Site icon Nziv.net

מאסה אמיני הפכה לסמל

מילה על גל ההפגנות האחרון באיראן
סביר מאוד להניח ששמעתם על מותה של מאסה אמיני (مهسا امینی) שמתה ב 16 בספטמבר, לאחר שלושה ימים בהם הייתה מחוסרת הכרה בתרדמת, לאחר מוות מוחי שנגרם מפציעות – שברים בגולגולת, לאחר שנעצרה ע"י משטרת המוסר בטהרן.
לאחר מותה החלו מהומות במחוז כורדיסטן, היות ומהסה הייתה כורדית במוצאה, ילידת העיר סקז (سقز =Saqiz) ומשם התפשטו לרחבי איראן, כולל לטהראן.

אציין כי מאסה הצעירה ( בת 22 במותה) בסך הכל באה לבקר בטהראן, ונעצרה מחוץ לתחנת מטרו בטהראן, ע"י החלאות של משטרת המוסר, ונגררה לניידת כי החיג’אב שלה לא היה מהודק דיו…
כבר כתבתי לכם בעבר שהאיראנים איבדו את הפחד מפני בריוני המשטר, ובהפגנות – מהומות שהחלו לאחר מותה של אמיני, או כפי שאומרים זאת האיראנים הגועשים ברשתות וברחובות איראן, רציחתה ע"י בריוני משטרת המוסר, רואים עליית מדרגה באובדן הפחד והמוכנות להתעמת ישירות מול השוטרים כולל השוטרים הרצחניים של משטרת ההפגנות, ובולט אף יותר אובדן הפחד מעימות גלוי עם בריוני הבסיג’.

בשנתיים האחרונות ראינו בכל איראן הפגנות רבות מספור, על מגוון נושאים גדול, חלקן כלל ארציות וחלקן מקומיות-אזוריות, כאמור במהלך הזמן ראינו את אובדן הפחד מפני האייתוללות ובריוני המשטר, ראינו מדי פעם תקיפה של שוטרים, תחנות משטרה ומבנים השייכים לבסיג’, אבל עכשיו רואים שאזרחים לא מפחדים לתקוף את בריוני המשטר לאור יום וכשהם עם פנים גלויות, שורפים מכוניות משטרה, אופנועים של הבסיג’, שורפים תחנות משטרה משרדי בסיג’, משתלטים על משרדי ממשלה כולל משרדי מושלים, תוקפים את אנשי המשטר (והיום נדקר למוות בריון בסיג’).

הרשתות סוערות, ולהט היצרים ברשת ממשיך ללבות את האש ברחובות איראן, שנוסף לקריאות "מוות לדיקטטור" (הכוונה למנהיג העליון, א.א.) שכבר שמענו בעבר יש קריאות להפלת שלטון האייתוללות, קריאות להפלת משטר המהפכה האסלאמית והבעת בוז וסלידה כלפי כל מה שמהשטר מסמל ומייצג.
ברשתות יש קריאה לאזרחי איראן לצאת לרחוב, ברחוב רואים קריעת כרזות של המנהיג העליון, של נשיא איראן ראיסי, ושל סולימאני, אבל גם קריאות "מה לנו ולפלסטין" שמלוות הריסת שלטי רחוב עם המילה פלסטין, ופגיעה באנדרטאות הקשורות לפלסטין.

בין יתר המראות בהפגנות האלה, רואים גם התרסה של נשים רבות, ואם בעבר כבר ראינו הסרת חיג’אב הפגנתית, כולל את מחאת החיג'אב המפורסמת משנת 2017 , שאז התפרסמו בעולם סיפורה ותמונתה של וידה מׂוַהֵד אז בהפגנות של השבוע האחרון רואים נשים רבות יוצאות להפגנות ללא חיג’אב, ורבות אחרות שורפות את החיג’אב במדורות ברחוב, חלקן תוך שירה וריקודים (וכפי
שכבר הזכרתי בעבר, גם הם אסורים בארץ האייתוללות) ויש נשים המשתתפות באופן פעיל ביידוי אבנים על שוטרים בריוני בסיג’ ופגיעה בניידות משטרה ובמבני משטר.

 

כדי שתוכלו להבין מעט יותר את משמעות אובדן הפחד, הסיפור מאחורי האומץ של המפגין האיראני, והמראות שרואים ברחובות איראן, אמליץ לכם לקרוא את המאמר על מחאות באיראן האשמת המשטר, מיולי 2020 , ותבינו שמפגינים שייתפסו ע"י בריוני המשטר, בבית משפט עלולים לגזור עונשם למוות…
אוסיף שכבר ישנם אלפי עצורים בגל הפגנת זה, חלקם על הפגנת, חלקם על תקיפת שוטרים, וחלקם על הרס רכוש ציבורי.

מה אמר המשטר?
המשטר מצידו מנסה להנמיך את הלהבות, ואני מניח שראיתם את הדיווחים על סרטון שהמשטר שחרר, כדי להוכיח את חפות, ושלכאורה אמיני “התמוטטה לפתע, בלי שמישהו היכה אתה…”, אבל אולי לא ראיתם שהמשטר שולח דוברים שונים, בכירים יותר או פחות, מתחומים שונים שגם לא קשורים ישירות או בעקיפין למשטרת המוסר,או למה שקרה עם אמיני, ודורשים מהעם "לא להפוך את מותה של אמיני לסוגיה פוליטית”… וכן נאמר שכתיבת הדו”ח ובו קביעת סיבת מותה של אמיני, תסתיים בעד כשלושה שבועות.

אחת התגובות ההזויות של המשטר אפשר לראות בראיון עם מוחמד מהדי אסמאעילי (محمدمهدی اسماعیلی ) שר התרבות וההכוונה האסלאמית, שאולי היה עדיף לו היה מפסיק אחרי המשפט הראשן שאמר: "כולנו עצובים ממה שקרה לה”(ולא אתייחס לניסוח – “מה שקרה לה…”) אבל המשך דבריו כבר לקוח אתנו למחוזות ההזיה של המשטר הרקוב של איראן, ולא בטוח שיהיה ניתן למצוא
אזרח איראני אחד שלא נמנה על אנשי המשטר שהיה מנסח את דבריו כמו שר החינוך המהולל שאמר בראיון המצולם: “ אחדות לאומית היא תוצאה של מאות שנים של מאמצים, אירועים אלה לא צריכים לפגוע באחדות הלאומית של המדינה…”

בראיון נסף לעיתונאים, אמר השר החביב שעוד לפני האירועים האחרונים, כבר לפני מספר חודשים החלה המועצה העליונה למהפכה התרבותית לבדוק את פעילות משטרת המוסר )או בלשונו: סוגיית משטרת הביטחון המוסרי( ושבזמן הקרוב תצא הודעה על דרך חדשה עם שיטות פעלה חדשת, שכבר אושרו ע"י המועצה.
מיותר לציין שדברי אסמאעילי התקבלו בבוז ברשתות, וקשה למצוא מי שנתן אמון בדברי השר.

המפגינים מצידם לא מתייחסים לשטף הדברת מצד דוברי המשטר וממשיכים לצאת לרחוב, ולשפוך קיתונות של אש וגופרית על המשטר, ובינתיים גם אמג’ד אמיני, אביה של הנרצחת שבר את שתיקתו ומתח ביקורת על דיווחי המשטר השקריים, שהובאו בעיתונות שופרות המשטר, שבהם טוענים דוברי המשטר שלא רק שביתו לא הוכתה במעצר, אלא שיש לה "היסטוריה של איבוד הכרה, ושאמיני איבדה בעבר את הכרתה מספר פעמים גם במקום עבודתה…”

מה אמרת משפחת הנרצחת?
אמג’ד אמיני אמר שאם יש אמת בדבריהם, אז שיביאו עד אחד שיוכל לאמת את הטענה השקרית הזו, והוסיף שלביתו לא היו כל בעיות רפואית בעבר, וכן אמר שמספר צעירות שהיו עצורות עם ביתו, יצרו איתו קשר ואמר לו שמאסה הוכתה בבית המעצר.
עוד אמר אבי הנרצחת שלא איפשרו ל לראות את פני ביתו ואת גופה, וכל שהצליח לראות מהגופה המכסה, הייתה רגלי ביתו החבלות, ושהפתולוג התעלם מבקשתו לראות את פני ביתו, גם לא ענה לשאלות, והוסיף שכאשר ביקש מהרופא שהוציא את הדו"ח הרפואי על מותה של מאסה, לכתוב בדו"ח את האמת על  הממצאים הרפואיים מהבדיקה הפתולוגית, דרש ממנו הרופא לצאת, ואמר לו שהוא יכתוב מה שהוא רוצה…

לדברי אמג’ד אמיני, מצטרפים דברי רופאים איראנים, שמסיבות מובנות לא חושפים את זהותם, שרופאים רבים, כולל מומחי רפואת חירום, נוירולוגים נוירוכירורגים ורדיולוגים, קיבלו איומים שיאבדו את רישיונם ואף איומים על חייהם, אם יעזו למסור חוות דעת כלשהי על ממצאים שעלו בקשר לאמיני, ובמיוחד שלא לומר דבר בקשר לצילומי הסי טי שעלו לרשת, שבהם לכאורה רואים את ראשה החבול של נרצחת, ואת ריאותיה.

יש לציין שעבדולרזא פורזאהאבי   (Abdolreza Pourzahabi = عبدالرضا پورذهبی) ,נציגו של המנהיג העליון במחוז כורדיסטן, הגיע לבקר את בית משפחת אמיני, ושופרות המשטר ציטטו אותו שאמר שהוא בטוח שהמנהיג העליון "כואב" על מותה של מאסה, ושכל מוסדות השלטון יפעלו כדי להגן על "הזכויות שהופרו" וכן אמר הצדיק החביב, שהוא מקווה שעם האהדה (של המשטר) ותום הלב של משפחת אמיני, "שתתוקן הטראומה שספגה החברה…" לסיום נאמר שנציג המנהיג העליון הבטיח למשפחה שהוא "יעקוב גם אחר נושא מותה עד לתוצאה הסופית".
אמג’ד אמיני אמר מצידו, שאם אחיה של מהסה, שהתלווה אליה לביקור בטהראן לא היה עד למעצרה, הוא לא בטוח שהמשפחה הייתה מקבלת מידע כלשהו מהשלטונות מעבר לכך שהיא מתה.

מילה לסיום
יהיה מעניין להמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות באיראן, ולראות אם ההפגנות ימשיכו להתפשט, או שהמשטר יצליח לצלוח בשלום גם את הסערה הנוכחית, וכמה דם יישפך ברחובות איראן בתהליך, וכמה הרוגים יצטרפו לאלו שכבר נהרגו בגל הפגנות זה, וכמה עוד ייעצרו, ובכאב לב אומר שלא פחות מעניין יהיה לראות כמה מעצורי ההפגנות יוצא להורג.
מאסה אמיני כבר הפכה לסמל, נוסף לגל המחאות השקטות, שריפת החיג’אבים המתריסה, ההפגנות הזועמות והאלימות, נוסף לדפי זיכרון שעלים לזכרה ברשתת, גם שירים כבר נכתבו לזכרה.
ימים יגידו אם הסמל הזה יהפוך לאחד מסמלי השחרור של האיראנים מעול משטר האייתוללות.

קרדיט: ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון   קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות

 

Exit mobile version