המתרחש באיראן – מציאות מול ראיית המשטר את ההתרחשויות
עולמות מקבילים של המשטר : המתרחש באיראן – מציאות מול ראיית המשטר את ההתרחשויות
קשה לאדם נורמלי החי במדינה דמוקרטית, שבה הוא יכול לומר את דעתו בלי לחשוש לחייו, שבה יש עיתונות חופשית ושלא ייעצרו עיתונאים אם יעזו לכתוב מה שלא מתאים למנהיגי המדינה, שבה אפשר לצאת להפגין על כל נושא, וכל עוד שומרים על החוק, לא יעצרו בלי משפט את מי שמביע מחאה, ובטח שליחי המשטר לא ירצחו מפגינים, להבין את התנהלות המשטר האיראני של המהפכה האסלאמית, וקשה עד מאוד להעריך את האומץ של המפגינים, שקוראי הערוץ מלווים אותם בשנתיים וחצי האחרונות, בדרך החתחתים של אובדן הפחד מבריוני המשטר.
אנחנו רואים את הדרך בה משטר האייתוללות תומך בכל ארגון טרור שמשרת את מטרות ייצוא המהפכה האסלאמית, ופועל בעקביות לפלג ולסכסך בין מדינות השכונה המזרח תיכונית, יוצר ומתדלק סכסוכים בין חלקי החברה במדינות שונות, ובפעולותיו הגלויות והסמויות עושה הכל כדי להביא אי יציבות באזור, ועליית ארגוני הטרור בהם המשטר תומך, למוקדי כוח והשפעה במדינות בהן הם פועלים כשליחיו (מה שנהג לכנות: ארגני הפרוקסי של איראן, כדוגמת המיליציות החות’יות בתימן, ארגון חיזבאללה בלבנון, עשרות מיליציות הפועלות בעיראק בסוריה, וגם ארגוני הטרור הפלסטיני כדוגמת חמאס והג’יהאד האסלאמי הפלסטיני).
בזירה הפנים איראנית, אנו רואים שהמשטר עוסק במשך עשורים, באופן רצוף ועקבי, בדיכוי העם האיראני על כל חלקיו, במיוחד דיכוי המיעוטים “הלא נחשבים” והמיעוטים הנחשבים “כנחותים” בעיני המשטר, וכן דיכוי המתנגדים הפוליטיים, וכל מי שלא מיישר קו, וכן כל מי שבעיני המשטר, עלול לסכן את ההגמוניה של המולות ומלחכי הפנכה של המשטר, תוך שהמשטר המושחת והרוקב הורס כל חלקה טובה במדינה ומשניא עצמו על חלקים נרחבים באומה האיראנית.
כבר ארבעה שבועות שאנחנו רואים את הדיכוי הברוטלי והרצחני של גל המחאה הנוכחי באיראן, עליו דיברנו בפרסומים קודמים, ונוסף לשליחת בריוני המשטר לרצוח מפגינים ברחוב, בביתם, בבתי הספר, בבתי המעצר, בחדרי החקירות, ובבתי הכלא, לדגמה ראו את הדיווחים מאתמול והיום על השרפה והירי בכלא אווין.
כבר ארבעה שבועות שאנחנו רואים את מכונת התעמולה של שופרות המשטר מנסה למכור לעולם סיפורים שכל ההפגנות שרואים עכשיו באיראן, הן למעשה תוצר של פעולות אמריקאיות ישראליות ושיש מימון סעודי למחאה, ושזו כלל אינה מחאה אמיתית, ומספקים הסברים שונים ומשונים לטענות המפגינים, ומנסים להסביר שחלק ממקרי הרצח כלל לא קרו או היו מוות מנסיבות טבעיות, או שלל תירוצים אחרים, ובכלל שהכל בסדר ובעצם אין מה לראות…
לא סביר שבכירי המשטר מאמינים בשקרים של עצמם, אבל ההצגה חייבת להימשך, והיא שוזרת סיפורי אלף לילה בלילה, באיומים ו”דיפלומטיה” איראנית. דוגמה למה שהמשטר הרקוב הרצחני של המולות, מנסה לשדר לעולם, ניתן לראות בדברים שאמר חוסיין אמיר עבדולהיאן (حسین امیرعبداللهیان = Hossein Amir Abdollahian) שר החוץ האיראני, בשיחת הטלפן שהתקיימה אתמול, שישי ה 14 באוקטובר, בינו לבין גו’זפ בורל (Josep Borrell) הנציג העליון לענייני חוץ ומדיניות ביטחון, של האיחוד האירופי.
לדברי האיראנים, השיחה נסובה על: “החלפת דעות בנוגע להתפתחויות האחרונות הקשורות למשא ומתן לביטול הסנקציות וליחסים הבילטרליים עם האיחוד האירופי.”
שופרות המשטר מספרים על השיחה הלבבית שבה הביע שר החוץ האיראני את הערכתו למאמציו “הקונסטרוקטיביים” של בורל לסייע לכל הצדדים לחזור להתחייבויותיהם בהסכם, ושבניגוד לפרסומים סותרים מצד האמריקאים, זה הזמן להגיע להסכם, ושאיראן מברכת על שיתוף הפעולה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית…
כמובן שטורחים להבהיר לעולם שבורל “הביע שביעות רצון” מההתקדמות שהושגה בהחייאת הסכם הגרעין וציין את חשיבות שיתוף הפעולה בין הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לבין איראן.
עבדולהיאן התייחס להתפתחויות האחרונות בנוגע “למקרה של מהסה אמיני”, ואמר, ש”דרישות בדרכי שלום הן סוגיה נפרדת מכאוס, רצח, הצתה ופעולות טרור…” ואז הוא בא בטענות לעולם ואמר שבאירופה, העימות האלים ביותר עם מהומות יכול להיות מעשה טוב ומקובל, אך אותו מעשה יכול להיחשב לדיכוי במסגרת החוקית באיראן, והמשיך לבוא לבורל בטענות ואמר שהמערב רצה ליזום מלחמה עדתית באיראן. עבדולהיאן עבר להתקפה ושאל: “מה עשה המערב בנוגע למאות המקרים של רצח מכוון של נשים וילדים בקנדה ובארה”ב, במיוחד על ידי המשטרה?”
ואז הפליג עבדולהיאן למחוזות הדמיון כשהסביר לבורל שלרפובליקה האסלאמית של איראן יש תמיכה עממית חזקה ודמוקרטיה יעילה (מי אני שאזכיר לשר הלא נכבד, שהתמיכה העממית עליה הא מדבר, דורשת ברחובות איראן את הפלת המשטר והרפובליקה האסלאמית…)
והמשיך השר המלהג להסביר את משנתו של המשטר הרקוב ואמר: “…לא רק שהרפובליקה האסלאמית של איראן אינה ארץ הקטיפה או הפיכות צבעוניות, אלא שהיא גם עוגן היציבות והביטחון באזור…” (ובכך התייחס למהפכות עבר באירופה, כגון מהפכת הקטיפה מ 1989 בצ’כוסלובקיה, ולמהפכה הכתומה באוקראינה ב 2004 ומהפכות הצבעים / הפרחים האחרות, עם קריצה רומזת להפגנות 2009 של התנועה הירוקה באיראן, שיש מי שעושים השוואות בינן לבין גל ההפגנות הנוכחי)
וכדי להמחיש את חשיבתה של איראן (בעיקר בעיני עצמה) ליציבות העולמית, הסביר השר הנמרץ לבורל האירופי, שבזכות איראן אירופה נהנית מביטחון, ושזה קורה רק בזכות פעילותה של איראן הנפלאה ושחרת השלום, כנגד דאעש בעיראק ובסוריה, הזכיר לו שזה קרה רק בזכות פעילותו הברכה של קאסם סולימאני הדגול…
לסיכום הדיווחים על השיחה המלבבת, וכדי להסביר לעלם את מקומו, מספרים לנו שופרות התעמולה של המשטר, שבורל הבהיר והדגיש את עמדת האיחוד האירופי: “איננו מתכוונים להתערב בענייניה הפנימיים של איראן”.
ובינתיים בעולם המקביל של המשטר
אז עכשיו שאנחנו רגועים ויודעים שהאירופים לא מתכונים להתערב, ושהאיראנים הם בכלל חסידי אומות העולם, ששומרים על הביטחון והיציבות לא רק של המזרח התיכן, אלא גם של יבשת אירופה, אזכיר לכם שבזמן שהאיראנים יוצאים להפגין, והמשטר רוצח, כלא ומענה את אזרחיו, התקיים בטהראן ב 12-13 באוקטובר, הכינוס ה 36 של “ועידת האחדות האסלאמית הבינלאומית” וכינוס מקוון בכנסים המועברים בשידור חי + וובינארים לטובת כל מי שנורא רצה להגיע לכינוס החשוב, ולא הצליח, בין ה 8 ל 14 לחודש.
בכינוס בטהראן אליו הגיעו נציגים מהממסד הדתי (וכן גם נציגים פוליטיים) וכן בכינוס המקוון, השתתפו נציגים מארבעים מדינות. (למרות שבחלק מפרסומי המשטר, נאמר שהיו נציגים מ 60 מדינות, אבל אולי הם התכוונו גם למשתתפים עלומים ולא קרואים, שכותבים דברים שלא מוצאים חן בעיני המשטר, כולל דברים על הוועידה היקרה לליבם של המולות, יצואני המהפכה האסלאמית האיראנית.)
הנושא המרכזי שנבחר השנה לכינוס, שמשום מה עבר מתחת לרדאר של רוב התקשורת המערבית, היה: “אחדות אסלאמית, שלום והימנעות מפילוג ועימותים בעולם האסלאמי” ובמהלכו היו הרצאות, ישיבות מקצועיות, ודיונים חשובים על אחדות העולם האסלאמי, כמובן בדרכה המעטירה כל טוב של איראן, והיות וכך, הדיונים היו תחת הכותרת והדגש של “פתרונות מעשיים עבור אחדות אסלאמית, שלום והימנעות מפילוג ועימותים בעולם האסלאמי”.
הנושאים שנדונו בוועידה היו:
* חופש אינטלקטואלי ודתי וקבלת האִגְ’תִהָאד הדתי
(אזכיר ש اجتهاد = Ijtihad = פסיקת הלכות חדשות בידי חכמי הדת, מקבלת על השיעה, אך לא אצל הסונים)
* התמודדות עם זרם התכפירים והאידיאולוגיות הקיצוניות
(אבהיר שהכוונה בתכפירי = تكفيري היא לארגונים קיצונים אסלאמיים, שמבחינתם מי שלא חי לפי חוקיהם הנוקשים לפי דרכם ופירושם את האסלאם, הוא כופר.)
* אמפתיה אסלאמית והימנעות מעימות וחתירה
* כבוד הדדי בין הזרמים האסלאמיים וכיבוד נורמות המחלוקת והימנעות מפגיעה ועלבון
* פרויקט האומה המאוחדת ואיחוד מדינות האסלאם ומתן פתרונות מעשיים ליצירת אומה אסלאמית מאוחדת
בין יתר המכובדים האיראנים, שבאי הכינוס ששפר עליהם מזלם להגיע באופן אישי לכינוס החשוב והנכסף זכו לפגוש, אפשר למנות את המנהיג העליון חמינאי, את נשיא איראן ראיסי, ואת שר החוץ האיראני, עבדולהיאן, ובכירי משטר רבים נוספים, כולל מצד אחד אנשי דת בכירים, ומצד שני את שדרת הפיקוד של משמרות המהפכה.
את רמת האבסורד והניתוק של משטר האייתוללות, אפשר היה לראות גם בכינוס הזה, ובין היתר בדברי הפתיחה של המנהיג העליון שהתכבד לפתוח את הכינוס, בהם הזכיר לכולם שהקרדיט לוועידה שייך כולו למכונן המהפכה האסלאמית, האייתוללה חומייני, שכידוע לכולם הכריז על “שבוע האחדות האסלאמית”, ושאחדות האומה האסלאמית הייתה בראש מעייניו… והמשיך באמירות על חשיבת האחדות, תוך שהוא עוקץ את מדינות ערב שבעבר דיברו על אחדות גיאוגרפית, אבל לטענתו אינה האחדות, שצריכה להתבטא במוכנת להגן על האינטרסים של האמה האסלאמית (אשאיר לכם לנחש על איזה אינטרסים הא מדבר ומי לתפיסתו צריך להתוות את הדרך לאחדות בעולם האסלאם, רמז – לא בטוח שבמדינות ערב רואים עין בעין עם המנהיג העליון…)
לדברי חמינאי, במסגרת הנושא המרכזי של הועידה, על אמת האסלאם לדון במלחמה צודקת ושלום, אחווה אסלאמית, מאבק בטרור, קבלת קונצנזוס דתי, אמפתיה ואהדה, פעולה הדדית בין אסכולות אסלאמיות שונות, וגינוי נרמול היחסים עם המשטר הציוני.
אחסוך מכם את הקשקשת של חמינאי, המחשיב עצמו למנהיג עליון, ושהאיראנים קוראים להדחתו ו/או למותו, ואם תרצו לקרוא את משנתו לאחדות האסלאם נגד מזימות העולם, תוכלו למצוא אתם בפרסומי שופרת המשטר, אסיים את הנושא כשאספר לכם, שבדמיונו המעות של חמינאי, הרפובליקה האסלאמית, הפכה משתיל קטן בתחילתה, להיות “עץ אדיר” כיום, שעומד איתן כנגד כל המתנגדים לרפובליקה האסלאמית, “שמדמיינים שיוכלו לעקור אותה…” ואפשר לסכם את דבריו שבעצם איראן היא הכוח המלכד של האמה האסלאמית, וארה”ב היא האשמה בפילוג והפירוד בין השיעים לסונים ובכלל בין המוסלמים.
גם מיודענו שר החוץ האיראני דיבר בפני באי הכנס על חשיבת האחדות באסלאם כנגד מבקשי רעתה של איראן ושתל האמה האסלאמית בעולם, וכן הסביר לנוכחים המכובדים שלא מותה של מאסה אמיני הצית את ההפגנות נגד המשטר, ושבהפגנות בזאהדאן בכלל לא נשאו את תמונתה של אמיני, ושבכלל הכל מזימה של ארגון טרור, וכמובן שגם מול באי הועידה הוא בא בטענות למערב, שברוב חוצפה הא מתעניין בגורלה של נערה אחת (מאסה אמיני) אבל לא עשו דבר בנוגע למאות אלפי קורבנות בסוריה, עיראק, אפגניסטן ולבנון, ומאשים את המערב שמנסה לדבריו, להצית מלחמה עדתית באיראן.
גם את הקשקשת של עבדולהיאן אפשר לסכם בפשטות: ארה”ב אשמה, גם בפילוג בעולם המוסלמי, וגם בהפגנות שיש עכשיו באיראן…
כמובן שהכינוס נתן במה נרחבת לבאי הועידה ומשתתפים בכינוס המקוון, לומר דברים שבעיניהם משקפים את רוח הועידה (ובחלק מהמקרים ניכר שמשקפים גם או בעיקר, את רוח המארחים האיראנים החביבים), וכך ניתן היה לשמוע פנינים מפי דוברים שונים, חשובים יותר חשובים פחות בעולם המוסלמי, כגון דבריו של Awang Abdul Aziz bin Juned המופתי הגדול של סולטנות ברוניי הקטנה העשירה, שדיבר על “האחים המוסלמים כזרז לאחדות אומת האסלאם”.
וזה המקום לספר לכם על דברי מיודענו נסראללה, שהובאו לפני הנוכחים בהודעה כתובה, שהקריא בשמו השייח’ נביל קאוק (نبيل قاووق = Nabil Qawooq) סגן ראש המועצה המבצעת של חיזבאללה, ובה שטח נסראללה את משנתו לבאי הכינוס, וסיפר להם לתפיסתו על העולם האסלאמי להיערך לאתגרים שבפני העולם האסלאמי, ומכוונים לדבריו, נגד זהותם וכבודם של המוסלמים.
נסראללה גינה את “הממשלות הבוגדות באומה האסלאמית” ואמר שהן הפכו לכלים בידי אויבים המסייעים למעצמות היהירות, והוא הזהיר והדגיש שארה”ב נאבקת להצית פילוג ולתדלק את להבות המלחמות על ידי שכירת ארגוני טרור אסלאמי קיצוני (טרור תכפירי בלשונו, נשמע כמו קול אדוניו) כדי להחליש את האומה האסלאמית כדי לבזוז את עושרם. (כן, זה אכן נשמע דומה מאוד למסר שהעבירו אדוניו האיראנים…) והוסיף הצדיק דברי תוכחה, ואמר שאם יש חסרון בעולם האסלאם הוא תוצאה של פילוג, ואז הסביר את הדרך: “כאשר האויב מועצם על ידי פיזורנו, עלינו להתאחד, שכן הסולידריות שלנו היא המצודה החזקה שלנו המבטיחה את קידומנו”.
כמובן שנסראללה לא יכול להשאיר את ישראל מחוץ לדברים המיועדים לכינוס ועידת האחדות האסלאמית, ובהמשך הדברים אמר שהנושא המרכזי על סדר היום של העולם המוסלמי הוא שחרור פלסטין, ושאומת האסלם תשיב את הכבוד, החירות והניצחון, כאשר תשוחרר ירושלים.
מבחינת נסראללה, חשיבות האחדות האסלאמית, חשובה להחליש את ידי האויבים ובכך לעזור לשחרר את פלסטין, ולכן הוא דחק בפרלמנטים במדינות האסלאם לחוקק חוקים להחרמת ישראל ולמנוע כל נורמליזציה עם ישראל, ובחוקרים מוסלמים דחק להחרים את ישראל בכל דרך, ובאותה נשימה הדגיש את ” התמיכה המתמדת של התנועה (חיזבאללה א.א.) לרפובליקה האסלאמית של איראן בעימות עם ארה”ב, המשטר הישראלי ושכירי החרב שלהם”
אין הרבה למה לצפות מוועידה שמאורגנת ע”י משטר המולות של המהפכה האסלאמית, ומתקיימת באיראן, תחת חסות המשטר ועינו הפקוחה, דבר זה משתקף גם בהצהרת הסיום של הועידה, ובה נאמר בין היתר:
“לדיכוי הגלובלי, בראשות ארצות הברית והמערב הבוזז, שבמהלך העשורים האחרונים הובילו שני פרויקטים מרכזיים, כלומר התפוררות העולם האסלאמי וביזת הבירות והעושר הלאומי של האומות האסלאמיות, יש שורשים בחילוניות ובליברליזם.”
אשאיר לכם לנסות לשער למי כוונו הדברים בנוגע לחילוניות והליברליזם, ולמי מהמשטרים בעולם האסלאם מכוונת הביקורת, הנאמרים בכפיפה אחת להטחת האשמות בעולם המערבי וארה”ב בראשו.
לסיום – בקשה קטנה
לסיכום אומר שהמשטר האיראני ימשיך כל עוד יוכל, בדרכי כחש ורמייה, הן כלפי פנים, ובוודאי שכלפי חוץ, ימשיך ליצור מצגי שווא, לזרות חול בעיני העולם, שבוחר להישאר עיוור לעוולת המשטר הרקוב הרצחני, ואם העלם ימשיך להביע מחאה רפה במקרה הטוב, או להתעלם במקרה הרע, מהדיכוי האכזרי והרצחני של בריוני המשטר שרוצחים ומענים בשליחות המשטר, את האיראנים שמנסים להביע מחאה, מבקשים את הפלת משטר המולות, לראשונה מאז המהפכה האסלאמית שיצרה את המפלצת הרעילה לעמה ולשכניה, שנקראת הרפובליקה האסלאמית של איראן.
תרשו לי להעביר את בקשתם של האיראנים, הבקשה הפשוטה לעזרה, שאתה הם מביעים ברשתות החברתיות מהשבוע הראשון להפגנות והמחאה שנכנסת לשבוע החמישי, היו להם לקול, Be our Voice, אל תשאירו את האיראנים לבדם, השמיעו את קולכם ברשתות החברתיות, בתגובות באתרי החדשות, בשלט על מרפסת ביתכם, קיראו לממשלות העולם להתערב, להפסיק לעשות עסקים עם המשטר, ולהכריז על משמרת המהפכה כעל ארגון טרור, כולל כל הגופים הקשורים אליהם, העסקיים והצבאיים, ולהחרים את כל אנשי המשטר האיראני, להפסיק לקבל סטודנטים איראנים ללימודים בארצות זרות, ולגרש את כל האלפים הרבים של ילדי בכירי משטר המולות, המתגוררים בארצות המערב, מעל הכל – לנסות למנוע מהמשטר להמשיך לרצוח את האיראנים.
קרדיט: ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות