השבוע (עד ל- 27.10.22) אצל שכנינו הפלסטינים – סקירה:
כמובן שאין בכוונתי להיכנס לפירוט ההתפתחויות בתקופה הארוכה בה הסתכלתי על הנעשה בגזרה מרחוק. אין ספק שהיתה זו תקופה משמעותית, בה הסלימה עוד יותר מגמת השתלטות ארגוני הטרור על אזורי השומרון, בדגש על שכם וג’נין מחד, והתרחב תהליך הצטרפות מנגנוני הרש”פ ואנשי הפת”ח למאבק הטרוריסטי.
אנסה רק לתת קצת רקע לתהליך זה: הרש”פ בתהליך התפוררות מואץ, ולפני שלב מכריע של חילופי דורות. אבו מאזן בשלהי חייו. העובדה שהוא לא מוחלף למרות חוסר תיפקודו הינה שאין כרגע יורש ברור, ובפת”ח חוששים שכל מי שיבוא אחריו ייתקל ביריבים מבית שיערערו על סמכותו. אמנם הברית בין חסין אלשיח’ שנבחר למזכיר הועד הפועל של אש”ף מחד, ומאג’ד פרג’, מפקד המודיעין הכללי מאידך, מצטיירת כיום כבעלת הסיכוי הגדול ביותר להיכנס לנעלי יו”ר הרש”פ, אבל ספק רב, כמה לגיטימציה ציבורית, וכמה כוח יעמוד לרשותה לאחר הסתלקות אבו מאזן.
הרש”פ גם איבדה כל לגיטימציה ברחוב הפלסטיני. היא נתפסת כגוף הקיים רק בזכות כספי המיסים שישראל גובה עבורה, המאפשר את קיום השירותים הבסיסיים ותשלום המשכורות לעובדי המנגנון הציבורי, כמו גם הקיצבאות הנדיבות למשפחות האסירים וה”שהידים”, וכן בזכות סיוע בינלאומי נדיב המשמן את ראשי השלטון, לצד העובדה שהרש”פ היא הצינור להעברת היתרי היציאה לישראל, איחוד המשפחות, רישיונות העבודה וכיו”ב. שליטתה ברחוב כמעט נעלמה. בחברון והמרחבים הכפריים, השליטה האמיתית הינה בידי החמולות הגדולות. בשכם וג’נין בידי כנופיות חמושות.
ברקע, החמא”ס לוטש עיניים לאזור, ומנסה לתכנן השתלטות, באופן שלא יביא לפעולה ישראלית קשה שתפגע בראש וראשונה באנשיו.
מול כל אלה, נקטה הרש”פ ב”משחק מסוכן” של נסיון להחזיק את החבל משתי קצותיו. מול ישראל, הרש”פ ממשיכה להציג עצמה כגורם היחיד שלו פוטנציאל (לא ממומש) להרגיע את השטח. ומול החמושים, היא משגרת בקריצת עין, בהסכמה שבשתיקה, וגם בתמיכה כספית נדיבה, פעילי מנגנונים, סוררים כביכול, בברכתה המלאה, להראות שכל מה שהחמושים עושים היא יכולה לעשות יותר.
במהלך המבצע הגדול בשכם, בו חוסלו 5 מראשי “כנופיית גוב האריות”, ניהלו את הירי מול חיילי צה”ל אנשי המנגנונים, וגם אנשי “גוב האריות”, הדמיוני שהוקם בשכם, כולם פעילי פת”ח, מדרג שני, שנשלחו למשימה. לא בכדי, לאחר המבצע החליט מחמוד אלבנא, מי שנחשב לראש הכנופיה, להסגיר עצמו לידי מנגנוני הרש”פ, במטרה להציל את חייו, כמוהו כקודמו בהנהגת הארגון- מצעב אשתיה, בן החמולה של מחמד אשתיה, ראש ממשלת הרש”פ.
נציין, כי הרחוב הכללי באיו”ש מגלה מידה לא מבוטלת של אהדה למחבלים, אבל הרוב הגדול מבקש להמשיך את חיי השגרה. שורה של שביתות כלליות ושביתות מסחר ששיבשו את החיים בתקופה האחרונה, כאות אבל על ההרוגים מקרב המחבלים, מעוררים מורת רוח לא מבוטלת. בעקבות זאת, קרא פתחי ח’אזם, איש מנגנוני הרש”פ, ואביהם של שני המחבלים שחוסלו, האחד לאחר הרצח שביצע ברחוב דיזינגוף, והשני בפעולת צה”ל בג’נין, להקים ועדה שתקבע מתי ניתן לקיים שביתה, ולהוציא מהשביתות את מערכות החינוך והבריאות. זאת לצד הקמת קבוצות נוסח “גוב האריות” בשכם וגדוד ג’נין בכל עיר וכפר.
יצויין, כי בעקבות ההסלמה בשכם, הוטל סגר על העיר, היוצר לחץ לא מבוטל על התושבים, אבל מנוצל לצרכי הסברה ע”י הרש”פ שהביאה לאזור משלחת דיפלומטים מהאיחוד האירופי, כדי להציג את סבל התושבים, תוך התעלמות מהסיבות לסגר, ולגל הטרור שיצא מהעיר.
ומאחר והסרטים על הפעולה בשכם רבים ביותר, הסתפקתי בסרטון אחד המציג את האירועים בקצרה:
חוסר הלגיטימיות של הרש”פ בא לידי ביטוי בסוגיות מקומיות יותר. לאחר שפת”ח הבין שהוא עתיד להפסיד בבחירות לאיגוד הרופאים ברש”פ, החליט משרד הבריאות הפלסטיני למנות איגוד רופאים מטעמו. התוצאה היתה שגם הממונים סירבו להתמנות לתפקידם, ומנגד, השביתו הרופאים את מערכת הבריאות באיו”ש.
הנה יו”ר איגוד הרופאים המזרח ירושלמיים מסביר את השביתה:
וגם בעזה, למרות היציבות הביטחונית היחסית וההקלות הישראליות, המצב אינו פשוט והכלכלה קורסת. צעירים רבים מצביעים ברגליים ומנסים להגר תוך סכנת חיים. שבעה מהם נהרגו השבוע בהתהפכות ספינת מהגרים שיצאה מלוב לכיוון איטליה, וזאת בהמשך לטביעה של מספר לא מבוטל של מהגרים עזתיים, ופלסטינים מסוריה ולבנון מול חופי לבנון בחודשים האחרונים.
הנה כתבה:
ברמת השטח, נציין את תחילת “עונת מסיק הזיתים”, שגררה כבר מספר עימותים בין מתיישבים לפלסטינים, הבולט בהם סמוך לישובים עדי עד ועמיחי. זאת, לצד טענות חוזרות על כך שמתנחלים הקדימו ומסקו מטעי זיתים של פלסטינים.
הנה תמונות מעימותים, דווקא באזור גוש עציון:
ולענייני פנים, פחות בולטים: בעיירה אלראם, נפתחה מחאה ציברית, בעקבות הפצת כרוז בבתי הספר, המציע עזרה לצעירים בעלי נטיות להט”ביות. נכבדי העיירה קראו לכינוס חירום נגד היוזמה, המבקשת לקעקע את ערכי היסוד של החברה הפלסטינית.
עד כאן להשבוע: שבת שלום, בחירות מוצלחות וחורף בריא
קרדיט: יעקב סבג – לשעבר יועץ לענייני ערבים ביחידות המנהל האזרחי בעזה ואיו”ש קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות