חלק ב’:

קפטגון ודרום סוריה

מספר המעבדות ירד באזור הבקעה עקב פעולות ההידוק הביטחוני שהתרחש במהלך השנה האחרונה בלבנון בכל הקשור לשליטה בתעשיית הקפטגון ופעולות הסחר. סוחרים עברו לאזור הגבול בתוך שטח סוריה, בסיוע פתיחתו מחדש של מעבר הגבול – נסיב, בין סוריה לירדן, והתנקזות נתיבי ההברחה דרכה, בנוסף למעברים הבלתי חוקיים.

על פי הדיווח, דרום סוריה, במיוחד נפות א-סויידה ודרעא, הן התחנות העיקריות של הברחת כדורי קפטגון לעבר ירדן. בא-סויידה, הידרדרות הכלכלה גרמה לצעירים רבים להצטרף לכנופיות מקומיות העוסקות באחסון והברחת סחורות נרקוטיות, במיוחד הקפטגון.

לדברי אבו תימור, דובר ” תנועת אנשי הכבוד ” (האופוזיציה הדרוזית), “יש ניצול של תנאי החיים של האוכלוסייה”, בנוסף לכאוס בתחום הפצת הנשק במחוז.

הוא הוסיף כי “מחוז סווידה הוא אזור הברחה ואחסון של סמים”, וציין כי חברי חמולות באזור המדבר (בדיה) הסמוך מעבירים סחורות לא-סויידה, שם הן מאוחסנות ולאחר מכן מוברחות לעתים קרובות מעבר לגבול ירדן בשיתוף עם “יותר מ-100 כנופיות חמושות”.

קפטגון וצפון סוריה

“הקפטגון הפגיש את כל הצדדים לסכסוך, המשטר, האופוזיציה, הכורדים ודאעש”, אומר היועץ לשעבר לממשלת המשטר הסורי. הייצור וההברחה של קפטגון נכנסו גם לאזורים שבשליטת האופוזיציה בצפון סוריה.

הדו”ח מצטט מבריח באותם אזורים שאמר: “אני עובד עם אנשים בחומס ובדמשק שמביאים את כדורי הסם מהמחסנים של דיוויזיה 4. אנחנו מפיצים כאן את הכדורים או שולחים אותם לטורקיה בתיאום עם הפלגים. השוק הטורקי תלוי בנו הרבה, אנחנו מקור האספקה שלהם”.

לדבריו, המבריח מוכר את כדורי הסם גם למפקדים במיליציית היית תחריר א-שאם , השולטת בכמחצית ממחוז אידליב. והיא תלויה בסחר שלה בכדורים שהיא מביאה מהאזורים שבשליטת המשטר או מתוצרת מקומית. הוא גם מציין שלפלגים יש מונופול על ייצור קפטגון באזורי השליטה שלהם, “ואף אחד אחר לא יעז לעשות זאת”, לדברי המקור.

המבריח ממשיך: “האזור שוקק פלגים. זה כמו ג’ונגל שבו כולם רעבים”. לדבריו, השם הראשון בסחר הקפטגון באזור הוא מנהיג במיליציית הסולטן מוראד , ” אבו וליד אל-עזה , כי יש לו קשרים חזקים עם דיוויזיה 4 מאז שהיה בחומס”.

תסריטים

כדי להתחיל בייצור כדורי הסם יש לדאוג להכנסת חומרי גלם המשמשים בחומרי ניקוי, וכן עמילן תירס או קפאין ואחרים. ההשקעה הבולטת בתעשיית קפטגון טמונה במכונה ללחיצת כדורים, המשמשת גם בתעשיית הממתקים. אתר סיני לא היסס לקדם בפומבי את “מכונת הייצור של כדורי הקפטגון” תמורת 2,500 דולר, לפי הדיווח.

 ייצור קפטגון אינו דורש שטחים גדולים. ניתן להקים מעבדה המצוידת במכונות הבסיסיות ובראשן מכונת הכבישה, מכשיר הערבוב ולעיתים תנור לייבוש החומרים תוך 48 שעות בלבד, מה שאומר שסוחרי קפטגון יכולים לחדש את עבודתם. זמן קצר לאחר כל פשיטה שהם נחשפים אליה.

המקור מצטט עובד במפעל תרופות סורי (מחוץ לסוריה), שכמה מפעלי תרופות מעורבים ביכולת לייבא חומרי גלם לאותה תעשייה, “מה שלא מסובך ושנעשה בכל מפעל תרופות פרטי”. למרות שהרשויות בסוריה מודיעות מעת לעת על החרמת משלוחים או פשיטות על מחסנים, העובד אומר כי אין מדובר אלא ב”משחקים”.

סוחרי קפטגון גדולים

בלבנון כינו כלי תקשורת מקומיים כ-“מלך הקפטגון” את איש העסקים חסן דקו, שהואשם בניהול אימפריה ענקית מאזור בקעה במזרח לבנון, הנהנה מיחסים טובים עם גורמים לבנוניים וסוריים.

כוחות הביטחון הלבנוניים עצרו את דאקו באפריל בשנה שעברה באשמת הברחת כדורי קפטגון, דבר שהוא הכחיש לחלוטין, והדגיש כי הוא עובד עבור הביטחון הצבאי הסורי ודיוויזיה 4, על פי מסמכים משפטיים שראו סוכנות הידיעות הצרפתית. לדברי גורמי ביטחון, חלק מהעסקים שבבעלות Daqqo הם כיסוי לסוחרי סמים , כולל מפעל חומרי הדברה בירדן, חברת רכב בסוריה וצי מכליות.

בסוריה, מספר מקורות מציינים כי חבר הפרלמנט עאמר חאיתי , שסנקציות כלכליות הוטלו עליו ע”י וושינגטון, הוא דמות מרכזית בתחום ההברחות של קפטגון. הדיווח מצטט עובד שעובד אצלו (מחוץ לסוריה), שראה משלוחי קפטגון שהועברו לאחד מהמחסנים של חאיתי ליד דמשק. עוד הוסיף, “משפחת חאיתי היא אחת המשפחות העוסקות ,עוד מלפני המלחמה, גם בסחר בהמות ששימשו להברחת סמים על ידי הכנסתם, בשקיות ניילון אל תוך מעי הבקר”.

קרדיט: סוריה טי וי