האם במשטר המולות באיראן התחילו להרגיש שהאדמה רועדת תחתם?

כשהביקורת עולה מבית, עולה מפלס הלחץ האם במשטר המולות התחילו להרגיש שהאדמה רועדת תחתיו?

באיראן ההפגנות נמשכות למרות נאום האיומים של חוסיין סלאמי, מפקד משמה”מ, ונראה כי המחאה ממשיכה להתרחב, והמשטר משדר סימנים המעידים על לחץ הולך וגובר, והלחץ של המשטר מתבטא לא רק בהפעלת כח מתגבר והולך של בריוני המשטר שרוצחים את בני עמם ברחוב, ולא רק בהצהרות לוחמניות, איומים והאשמת גורמים זרים בכל תחלואי איראן וכמובן בהוצאת הצעירים לרחוב, אלא גם בדברים הנאמרים בפגישות בין בכירי משטר.

כבר סיפרתי לכם על שמתגלים בקיעים בהנהגת המשטר, ושיש אנשי דת שלא מרוצים מהדרך בה בחר המשטר לנהל את מה שנראה שמתפתח למשבר מנהיגותי ואולי אף קיומי למשטר, וחלקם אומרים את דבריהם בפומבי.

הפעם אביא בפניכם סיפור על פגישה בין אחד מבכירי המשטר ואיש דת מהבכירים באיראן, שנאמרו בה דברי ביקורת חריפים, ושבאופן חריג, התפרסמו ברבים בעיתונות האיראנית, בחלק מהפרסומים היה חשוב למפרסם הדברים, שבכיר המשטר הגיע לפגוש את איש הדת הבכיר, לאחר שפגש את המנהיג העליון.

 

ביום חמישי, אחד מאנשי הדת הבכירים, נפגש עם מייסאם לטיפי (میثم لطیفی = Meysam Latifi), המשמש כאחד מסגני הנשיא ראיסי, וכראש הארגון לענייני מינהל ותעסוקה של נשיא איראן, שבתחומי אחריות נמצאים תיאום יישום המדיניות הכללית של המנהיג העליון והנשיא, קביעת מדיניות ופיקוח על הכנת תוכניות, וקביעת תפקידם ומשימותיהם של מגזרים ממשלתיים שונים, ועוד שלל תפקידים, ואציין רק עוד אחד מהתפקידים הרבים של הארגון החשוב הזה, שאולי מאפשר תובנה לדגשים של הנהגת המשטר, ומדובר באחריות להגנה על זכויות, התגמול והשכר של עובדי הממשלה…

לא מדובר בעוד “סתם” איש דת בכיר, אלא באייתוללה עבדאללה ג’וואדי אמולי (عبدالله جوادی آملی = Abdollah Javadi-Amoli) שהוא בשר מבשרו של המשטר, והוא לא “סתם” עוד אייתוללה, אלא אייתוללה גדול (آیت‌الله العظمی = Ayatollah Uzma = Grand Ayatollah) אחד מחברי ארגון המרג’עות של העולם השיעי, ונחשב כאחד מהסמכויות הדתיות הבכירות באיראן ובעולם השיעי בכלל, ושבין היתר היה חבר במועצת המומחים (הגוף שבוחר במנהיג העליון ולכאורה אמור לפקח על מעשיו) וכן היה חבר במועצה המשפטית העליונה, גוף שהיה המוסד העליון במערכת המשפט באיראן של המהפכה האסלאמית, ותפקידו היה לנהל ולפקח על כל מה שקשור למערכת המשפט האיראנית. (אציין שלאחר שינויים בחוקה האיראנית, פורקה המועצה בשנת 1989).

 

אזכיר לקוראי הערוץ החדשים, כי מרג’ע תקליד (مرجع تقلید = Marja Taklid) מהוה הדרגה הדתית הגבוהה ביותר בשיעה התריסרית (הראשונה במעלה אחרי הנביא מוחמד והאימאמים) והמחזיק התואר נחשב כבעל דרגה מוסרית נוסף לבקיאות הדתית שבגינה מחזיק בתואר אייתוללה, ולכן מהווה מנהיג למאמינים, שיישמעו לפסיקותיו ויקשיבו לדבריו, כמודל לחיקוי דתי ומוסרי כאחד.

כיום ישנם רק 28 נושאי תואר מרג’ע, רובם נולדו וחיים באיראן, אבל ישנם גם כאלה שחיים בעיראק, ויש מי שנולדו בהודו, אפגניסטן, ובחריין, וחיים בעיראק, ויש גם אחד שנולד בהודו וחי בפקיסטן, וכמנהיגי ציבור ופוסקי הלכה, כחלק מהנגשת הגישה של העם למנהיג, לרובם המכריע יש אתר אינטרנט רשמי.
חלק מעיקרי מדבריו של אמולי בפגישה המדוברת והמאוד מתוקשרת, פורסמו גם באתר הבית שלו, וכאמור גם בעיתונים רבים באיראן, כשעיתונים שונים מעלים כותרות שונות ומביאים דגשים שונים לדבריו, וכן עלו כתבות עם דבריו של סגן הנשיא לטיפי, כשבמקרים רבים היה כפי הנראה חשוב לספר לקראים שבפתח דבריו בפגישה, העביר לטיפי לאייתוללה אמולי, את בירכתו של המנהיג העליון.

 

מדבריו של האייתוללה אמולי:
כאמור ישנן כותרות שונות שעולות מדבריו, אבל אפשר לומר שבלא מעט מדבריו יש בעיקר ביקורת כלפי הממשלה, כן יש בדבריו ביקורת על הזרים שמתערבים בענייניה של איראן, ואף מותח ביקורת על העם האיראני, ואציין שכתבות רבות מביאת את דבריו בגרסאות שונות.

אמולי אומר לסגן הנשיא לטיפי, שיש לתקן חוקים קיימים ולחוקק חוקים חדשים, כדי למנוע את השחיתות של משרדי הממשלה ועובדי המדינה, ואמר: “עובד שלוקח שוחד יעבור למעילה כאשר יגיע לתפקיד בכיר יותר!”, והוסיף אמולי שלא חסר כסף למדינה, אבל יש מעילות רבות, ש”מתבצעות על ידי מי שמכיר את המבוך המשפטי ויודע עם מי לעבוד כדי להשיג את מטרתם!” הזכיר לסגן הנשיא (ולכלל עובדי המדינה) “שאלוהים אוסר על שחיתות, שהופכת את המדינה לחסרת ביטחון ויוצרת כאוס” והוסיף עקיצה כלפי הנהגת המשטר אמר: “לא צריך השכלה מיוחדת כדי להבין זאת…” וכן הדגיש ש”זה לא הגיוני שמשרדי ממשלה ייקחו כסף כדי להתחיל לעבוד עבור האזרחים, זה התפקיד שלהם וזו חובתם”.

 

“על הרשויות שלנו מוטלת החובה לנהל את החברה היטב” אמר אמולי לסגן הנשיא, ומיד הוסיף גם נזיפה לעם, ואמר: “אם יש לנו ביקורת, עלינו לומר אותה בחוכמה ובתבונה” וישנם עיתונים שמביאים דברים מעט שונים, ומצוטטים את אמולי כאומר: “חובתו של העם לעזור למערכת הממשלתית משום שהיא תואמת את דתם והם צריכים להעלות את דרישותיהם בחוכמה ובתבונה”.

בהתייחסו למפגינים ברחבי איראן, אמולי הסביר לסגן הנשיא ואמר ש”חלק מאלה ששוברים זכוכיות ברחוב בימים אלה, ייתכן שכבר שברו את הזכוכית בביתם גלל בעיות כלכליות, אבל זו אחריות השלטונות לחשוב על פתרון הבעיות הכלכליות של המדינה והנוער!”

והוסיף אמולי ואמר שהוא כבר אמר בעבר, “שצריך להוציא את כספי הסובסידיות על מפעלים וייצור, כדי שכלכלת המדינה תשגשג. זה לא אמור למלא את בטנם של אנשים, צריכים להיות להם חיים מכובדים.”

 

והוסיף ביקורת כשאמר: “חלק ממדינות אירופה אינן גדולות כמו המחוז שלנו (סביר להניח שהתכוון למחוז קום, בו הוא מתגורר. א.א.), אבל הן מנהלות את הכלכלה שלהן על ידי מכירת פרחים, אבל המדינה שלנו, שיש לה כל כך הרבה מתקנים כמו נפט וממכרות, האדישות של כמה מנהלים עצרה את התקדמותה.”

אציין שגם כאשר יש לאייתוללה אמולי ביקורת על התנהלות המשטר, הוא עדיין איראני גאה, שלא ממש בוטח בזרים בכלל ובמדינות המערב בפרט, ויש לו “בטן מלאה” כנגד המערב, וכאמור אמולי גם דיבר בפגישה המתקשרת על “הזרים” ובא בביקורת נגד התערבות זרה באיראן, ואמר שבאיראן זוכרים שארה”ב ובריטניה, וכן מדינות נוספות מצפון, בזזו את איראן, לקחו את אדמתה, את המים, ואת המכרות ואת שאר העושר של איראן, ושהיום האויבים הזרים, אורבים לאיראן, והאויב הזה משותף לשלטון ולעם, והוא אויב החברה האיראנית.

מדבריו של סגן הנשיא לטיפי:
במקומות רבים יש נוסח די אחיד לדברים שהובאו מפיו של לטיפי בפגישה עם אמולי, ונאמר שמעבר לברכת המנהיג העליון, העביר לטיפי לאמולי, את בקשת המשטר לסיוע ושיתוף פעולה של אנשי הדת בסמינרים, והחוקרים והמרצים באוניברסיטאות, וזאת על מנת שהמשטר והארגון שבראשו הא עומד, יוכלו לבצע את הרפורמות במערכות השלטון במדינה.

לטיפי הסביר שהוא מצפה לשת”פ של כל הגורמים השונים ברפובליקה האסלאמית, ושהם (הממשלה א.א.) מטפלים בהגברת המוטיבציה של עובדי המדינה, ולהניע את העובדים לבצע את תפקידם ביעילות, ומי שלא מתאים, יועבר לתפקיד אחר, או ימצא לעצמו מקום עבודה חדש. לטענת לטיפי, אחד הדברים החשובים ביותר בהם עוסק משרדו, כחלק מהדרכים להתייעלות והגדלת המוטיבציה של עובדי המדינה, זה נושא תכנון הדרכים לצמצום פערי השכר, על מנת לשלם שכר הוגן לעובדים.

בפרסומים שונים המביאים את דבריו, מודה לטיפי לאייתוללה אמולי, “שהתפלל להצלחת הממשלה, והודה לה על הצעדים שבהם נקטה לפתרון הבעיות הכלכליות, ועל צמצום הזמן הנדרש למתן שירותי הממשלה לעם…”

 

האם ביקורת זו של אמולי היא מקרה חריג?
אציין שהאייתוללה אמולי מספיק בטוח במעמדו, כדי לצאת כשהוא מוצא לנכון, בדברי ביקורת כנגד המשטר והממסד הדתי, ובין היתר בפגישתו בדצמבר שעבר עם חוסיין אמיר עבדולהיאן, שר החוץ האיראני, הוא מתח ביקרת על התנהלות איראן במו”מ על הגרעין, ואמר לשר החוץ: “משא ומתן עם העולם דורש מחשבה גלובלית. אנחנו לא נפרדים מהעולם, בין אם אנחנו אוהבים את זה או לא, אנחנו צריכים לנהל איתם משא ומתן וללחוץ איתם ידיים, אבל אז אנחנו צריכים לספור את האצבעות שלנו…” עוד בפגישה עם שר החוץ עבדולהיאן, מתח אמולי ביקורת על התנהלות הפנים של המשטר, וגם אז הטיח ביקורת על המעילות של פקידי משטר, על הניהול הכושל של המדינה, ע”י פקידים שמקבלים משכורות עתק.

עוד אוסיף שזו אינה הפעם הראשונה שהוא מביע ביקרת על ההתנהלות הכלכלית, והוא ידוע כאחד המבקרים החריפים של מערכת הבנקאות באיראן, ומבקר חריף של השחיתות הכלכלית והשלטונית, ונוהג להביא מובאות מהקוראן ומספרי החדית’, כבסיס לביקורתו.

היות ורק ביום חמישי האחרון, סיפרתי לכם מעט על נושא האינטרנט באיראן, והמגבלות המושתות הגולשים האיראנים ע”י מערכי הסייבר של משמרות המהפכה, אספר לכם שלאייתוללה אמולי היה מה לומר גם בנוגע לתוכניות המשטר “להגן על זכויות המשתמשים במרחב הווירטואלי” והוא פרסם ברשת את דעתו, אמר: “אם אנחנו באמת מנהיגים את עמנו בדרך הנכונה, אין לנו מה לפחד ממה שירצו לפרסם ברשת”.

כמו כן הוא יצא בביקורת נגד אנשי הדת באיראן, ואמר להם שבמקום לקפוא על השמרים, הם צריכים ללמוד ולהתקדם, ולהכיר את העולם המודרני, כולל לימודי מדעים, והאיץ בהם לקרוא כתבי הוגים, מלומדים ופילוסופים מערביים, כדי להבין את הלכי הרוח והאידאולוגיות והפוליטיקה של הזרמים השונים בעולם המודרני, וכך יוכלו להבין את תפיסת העולם של מערב מזרח אירופה וארה”ב, כי אחרת לא יהיו בידם הכלים להבין את עמי העולם.

 

אציין שכחלק מביקורתו על שאנשי הדת האיראנים תקועים בעבר וחלקם מסרבים להתקדם, הוא גם בא בטענות אל אנשי דת המתנגדים לרפואה המודרנית, ושלטענתו הם “תקועים עם שיטות רפואה אסלאמית העתיקה, ש 95% ממנה הוכחו כלא נכונות”.

זה המקום להזכיר שזו אינה הפעם הראשונה שאמולי מביע תמיכה במפגינים, ואזכיר שבשנת 2018, בפגישה עם עלי לאריג’אני, שהיה יו”ר המג’לס, הוא אמר: “מי ששמה את החיג’אב שלה על מקל אינה נגד הקוראן, אבל היא מתנגדת לכפייה של המדינה”.

לסיום אומר כפי שאמרתי בעבר, שלא רק שגל המחאה הזה שונה מקודמיו, ולא רק שהמשטר משדר לחץ, אלא ייתכן שאכן הדינמיקה של גל המחאה, עשויה להביא רוחות של שינוי, ונראה יותר תמיכה גלויה במפגינים, שמגיעה מתוך גורמים שהם בשר מבשרו של המשטר ומתוך ההנהגה הדתית.

 

כפי שאמרתי בעבר, אין לי מושג איך ומתי ייגמר גל המחאה הנוכחי, ובינתיים כפי שרואים בדיווחים המגיעים מאיראן, הלחץ של המשטר מוביל להפעלת כח אלים חסר גבולות ומגבלות, והדם זורם ברחובות, לאחר שבלא מעט מקרים בימים האחרונים, בריוני המשטר פתחו על המפגינים באש חיה שגרמה לקורבנות רבים, בהם עשרות הרוגים, כולל נשים וילדים, ולא רק במחוז סיסתאן ובלוצ’סתאן ששוב בכותרת הדיווחים, אלא גם במחוזות אחרים באיראן.

בשלב זה כמו בעבר אומר שאין אפשרות לדעת מה באמת מספרי הקורבנות, לצערי סביר להניח שהמספרים גדולים יותר מאלו שמתפרסמים ע”י ארגונים ורוגמים שונים באיראן מחוצה לה.

 

אציין כי גם בנוסף להמשך ההפגנות השקטות, שריפת והשחתת כרזות ופסלים של המהיג העליון – חמינאי, של קודמו – חומייני, של הנשיא ראיסי, ושל יקיר המשטר (השנוא ע”י רבים בעם) סולימאני, רואים שגם מפלס האלימות של המפגינים עולה, ורואים יותר תעוזה בעימות חזיתי פנים אל פנים עם כוחות המשטרה ומשמרות המהפכה (על אובדן הפחד כבר דיברנו לא מעט בעבר) וכן רואים יותר מקרי תקיפה של שוטרים ואנשי משמה”מ, שמעלים את מספרי ההרוגים והפצועים בקרב בריוני המשטר, המשך שריפת ניידות משטרה ואופנועים של בריוני משמה”מ, ויותר מקרים של תקיפת בסיסי בסיג’, ושריפת בסיסים ותחנות משטרה.

אמשיך לעקוב אחר ההתרחשויות, ולהביא לכם מדי פעם את הסיפור שמאחורי הסיפור של הכותרות, ועד שהעם האיראני יזכה לחופש, כל שנותר לי לעשות, זה לאחל הצלחה לעם האיראני במאבקו להפלת המשטר ולחופש.

קרדיט: ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון   קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות