מאמר דעה בעיתונות האזרבייג’נית: מצפה לרוסיה קטסטרופה
הסנקציות והבידוד הבינלאומי דוחפים את רוסיה לעבר תהום כלכלי מסוכן מאוד. הכלכלה הרוסית נמצאת במשבר עקב מלחמתה של מוסקבה נגד אוקראינה, שהובילה לקריסת היבוא, וחברות המהוות כמעט שתי חמישיות מהתמ”ג עזבו את המדינה.
לפי דיווחים בינלאומיים, המצב שנוצר כתוצאה מהסנקציות המערביות דוחף למשבר חסר תקדים שדוחף לקראת קריסת הכלכלה הרוסית.
גורמים רשמיים ברוסיה מודים שהכלכלה תתכווץ ב-9% עד סוף השנה הנוכחית.
במהלך מלחמתה של רוסיה נגד אוקראינה, הקרמלין הפחית את כמות המידע הרשמי שפרסם על הכלכלה בניסיון לכסות על היקף האסון הכלכלי במדינה.
הקרמלין גם היה להוט להכין דוחות כלכליים רשמיים המשקפים בעיקר את שאיפותיה של מוסקבה וסותרים עובדות אמיתיות. פוליטיקאים רוסים מסירים מספרים שאינם עולים בקנה אחד עם דיווחים רשמיים וחושפים רק מספרים חיוביים.
עם פרוץ המלחמה הרוסית באוקראינה, יותר מ-1,000 חברות עזבו את רוסיה וההשקעות בכלכלת המדינה ירדו ביותר מ-600 מיליארד דולר, כ-40% מהתמ”ג. למרות ששער החליפין של הרובל הרוסי נראה יציב כרגע, הוא לא יכול להוביל לתוצאות חיוביות בכלכלה.
למרות שרוסיה יכולה להשיג מטבע חוץ באמצעות מכירת נפט וגז, אי אפשר להוציא את הכסף הזה ביעילות עקב סנקציות מערביות, שמונעות מרוסיה לבצע פעולות יבוא ויצוא אלא בהיקף מוגבל.
מה מחכה לכלכלה הרוסית?
בינתיים, התקשורת הרוסית כבר מתחילה לדון בנזק שגורמת המלחמה הרוסית נגד אוקראינה ובהשפעת הסנקציות המערביות על מגזרים כלכליים שונים.
כלי תקשורת ברוסיה דיווחו כי בטווח הקצר, יהיה מחסור חמור בתרופות ומזון, במיוחד מאחר והמדינה מסתמכת על יבוא תרופות מחו”ל כדי לענות על צורכי מגזר הבריאות, ויותר מ-60% ממוצרי המזון גם הם מיובאים. .
בינתיים, לדוח, שהוכן על ידי אנליסטים המקורבים לממשל הרוסי, הייתה השפעה מזעזעת. הדו”ח של המרכז לניתוח מקרו-כלכלי וחיזוי קצר טווח (CMASF) הציג תרחישים שעימם עשוייה הכלכלה הרוסית להתמודד במהלך התקופה שבין 2022 ל-2030.
התחזיות של המרכז הנ”ל ביחס לפרספקטיבה ארוכת הטווח מעניינות יותר, שכן המרכז חוזה שלושה תרחישים לעתיד רוסיה בעשור הנוכחי.
התרחיש השני הוא “מבוי סתום”. ההסתברות להתרחשותו הוא 45 אחוז. ידוע כי רמת חוסר היציבות בתחום המדיניות הכלכלית והחוץ ברוסיה היא כה גבוהה עד שכמעט בלתי אפשרי ליישם שום “מדיניות פיתוח” עקבית. ניתן לשמור רק על יציבות מאקרו כלכלית ופיננסית (מאזן סחר, שער חליפין, אינפלציה) ולהבטיח מימון רציף של התחייבויות תקציביות.
התרחיש השלישי הוא “המאבק לפיתוח”. לפי תרחיש זה, המספרים של לפני המשבר ישוחזרו כבר בשנת -2026, וב-2030 התמ”ג והצריכה יעלו ב-10-14 אחוזים מעל הרמה של 2021.
הכלכלה – האטה ברבעון הראשון
למעשה, התוקפנות הצבאית נגד אוקראינה החזירה לאחור את הכלכלה הרוסית, גרמה לאחד המיתונים הארוכים בהיסטוריה, והפילה את התמ”ג ב-4.7% השנה.
סנקציות בינלאומיות עקב המלחמה שיבשו את הסחר ושיתקו את תעשיית הרכב, במקביל לירידה בהוצאות הצרכנים.
למרות שהמיתון במשק עדיין לא חמור, הבנק המרכזי צופה שהמיתון יעמיק ברבעונים הקרובים ולא צופה התאוששות עד המחצית השנייה של השנה הבאה.
בנוסף לאמור לעיל, התקשורת הרוסית טוענת כי הסנקציות המערביות מנעו גישה ממגזר הטכנולוגיה ברוסיה לטכנולוגיות מערביות. מצב זה יוביל גם להתכווצות ניכרת בכלכלה הרוסית.
כוחו של פוטין ייחלש
במערב מאמינים כי כוחו ושליטתו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על מנופי הכוח בארצו ייחלשו בשנים הקרובות.
איבר נוימן, מנהל מכון פרידוב ננסן הנורבגי, ומומחה לרוסיה, הוא אחד ממומחי המדיניות המגינים על גישה זו.
נוימן סבור שסירובו של פוטין להנהיג רפורמות כלכליות במדינה ולהמשיך בכיבוש שטחה של מדינה שכנה (אוקראינה) עשוי להיות “תחילת הסוף” למשטרו. אבל המומחה הוסיף כי קשה לחזות מתי הסוף הזה יקרה.
מאז עלה פוטין לשלטון לפני 22 שנה, מעט מאוד הושג במגזר הכלכלה, אמר נוימן. מדהים אותי שמרקסיסט מאומן כמו פוטין לא מבין את החשיבות של גורמים חומריים.
נוימן הוסיף: פוטין משמיע הצהרות כמו “המערב הוא השולט על הכלכלה, אבל יש לנו את הרצון והנחישות”. אני חושב שהאמירה הזו מעידה בבירור על כך שתחילת הסוף של משטרו של פוטין מתקרבת.
מה יקרה אחרי פוטין?
בנוסף, אנליסטים מתקשים לחזות מה יקרה ברוסיה אחרי פוטין, בעוד נוימן סבור שמנהיג האופוזיציה הכלוא כיום אלכסיי נבלני “לא ממש מתאים לתדמית של מנהיג רוסי טיפוסי”.
נוימן הצהיר כי השלטונות הרוסיים אסרו על פעילות קרן נבלני למלחמה בשחיתות במדינה, וכן עצרו את אלכסיי נבלני ושלחו אותו לכלא מסיבות פוליטיות.
האנליסט הנורווגי נוימן סיכם את הערכתו לגבי מנהיג האופוזיציה הרוסי הכלוא, ואמר כי למרות מאבקו בשחיתות, ייתכן שנבלני אינו ידידותי למערב כפי שיש כאלה הסבורים.
מקור: עיתון אזרבייג’ן “azpolitika” קרדיט לתמונה: קסיון ניוז