מדוע מצרים, עיראק וסעודיה אוגרות זהב?

על פי נתונים שפורסמו באתר בלומברג , רכישות של מטילי זהב בקרב מדינות מתפתחות ומתעוררות רבות, ביניהן מצרים, עיראק וטורקיה, עלו השנה בהשוואה לשנים קודמות, עם ה”ירידה באמון” במערכת הפיננסית העולמית, שדורכת כיום במקום.

האנליסט דיוויד פיקלינג כתב במאמר בהקשר זה כי מועצת הזהב העולמית דיווחה כי בנקים מרכזיים ברחבי העולם קנו 400 טון מטרי של מטילי זהב ברבעון שהסתיים בספטמבר, שזה מספר גדול בהתחשב בכך שהוא שווה ערך לסך הרכישות בשנה שלמה בזמנים רגילים.

על פי נתוני הבנקים המרכזיים ,כלכלות מתעוררות היו הרוכשים הגדולים בעולם של זהב בשנים קודמות.

בראש הרשימה נמצאת רוסיה, שקנתה 463 טון מאז 2018 ועד עכשיו, וטורקיה, שקנתה רק כ-95 טון השנה, ואחריה הודו, פולין, קזחסטן, סין, הונגריה, תאילנד, יפן, אזרבייג’ן, ברזיל, אוזבקיסטן. , מצרים, קטאר, עיראק וסינגפור.

הכותב אומר שטורקיה, שהלירה שלה ירדה השנה ב-52 אחוזים, קנתה 95 טון, ומצרים קנתה 44.4 טון מתוך סך של 48.6 טון בין 2018 לשנה זו, בעוד שהלירה המצרית ירדה ב-20 אחוז. 

זה גם מדהים שקטאר קנתה 15.6 טון, השנה, מתוך סך של 42.7, ועיראק קנתה 33.9 טון ב-2022, מתוך סך של 40.5 בחמש השנים האחרונות.

הודו קנתה 40.5 טון, כאשר הרופי נחלש ב-8.7%. 

הכותב מציין כי אג”ח ארה”ב ל-10 שנים, שמניבה כיום תשואה של 4.2%, נראית אופציה טובה בהרבה מזהב, שאינו משלם ריבית.

החוב של ממשלת ארה”ב היה בעבר השקעה נטולת סיכון, לפני שהתהפך בפברואר האחרון, כאשר הסנקציות על הבנק המרכזי הרוסי הובילו אותו לאובדן רוב יתרותיו בסך של 498 מיליארד דולר במאזנו.

אתר בלומברג ניוז דיווח בשבוע שעבר שהאיחוד האירופי בוחן כעת את האפשרות להשתמש בכסף כדי לשלם עבור הבנייה מחדש של אוקראינה. 

במצב זה, “בעולם שבו קשה לסמוך על מישהוא, הגיוני להגן על עצמך דרך שוק המתכות”, לדברי הכתב. 

מנקודת מבט זו, הרכישות של טורקיה ומצרים הפכו למוקד, ולמרות ששתי המדינות הן בעלות ברית עיקריות של ארצות הברית, היחסים שלהן איתה הידרדרו משמעותית בעשור האחרון, וממשלותיהן מצאו את עצמן  תחת התקפות בעקבות פגיעה בזכויות אדם בארצם.  

 “והגיוני בעולם הזה שרזרבות הבנק המרכזי לא יהיו קשורות כל כך חזק ביחסים עם מדינה אחת”.

הדו”ח אומר שהקונים שפורסמו מייצגים רק כ-120 טון זהב, מסך 400 טון שנקנו על ידי הבנקים המרכזיים ברבעון השלישי, אבל “תוכלו לקבל מושג טוב על המועמדים האחרים, על ידי הסתכלות על המדינות שיש להן לנהל את העודפים הגדולים בחשבון השוטף, כלומר היתרות שממשלות משתמשות בהן כדי לקנות את יתרות המט”ח שלהן”. 

מחוץ לאירופה, השחקניות הגדולות ביותר הן מדינות ש”יחסיהן עם ארצות הברית נשחקים, כמו סין, רוסיה וסעודיה”.

הדולר נותר מטבע הביניים העיקרי עד כה, כאשר כ-88% מהעסקאות המוניטריות בעולם נעשו השנה בדולר. עם זאת, חלקו של הדולר ברזרבות הבנק המרכזי יורד במהירות מ-65% בסוף 2016, ל-59% מוקדם יותר השנה.

קרדיט: אלחורה