נגיעות מפס הקול של המחאה האיראנית

מדברים על ההפגנות
המחאות וההפגנות באיראן נמשכות, וניסיונות דיכוי המחאה האלימים של המשטר הופכים אלימים יותר, העולם ממשיך מצד אחד להביע בקול רפה סולידריות עם המפגינים, אבל מצד שני ממשיך להתרפס בפני המשטר, גם אם נזכרים לגנות את מעשי המשטר נגד עמו.
בעיתונות שוב נראה דיווחים על ההפגנות, על הרגים ופצועים, ושוב יספרו לנו שהמשטר סגר את האינטרנט באיראן, ומגביל את השימוש ברשתות החברתיות, ואז כדרכו של עולם, עוברים לדווח לנו על הנושא הבא.
ברשתות החברתיות הגלובליות, נראה הודעות גינוי למשטר והבעת תמיכה במפגינים, ודברי שבח לאומץ ליבן של הנשים האיראניות שיוצאות לרחוב ומפגינות כתף אל כתף יחד עם הגברים.

בהמשך למה שאמרתי לכם בפוסטים הקודמים על גל ההפגנות הזה, יש עכשיו יותר קולות שמדברים על שההפגנות הפעם שונות, וכוללות את כל שכבות האוכלוסייה מכל המגזרים, המוצאים והגילים, ושהפעם הקולות שיוצאים מהמחאה הם על דרישה לחופש.
למרות זאת, עדיין יש רבים שמדברים על כפיית החיג‘אב ולבוש ’צנוע‘ לפי הגדרת האייתוללות, על הנשים באיראן, כגורם שמוציא נשים לרחוב, ואולי שוכחים שהמהפכה האסלאמית של כהני הדת באיראן, גרמה לאיבוד זכויות בסיסיות של נשות איראן בתחומים רבים, שהחלו עם ביטול חוקים מתקפת משטר השאה, והחלפתם בחוקים מבית היוצר של המולות, המטילים איסורים רבים ומגבלות שונות ומשנות על נשים.

לא מדובר רק “בחדוות היצירה” של משטר מהפכני חדש, שרק החליף את המשטר הקודם, ובא לעצב את המדינה לפי דרכו, אלא עשייה רציפה ומתמשכת מאז תפיסת השלטון ועד היום, וכדוגמה אציין את שינוי החוק בשנת 2013 שהוריד את גיל הנישואין החוקי לנשים, מגיל 18 לגיל 13…

אזכיר גם שלפי חוקי איראן של המהפכה האסלאמית, לנשים אסור לשיר בפומבי, אלא אם זו הופעה בפני קהל של נשים בלבד, אבל ישנם מצבים בהם החוק מתיר לנשים לשיר בפני קהל, ואפילו בפני קהל מעורב, ובמשך השנים חלו שינויים בדרך בה המשטר מקבל או שלא מקבל שירת נשים בפומבי, ואף אם הפומבי נעשה בדרך של העלאת סרטון לרשת, והיו לא מעט מקרים בהן נעצרו, נשפטו ונכלאו נשים רק כי העלו לרשת סרטון בו הן שרות.

מילה על שירת נשים באיראן
אם בתחילת הדרך הייתה אסורה כל שירת נשים בפומבי, הכללים השתנו התגמשו, והפכו לאיסור על שירת סולו של אישה מול גברים שאינם בני משפחתן, ומשם הגענו למצב בו נשים יכולות לשיר כחלק מלהקה, ואפילו להקה מעורבת של גברים ונשים, ולהופיע בפני קהל בקונצרטים, הצגות תיאטרון וסרטים, וכל זה מלווה עד היום במחלוקות בין אנשי הדת, שחלקם מתגמשים ואומרים ששירת נשים מותרת במידה והיא נעשית במסגרת שירה משותפת, האישה משמשת כזמרת רקע (همخوان = khani-Ham ) וקולה של האישה נשמע כשירת רקע.

אציין שכבר בשנת 2001 הזמרת חנה קמקאר (هانا کامکار = Kamkar Hannah ) שרה סולו בלדה איראנית, בהצגה צהריים מנומנמים (نیمروز خوابآلود = Noon Sleepy )של איית (אייתאללה) נג’אפי ) آیت نجفی = Najafi) Ayatollah (Ayat ) בה שיחקה בתפקיד האלה אנהיטה (آناهیتا = Anahita ) ולמרות שהיא שרה מאחורי ווילון שחור , החלה נהירה של איראנים רבים לראות את המחזה ולשמוע שירתה.
שירתה של חנה קמקאר, פתחה את הדלת )הבמה( בפני זמרות נוספות שהופיעו אחריה בקטעי סולו על במות התיאטרון והאופרה באיראן, כגון ההפקה האיראנית למחזמר צלילי המזיקה, או באופרה חליל הקסם של מוצרט, ובשנת 2013.

מילה על פס הקול המלווה את מחאות המפגינים
אם בפעם הקודמת דיברנו על מספרים ופרסומים הקשורים להפגנות, הפעם אדבר איתכם על פס הקול המלווה את המחאה באיראן, ואני לא מתכון לקריאות הנשמעות בהפגנות, ולא לקולות הירי של בריוני המשטר שרוצחים מפגינים ברחוב.
אם רוצים ללמוד על הלכי הרוח של האיראנים, רצוי לא רק לקרוא מה הם אומרים ברשתות החברתיות הגלובליות והאיראניות, ומה הם כותבים בפורומים שונים, אלא גם לשמוע מה שהם שומעים, ולהקשיב למילות השירים שהם מעלים ברשתות.

בתקפות שיש הפגנות ברחוב, גם המוזיקה שהאיראנים מעלים לרשתות משתנה, וחלק מהשירים יהיו שירי מחאה שמלווים את המפגינים במשך השנים, כגון שיר העם האיטלקי הידוע: בלה צ‘או (Ciao Bella) המוכר גם בגרסת שיר הפרטיזנים, ותורגם גם לעברית (הנה גרסתו הראשונה בעברית) ושהגיע גם לסדרת הטלוויזיה המפורסמת “בית הנייר” ובמהלך השנים הפך לשיר מחאה אנטי פשיסטי, והחל ללוות גם את המחאות וההפגנות באיראן ועם הזמן הפך להיות שיר מחאה נגד המשטר, כך קרה כבר בהפגנות של שנת 2009 ,שהחלו לאחר הבחירות בהן העם טען לזיופים שהעלימו את קולו של העם.

לשיר המפורסם נוצר גרסאות רבות בפרסית, ע“י זמרים זמרות שחלקם גרים באיראן, חלקם בגולה, חלקם בכלל לא פרסים, כמו גרסת השיר משנת 2015 ,בביצוע שכיב מוצדק (شکیب مصدق = Mosadeq Shekib) זמר אפגאני שחי בגרמניה, וגרסת השיר משנת 2018 בביצוע קימיה גורבני )کیمیا قربانی = Kimia Ghorbani )שהסרטון מורכב כולו מתמונות הפגנות באיראן, ובאותה שנה נוצרה גם גרסה בכורדית, לזכר כורדים שנהרגו.

לפעמים במקום לומר מילים מפורשות, עולה ברשתות מנגינת השיר גם ללא מילים, כרמז דק, כמו בקטע קצר של נגינת נבל, ולפעמים נאמרות מילים חריפות ובוטות, כמו בגרסה מעניינת משנת 2020 ,בביצוע תלמידות תיכון איראניות, שבטקסט הנלווה לסרטון נאמר: ”הכישלון של ארבעים שנות מדיניו מהפכנית של המולות באיראן“ וכן ש“הדור הבא לא ייכנע לארבעים שנות הכשרה אידיאולוגית של ממשלת בורות ואמונות טפלות“…
יש גרסאות שמבוצעות ע”י כישרונות מוזיקליים, כמו האחיות המאוד מוכשרות סמין (ثمین) ובהין (بهین) בולורי (بلورى = Bolouri Samin And Behin ) שכבר יצאו בעבר לפעילות למען נשות איראן, ובחלק ממילות שיריהן, ניתן לשמוע ביקורת מרומזת גלויה על המשטר, וגרסאות השיר בלה צ‘או בביצוען, גם הגרסה משנה שעברה, וגם זו מהשנה, הפכו בשבועות האחרונים למושמעות מאוד.

בימים האחרונים עלתה לרשת גרסה חדשה של השיר, בביצוע זמרת בשם ישגין קיאני (یاشگین کیانی = Kiyani Yashgin )שבחלק מהמקרים בו השיר עלה לרשת, מוסיפים לסרטון גם תמונות מההפגנות.
יש גם גרסה חדשה המשלבת את הסרטונים של ישגין קיאני, יחד עם קימיה גורבני, ועם האחיות בולורי.
ויש גם גרסה שהעלתה לרשת צעירה המתגוררת בטורקיה, ששרה את השיר שמלווה סרטון נוגע ללב של צעירה הגוזרת את שערה, כאות הזדהות עם הנשים המפגינות באיראן.
למרבה האבסורד, יש גם גרסה אחרת של השיר, שאולי ערבה לאוזן מבחינה מוזיקלית, אבל צורמת לעין, במיוחד למתנגדי המשטר, וזו הגרסה שנעשתה לזכר הצדיק הידוע, קאסם סולימאני…
אבל מדי פעם עולים לרשתות האיראניות שירים עצובים, המלווים דיונים על קורבנות ההפגנות, חבריהם למחאה שנרצחו ע”י המשטר, וכך נוכל למצוא עולה ברשת את שירתה של ננה גילאני (ننه گیالنی = Nane Gilani )גברת קשת יום בת 88 ,שרוב חייה עבדה בשדות האורז במחוז גילאן, ששרה שירים של ג’אבר בהרמסט (جابر بهارمست = Baharmast Jaber )ויוצרים אחרים מגילאן, שלאחר פרסומה כזמרת שהתגלתה בגיל כה מתקדם, מספרת בתה בראיון טלוויזיוני סוחט דמעות, כשאמה עמדת לצדה, שמישהו לקח אותה מביתה והעלים אותה לחמישה חודשים כדי לנצל אותה ולעשות כסף על חשבונה, ושאז נוצרו ועלו לרשת באתרי המוזיקה חלק מהסרטונים שרואים היום ברשת.

ויש את אחד השירים שהפך לויראלי, וחורך את הרשתות החברתיות השונות, בביצוע של שרווין חאג’י אגפור (شروین حاجی پور = Hajipour Shervin ) זמר מוזיקאי פופולרי, שמפרסם ברשתות החברתיות את מה שהא חושב על מעשי המשטר והבריונים שהמולות שולחים לרחובות לפגוע במפגינים, ובין היתר הוא לקח טקסטים מציוצים של איראנים על המחאה בעקבות רציחתה של מאסה אמיני, ומציג אותם בסרטון כשהוא שר ברקע שיר בשם “ל ” (למען / בשביל / עבור) (برای = Baraye )ויש גם את הגרסה עם הסרטון הפחות מפורסם, שאולי לא עולה לרשתות, אבל בה תוכלו לראות את מילות השיר.
לסיום אומר שאני מקווה שמשטר האייתוללות הרקוב והרצחני יחלוף מהעולם, והאיראנים יצליחו סוף סוף לחיות את חייהם ללא פחד מבריוני המשטר.
לא אדע איך יתפתחו העניינים, והאם ימשיכו ההפגנות, או שהמשטר יצליח לדכא את המחאה, אבל המראות והצלילים של המחאה הנוכחית, ימשיכו ללוות אתנו, ואם לא ברחובות איראן, אז לפחות ברשת.

קרדיט: ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון   קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות