האשמות במערב: חופש הביטוי ודיכוי הפרט בירדן התגבר מאוד. האמנם?

עמאן מתחה ביקורת ביום חמישי על הצהרותיו של שגריר הולנד בממלכה, הארי ורווי, בהן התייחס לירידה בחופש הביטוי בירדן. משרד החוץ הירדני דחה את מה שתיאר כהתערבות בענייניה הפנימיים של ירדן.

אנליסטים ירדנים אישרו את הירידה ברמת החירויות בממלכה, משרד התקשורת במשרד ראש הממשלה אמר לרשת “אל-חורה” כי המשתתפים בדו”ח זה אינם מומחים בנושאי חופש הביטוי.

שגריר הולנד בעמאן, הארי ורווי , חשף בציוץ ביום שלישי כי פגש את שר המידע של ירדן, פייסל שבול, ואמר כי הם דנו בסוגיות שיש להם דאגה משותפת, והוסיף, “שיתפתי את החששות שלנו לגבי הירידה בדירוג של ירדן בתחום חופש הביטוי”.

ממשרד החוץ הירדני נמסר כי הממלכה “אינה מקבלת התערבות בענייניה הפנימיים” וכי היא פתוחה ל”דיאלוג כנה… בערוצים דיפלומטיים ומגעים ישירים”.

הדי הצהרותיו של שגריר הולנד על ירדן פרצו אל מחוץ למדינה, שכן משרד החוץ של איחוד האמירויות הודיע ​​בהצהרה כי זימן את שגריר הולנד ו”הודיע ​​לו על המחאה החריפה והוקעת המדינה… על ההתערבות בענייניה הפנימיים של ירדן. “

משרד החוץ של איחוד האמירויות הגדיר את הצהרותיו של שגריר הולנד בירדן כ”נורמות דיפלומטיות חסרות אחריות  המהוות התערבות בוטה בענייניה הפנימיים של ירדן”.

אווירת החופש פוחתת

הסופר והאנליסט הפוליטי הירדני, עאמר אל-סבילה, אומר, “יש ירידה ברורה שאי אפשר להתעלם ממנה בחופש הביטוי ובאווירת החופש בכלל בירדן שמתבטאות במעצרים ותביעות הקשורות לנושאי חופש הביטוי”.

אל-סבאילה ציין כי הדוחות הבינלאומיים האחרונים על חירויות מצביעים על נסיגה של ירדן בסולם החירויות בעולם.

בדו”ח האחרון של ארגון Human Rights Watch נאמר שהשיטות של הרשויות הירדניות “מגיעות למסע שיטתי שנועד לדיכוי התנגדות בדרכי שלום ולהשתקת קולות ביקורתיים”.

העיתונאי אחמד חסן אל-זובי מציין כי חופש הביטוי בירדן אינו עוד מה שהיה פעם, “במיוחד לאור ההשלכות המשפטיות הרודפות אחרי פעילים, עיתונאים ואסירי מצפון”.

אל-זובי הוסיף כי מבט חטוף על סביבת העבודה העיתונאית בירדן יגלה את רמת הירידה בשולי החירויות בירדן, “מכיוון שיש לתקשורת אפשרויות, או שהם כותבים בצורה שלא מטרידה את הרשויות הרשמיות. שהם יכולים לעבוד ולשמר את מקורות ההכנסה שלהם ממפרסמים, או שהם פועלים באופן עצמאי, מה שיגרום לך לעמוד לדין ואף להשפיע על מפרסמים להשפיע על מקורות ההכנסה של התקשורת”.

אל-זובי סבור שתפקידם של הגופים הרגולטוריים, בעיקר בכל הנוגע לתקשורת, חרג מ”רגולציה ומתקדם יותר לכיוון צנזורה, שכן הם שולחים הודעות ליועץ המשפטי לממשלה ליזום תביעות ותיקים נגד מפרסמים ובעלי מדיה”.

לפי Human Rights Watch, “הרשויות בירדן משתמשות בהוראות פליליות מעורפלות ורחבות, כולל חוק העונשין משנת 1960, חוק פשעי סייבר משנת 2015, החוק למניעת טרור משנת 2006 והחוק למניעת פשע משנת 1954 כדי לדכא את חופש הביטוי וההתכנסות”.

הארגון ציין כי “הכרזה על מצב חירום בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בשנת 2020 העניקה לראש הממשלה סמכויות רחבות לצמצם עוד יותר את הזכויות האזרחיות והפוליטיות”.

בתגובה לפניית אתר החדשות – “אלחורה”, משרד התקשורת הירדני התייחס לדעות שהובעו בדו”ח זה טרם השלמתו, ואמרו בהודעה קצרה כי “המשתתפים בדו”ח אינם כלי תקשורת או אנשי מקצוע המתמחים בחקיקת נושאים בענייני תקשורת או במדדים של חופש העיתונות”.

הוא הוסיף, “נראה כי הנחת היסוד של הדו”ח מבוססת על עמדות מאשימות מוקדמות, והדבר ברור גם מאופי השאלה, והכתבה מתייחסת לעצם הרצון לכלול הערה אנטי ממשלתית, ללא התייחסות תקשורתית אובייקטיבית של ממש. “

רישיון שידור ושגריר הולנדי 

בהודעתו הופתע משרד החוץ הירדני מ”התערבותו של השגריר בטיפול בבקשה לרישיון רדיו עבור אדם שאינו ירדני ולא הולנדי”, וציין כי “לא מובן ששגריר המייצג מדינה ידידותית התערב במקרה הנשלט על ידי חוקים ותקנות”.

לדבריהם, הפגישה של שגריר הולנד עם שר המדינה לענייני מידע הייתה “פגישת נימוסין”.

סיפור רישיון הרדיו נובע מחתימה על הסכם בין רשת המדיה הקהילתית לבין מוסד הולנדי להקמת “רדיו מקומי לא פוליטי המספק שירותי מודעות לפליטים סורים” בעיר מפרק, מצפון לבירה עמאן, לפי הודעה שפרסמה הרשת ביום חמישי.

הרשת ציינה כי הרשויות הרשמיות בירכו על הרעיון בזמנו.

מהרשת ציינו כי לאחר מכן קיבלו תשובה “שבקשת הרדיו נדחתה”, הדבר נודע לקרן ההולנדית המממנת את הפרויקט, והיא יצרה קשר עם שגריר הולנד בעמאן, שבתורו ניסה לברר את גורלו של פּרוֹיֶקט.

לרסק את האופוזיציה

בספטמבר 2022, ארגון Human Rights Watch  דיווח כי “הרשויות בירדן הגבירו את הדיכוי שלהן, ריסקו התנגדות על ידי מעצר והטרדה של פעילים ועיתונאים ושימוש בחוקים מעורפלים ופוגעניים כדי להגביל את המרחב האזרחי תוך הפרה של ההגנות המשפטיות הבינלאומיות”.

הדו”ח ציין כי השלטונות הירדניים מגבילים זכויות בסיסיות כמו עבודה ונסיעות, במטרה לחסל התנגדות פוליטית.

“יש צורך דחוף לטפל בהידרדרות זכויות האדם שאנו עדים לה בירדן היום”, אמר לאמה פאקיה, מנהל המזרח התיכון ב-Human Rights Watch. “שמירה על יציבות” לא יכולה להיות תירוץ להפרת זכויות של אנשים וסגירת המרחב שכל חברה צריכה.

הארגון חשף כי הוא חקר “30 מקרים בין 2019 ל-2022 שבהם הרשויות השתמשו בהוראות רחבות המטילות הוצאת דיבה כדי לעצור ולהאשים אזרחים בגין ביטוי  של דעותיהם הפוליטיות בפלטפורמות של מדיה חברתית או בהתכנסויות ציבוריות”.

בדצמבר 2021, CIVICUS Monitor, ארגון שאוסף נתונים על מצב החברה האזרחית ב-197 מדינות, הוריד את המרחב האזרחי של ירדן מ”מוגבל” ל”מדכא”.

על פי הדו”ח של Freedom House 2022 , הממלכה נחשבת בין המדינות בעלות “חופש חלקי”. הדו”ח הצביע על כך שעיתונאים, פעילים ומשתמשים ברשתות חברתיות ממשיכים לעמוד לדין, שכן הם עומדים לדין לפי מספר חוקים.

קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות