שריפה קטנה שמכה גלים גדולים – סיפור של הפגנה אחת קטנה באיראן

גם אתמול ביום ה 63 למחאה, יצאו האיראנים להפגין בערים רבות בכל רחבי המדינה, למען החופש ונגד משטר המולות, וגם אתמול היו הפגנות בהלוויות רבות של מפגינים שנרצחו ע”י בריוני המשטר, והיו גם אירועים והפגנות לציון יום הארבעים למותם של נרצחים קודמים, וגם בליל אמש יצאו מפגינים לרחובות הערים, ושוב היו נפגעים מקרב המפגינים, מירי של בריוני המשטר, וגם הלילה מפגינים העלו באש כלי רכב של המשטרה והבסיג’, מבנים השייכים למשמרת המהפכה והמשטר, מבנים של סמלי שלטון כגון בית עירייה, בית מושל, או בנייני משרדי ממשל אחרים של המשטר, ומבנים של סמינרים ללימודי דת, כמו סמינר שהוצת הלילה בעיר קום, הקדושה באסלאם השיעי, ובה מספר המדרסות הגדול באיראן. אבל דיווח אחד שעלה ברשת, היכה גלים יותר מאחרים, לא כי מדובר בהפגנה גדלה במיוחד, או שהיו בה נפגעים רבים, אלא בגלל מיקומה וההקשר ההיסטורי והרגשי.

ברשתות החברתיות התפרסמו ידיעות כולל סרטון, שמפגינים שרפו את בית ילדותו של האייתוללה ח’ומייני, מנהיג המהפכה האסלאמית שהביאה את איראן למה שהיא היום.
אציין שבסרטונים בהם רואים אש, נראית חזית הקשתות המזוהה עם המתחם המפורסם, ואוסיף שלפני מספר ימים, מפגינים בעיר שרפו כרזת רחוב גדולה עם תמונת של ח’ומייני.

 

מדובר בבית גדל האייתוללה ח’ומייני, שנמצא בעיירה בשם ח’ומיין (خمین = Khomeyn) שהיא בירת נפת ח’ומיין, במחוז מרכזי (مرکزی = Markazi) הנמצאת כ 325 ק”מ מטהראן וכ- 160 ק”מ מהעיר קום, ומתגוררים בה כ 80 אלף תושבים. עוד אציין שמטבע הדברים הבית הפך למוזיאון, שמושך אליו כ 400 אלף תיירים בשנה, איראנים וזרים כאחד.

היות ולא ברור מהדיווחים ברשתות החברתיות ובעיתונות המצוטטת את מה שעלה ברשתות החברתיות, ומהסרטונים המעטים שעולים, מה קרה והאם באמת מפגינים שרפו את ביתו של ח’ומייני. רוב הדיווחים מראים בעיקר סרטון אחד, ויש אחרים המראים סרטון קצרצר נוסף מזווית אחרת, ויש גם סרטון אחר שבו לא רואים שהבית עולה באש, אבל שומעים את המפגינים קוראים נוסף לקריאה הידועה: חסרי כבוד (بی شرف = Bi-Sharaf = Dishonorable) המלווה את ההפגנות כבר הרבה זמן, ומופנית כלפי בריוני המשטר, גם קריאה שבה נאמר: “תותחים, טנקים, חזיזים, המולות חייבים ללכת”.

 

מה אמרים בעיתונות וברשתות באיראן?
רציתי לבדוק האם באמת ביתו של ח’ומייני נשרף, ומה נאמר על המקרה באיראן, אז הלכתי לנסות למצוא מידע נוסף וכן לנסות לראות מה המשטר מרשה לפרסם בדיווחי העיתונות האיראנית הארצית, מה מתפרסם בעיתונות המקומית בעיר וסביבותיה, ומה עולה ברשתות החברתיות האיראניות, ואספר לכם שלצד דיווחים על שמפגינים זרקו בקבוקי תבערה והציתו את ביתו של ח’ומייני, אפשר למצוא ברשת גם טענות שבמתחם בכלל הייתה שריפה מקצר חשמלי ושלא המפגינים הציתו את הבית (לא מצאתי לכך תימוכין בשום מקום, אבל מדי פעם הטענה עלה בתגובת ברשת).

השיח ברשתות החברתיות ובטוקבקים היה טעון ומלא רגשת עזים משני הצדדים, ומול התגובות ברשתות החברתיות, בהם מכנה הבית “קן השטן” ושלל מלל המביע בוז ושנאה כלפי ח’ומייני, המשטר והממסד הדתי, ישנן גם תגובות של שתופי מח ושליחי המשטר שמגנים ותקפים את מפרסמי התגובות נגד המשטר, ומיותר לציין שהאלימות המילולית ‘חוגגת’ ברשת.
בשופרות המשטר כדוגמת אתר עיתון Tasnim החצי רשמי והקשור למשמרות המהפכה, תמצאו כתבה קצרה ולקונית שמודיעה בפסקנות, שכל הדיווחים ברשתות החברתיות ובעיתוני אויבי איראן, שהופצו ע”י “גורמים אנטי מהפכניים” מבוססים על שקרים, ואמנם הייתה בליל אמש, הפגנה קטנה בח’מיין, אבל המפגינים לא הציתו את המתחם ההיסטורי, ומוסיפים שדלת הבית ההיסטורי פתוחה גם הבוקר לקבלת קהל אוהבי האימאם הדגול, האייתוללה ח’מייני הנערץ והגדול מכולם…

 

כמובן שלצד ידיעה קצרה זו, תוכלו למצוא באתר Tasnim את שלל הידיעות הרגילות, כגון אלו המדברות על “מעצר של כמה מהטרוריסטים שתקפו את אנשי המשטר” בהפגנה זו או אחרת, איומים שונים של בכירי משטר ובהם גם אנשי דת בכירים כנגד הטרוריסטים “שאוהבים לשפוך את דמם של אנשים”, ולחובבי הז’אנר, תוכלו למצוא גם את הידיעות היומיות על כמה נורא המצב בישראל, כדוגמת ידיעה על פיצוצים ואירועי חשמל מוזרים בתל אביב וערים נוספות, שגרמו לתלונות של אזרחים רבים על שמכשירי החשמל שלהם פסקו לעבוד או נשרפו… ואם לא ידעתם על זה שיש לכם בעיות חשמל בבית, או שהתפוצצו תחנות משנה ליד יבנה וגדרה, זה רק כי “המשטר הציוני מונע מפרסם לציבור ידיעות בנושאים אלה…”

 

גם באתרי סוכנויות ידיעות אחרות המשרתות את המשטר, תמצאו דברים דומים, ואפילו “תמונות של מבקרים במקום” והמסר הכללי שהמשטר מעביר, הוא שהכל שקרים, והכל בסדר במתחם, למרות שאפשר לראות בחלק מהתמונות, שהמקום נוקה וקורצף, ושער העץ של המתחם נראה מעט מפוחם הבוקר… ולמרות הנאמר בשופרות המשטר, קשה שלא לתהות מה באמת קרה בליל אמש, ומדוע תמונות המבקרים המעטים איכשהו מצליחות להיראות מבוימות.

עוד אציין שעם חלוף השעות, ולאחר שעלו תהיות של קוראים מדוע בתמונות בהן ביתן השומר שבכניסה למתחם נראה ללא חלונות, אז החלו לעלות דיווחים עם התוספת שבה נאמר שהפורעים שברו בלילה את חלונות ביתן השומר, אבל מעבר לזה הפורעים האנטי מהפכניים, לא הסבו נזק למקום, ולאחר שכפי הנראה דברי הציניקנים שתהו על מיעוט תמונות המבקרים, הגיעו לאזני מנהלי מערכי התעמולה, פורסם סרטון קצר ובו נראים עוד “מבקרים” ונאמר שהמתחם פתוח למבקרים ושהכל בסדר, ושזה לא הספיק, עלה סרטון קצרצר נוסף.

 

בסופו של דבר לאחר שבמשטר הבינו שלא כל כך הצליחו לשכנע שלא קרה כלום, עלתה גרסה קצרה מתוקנת של מה שלטענתם קרה בלילה שבין חמישי לשישי, כמו באתר של qudsonline ובה נאמר שלדברי מושל נפת ח’ומיין, הייתה מול המתחם הפגנה קטנה של לא יותר מ 150 עד 200 צעירים, ושהמפגינים זרקו כמה בקבוקי תבערה ברחוב, ושהם שברו את חלונות ביתן השומר, וכן גם זרקו אבנים על חלונות מדרסה בעיר, ושברו גם שם חלונות.

אם תעשו חיפוש בעיתונות האיראנית לצירוף המילים ח’ומיין ושריפה, ברוב מכריע של התוצאות, תקבלו כתבות שונות על מאות שריפות שפרצו בבתים, עסקים ומפעלים בעיר ובכפרים שסביבה, ועל אלפי דונמים של שדת חקלאיים, שטחי מרעה וחורשת ושדות בר טבעיים, אבל מעבר למסר הקצר שהמשטר דאג להעביר, שהכל בסדר לא היה כלום וכל הידיעות על שריפה במקום הן שקרים, ובהמשך גם את הידיעות המתוקנות, לא תמצאו מידע על שריפה במתחם המוזיאון – ביתו של ח’ומייני.

 

ומה מוצאים בעיתונות האזורית וברשתות המקומיות?
כבר הסברתי לכם בעבר, שאם רוצים לדעת מה קורה באיראן, תמיד כדאי לנסות לראות מה אפשר לקרוא בעיתונות האזורית והמקומית, וזה המקום לספר לכם שאם רצים לדעת מה קורה במחוז מרכזי, אז אפשר לבדוק בשלושה עיתונים יומיים שעוסקים בענייני המחוז, 32 עיתונים שבועיים, 13 דו-שבועיים, 21 עיתונים ומגזינים חודשיים, ועוד 20 רבעוניים, ובהם גם השבועון “קול ח’ומיין” (آوای خمین = Avaye Khomein) המתפרסם בעיר ח’ומיין, שיהיה מעניין לראות מה יכתבו בגיליון הבא על אירועי ליל אמש, ואם תעז בעלת העיתון, לחרוג מהקו שאותו הכתיב המשטר, ולספר מה באמת אמרו לה שעשו המפגינים במתחם.

אתרי העיתונות אינם כוללים את שלל החשבונות ברשתות החברתיות (הגלובליות והאיראניות כאחד) העוסקים בערים שונות בנפות המחוז, שגם בהם כדאי להציץ, כמו ערוץ הטלגרם של “חדשות ח’ומיין” (אפילו הלכתי לראות אם עלה משהו בערוץ הטלגרם “סלאם ח’ומיין”, שאינו פעיל כבר שנה) וכן גם ערוצים המתמחים בכתבות וידאו ברשתות החברתיות, כמו חשבון האינסטגרם של ח’ומיין TV המסקר את המתרחש בעיר.

 

בעיתונות המקומית וברשתות החברתיות של ח‘ומיין מצאתי דיווחים על כל ענייני היום המעניינים את תושבי העיר והאזור, כדוגמת דיווחים על מפגש של גורמי הרשויות בנגע לחיבור תשתיות חשמל לבתים ועסקים בכפרים באזור העיר (אציין שזה כחלק ממאות תוכניות פיתוח תשתיות שונות במחוז מרכזי, ש 93 מהן הם בעיר ח’ומיין והכפרים שסביבה, רובם לחיבור התושבים לרשת החשמל.) או דיווח על ישיבת מחלקת הספורט והנוער של העיר, שדנו עם מאמני קראטה בעיר, בנושא החשוב של תכנון משלחת של קראטיסטים מהעיר לתחרות ארצית, אבל מעבר לדיווחים ספורים המצוטטים את הידיעות הקצרות של המשטר, שלא קרה כלום והכל בסדר ושברשת הכל שקרים, לא מצאתי דיווחים נוספים על שריפת המוזאון – בית ילדותו של ח’ומייני.

 

לסיכום
אז המשטר מנסה לשכנע את כל מי שרוצה להשתכנע שלא קרה כלום, ובסך הכל נשברו כמה חלונות בבוטקה של השומר בכניסה למתחם הבית של מוזיאון ח’ומייני בעיר ח’ומיין, ולאחר שעות ארוכת הסכימו לאשר שאכן נזרק במקום כמה בקבקי תבערה, אבל גם שהכל בסדר ושגם הבוקר המקום נפתח כרגיל למבקרים, וכבר עלו קולות שאמרים שגם הפרסום הזה, הוא חלק ממזימת אויבי המשטר שמבקשים לפורר ולפצל את איראן, על מנת לפגע בעם האיראני ולהרוס את המדינה, אבל איכשהו חוץ מאשר המבקשים להשתכנע מקרב שטופי המח של המשטר, שאר האיראנים לא כל כך קונים את גרסת המשטר שלא היה כלום שהכל שקרים של אויבי המשטר מבית ובעיקר מבחוץ.

אציין שתמיד יש להתייחס את הדברים המתפרסמים מטעם משטר המולות במשנה זהירות, ושלעולם הדברים באים לצורכי העברת “המסר הנכון” מטעם משטר שהאמת אינה נר לרגליו, והאג’נדה של הנדסת התודעה לצורכי התעמולה שנועדה להפיץ את המהפכה האסלאמית, הינה ערך עליון מצד האחראים על הפצת המסרים של המשטר.

 

זה המקום להזכיר שאנו נמצאים ביום ה 64 למחאה, שעדיין לא נראית קרבה לסיום, ושרבים קוראים לה מרד במשטר ומהפכה, צירופי מילים של “מרד נובמבר”, או “נובמבר ממשיך” נוספו ברשתות החברתיות לשלל התיוגים הקשורים למחאה, החל מתיוגים עם שמה של מהסא אמיני ושמות הנרצחים הנוספים, ותיוגים שונים עם צירופי מילים הקשורים למהפכה.

בתום שלושת הימים של שביתות המסחר וההפגנות לציון הדיכוי הרצחני של המחאה בעקבות העלייה במחירי הבנזין, בחודש נובמבר 2019, שבעקבותיו נמנו כ 1,500 הרוגים, לא נראה שיש מישהו באיראן שחושב שהאיראנים יסיימו את המחאה ויפסיקו לצאת להפגין ברחוב בדרישה לחופש, ולפתע פתאום, לאחר יותר מחודשיים, יסכימו להרכין ראש בפני משטר המולות ולשתוק כנגד הדיכוי והשחיתות של משטר המהפכה האסלאמית.

אני מאחל הצלחה לעם האיראני, בחתירתו לחופש ממשטר המולות הרקוב והרצחני.

קרדיט: ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון   קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות