ראמ”ן לשעבר בפרשנות:”חשש מהתנגשות עוצמתית עם חיזבאללה”. תגובה לדבריו

ראש אגף המודיעין לשעבר האלוף ידלין כתב היום במאמר פרשנות נרחב , בין היתר ,  את הדברים הבאים :

*- נסראללה חי על הקצה ומתגרה . ישראל צריכה להזכיר לו את מחיר הטעות .

*- מצב המתיחות בין ישראל לחיזבאללה עלול להיגמר בהתנגשות עוצמתית, גם אם שני הצדדים אינם רוצים בה .

*- כבר שלושה חודשים נסראללה מאיים על ישראל לקראת התחלת ההפקה המתוכננת בשדה הגז “כריש”.

*- הרטוריקה של נסראללה חסרת תקדים .

*- נראה שביטחונו של נסראללה ביכולתו להלך על הסף – ולהסתכן בהסלמה עם ישראל מתחת לרף המלחמה – מוזן גם מתגובותיה של ישראל, שמצטיירות כמורתעות ומרוסנות .

*- המשא ומתן על הגבול הימי לא יסתיים לפני הבחירות בישראל. למרות המסרים האופטימיים של השליח האמריקני .

*- בעוד שנסראללה מדבר על אפשרות למלחמה, בכירים ישראלים מדברים על “ימי קרב” עד כדי מערכה, במקום להזהיר את נסראללה שההליכה שלו על שפת המצוק עלולה להסתיים, במלחמה בהיקף מלא

*- סביר שהמשא ומתן על הגבול הימי לא יסתיים לפני הבחירות בישראל. למרות המסרים האופטימיים של השליח האמריקני (שיצא באוגוסט לחופשה פרטית) הסיכוי להשלמת המשא ומתן בין ישראל ללבנון, המתנהל כבר שנתיים, עוד בימיה של ממשלת המעבר הנוכחית אינו גבוה. זאת, בין היתר, נוכח המחלוקת הפוליטית, ואולי גם המשפטית באשר לסמכותה של ממשלת מעבר לחתום על הסכם גבולות ללא אישור הכנסת ברוב מיוחס.

קרדיט: רשתות חברתיות

 

הפרשן הצבאי של האתר נציב. נט מביא בתגובה לדברי האלוף ידלין התבטאות של מפקד בכיר בחיזבאללה האומר כי ” היערכות ההתנגדות למלחמה החלה . קבלנו הוראה מפורשת לפתוח במתקפה מבלי לבקש אישור מהדרג הבכיר בחיזבאללה מהרגע שישראל תתקוף בשטח לבנון . המלחמה הבאה בשונה מ 2006 אנחנו לא לבד מצפה לאויב הפתעה .
חיזבאללה נמצא היום במקום אחר , באפשרותיינו למכור נשק מתקדם הנמצא ברשותיינו כמו מל”טים וטילים מדוייקים מתוצרת מקומית . כל ניסיונות הכיבוש למנוע את התקדמותה של ההתנגדות נכשלו .”

והפרשן מוסיף : ” ידלין הוא פוליטיקאי עם אג’נדה. ברור שיש משמעות לעיתוי דבריו הנוכחיים, בראיון. הממשלה הנוכחית ממש לא רוצה לטפל בתפוח האדמה הלוהט הזה לפני בחירות כי אי אפשר לצאת מזה טוב. נסראללה, בדיוק כמו יפה בן דוד והמתמחים ברפואה, מזהה את המצוקה הפוליטית.
הממשל הנוכחי בוודאי מתואם עם הממשלה לשימורה וצמצום ההשלכות של ויתור בהסכם (שאני חושב שנדרש והגיוני, אבל בכל תסריט ישמש לניגוח פוליטי).

 

קשה לצפות את העתיד לעניין עימות מול חזבאללה בהמשך. דווקא הסכם גז צפוי להוריד מאוד את המתיחות בין ישראל ללבנון, לפתוח פתח לשיחות בתחומים נוספים וזה כשלעצמו מחליש את הארגון וגם מטריד אותו ואת פטרונו האיראני. מזכיר שעד 2010 עמד מולנו צבא סורי ענק שהיה בהחלט כאב ראש לא קטן למרות עשורים של שקט ואז כמעט בן לילה הוא נמחק ונעלם. הדינמיות של דברים במרחב היא קשה לצפייה ולפעמים מתרחשת במהירות.

הריסונים על נאסראללה והלחץ הפנימי לפירוז יעשו את שלהם. ככל שלבנון תחזור לעצמה ותצליח להתבסס כלכלית, כך הלגיטימציה של הארגון לגרור את המדינה למלחמה ירד. היום חוסר הלגיטימציה הזה חונה בתחתית המצוקה הקשה שכבר נפלה על המדינה אבל אם היא תגיע ממקום של ״יש מה להפסיד״ זה יהיה נכון יותר. (ראה חמאס בסבב האחרון, רמאללה השבעה מול ג׳נין ועוד).

 

חזבאללה היום חלש פנימית משהיה ב-2020 וכבר אז נרתע מלנקום שלא לדבר על ליזום. הוא חי וניזון מהחוששים בישראל שמתכווצים מאיומיו. הוא לא מאיים במלחמה. הוא אפילו טורח להדגיש שוב ושוב שהוא יצא למלחמה רק אם ישראל תתקוף ראשונה כי הוא מפחד שנעשה טעות.
ישראל לא יכולה ליזום מלחמה או מכת פתע נגד חיזבאללה כי היא צריכה לגיטימציה עולמית לניצחון. לגיטימציה נקבל רק אם נותקף. אין כמעט תסריט של מלחמת פתע מול הארגון ולכן ישראל תספוג את הטילים הראשונים (אם חיזבאללה ינסה להתחיל עימות או מכה מוגבלת) כדי להכות בכל העוצמה בארגון. כמו שתיארתי, בית הקלפים כפול עשרת אלפים.

בגלל שכל שעת לחימה בעצימות גבוהה כפי שנדרש בלבנון, היא צורך קריטי של ישראל, היא תידרש ללגיטימציה עולמית מובהקת שתושג רק לאחר יוזמה התקפית של הארגון אם תגיע.

אם חזבאללה יערך באמת למלחמה, עם כוונות ברורות וידיעה מודיעינית, ישראל במקסימום תחשוף את היערכותו ותצא לעולם בהודעה שזו כוונת הארגון. היא תיערך בגלוי מולו ותעלה כוננות במטרה שהוא יתקפל.

לא יהיה מצב של מתקפת טילים מפתיעה שישראל תדע עליה מראש ואז תצא להתקפה שתוביל למלחמה ורק אז תספר לעולם שהארגון התכוון להתחיל ראשון. הימים האלה עברו מזמן, בטח כשרוסיה נמצאת ממש מצפון לנו.

ישראל לא נסחטת בתחום הימי כמו שניתן להתרשם, היא נתבעת בצורה לגיטימית ע״י מדינת לבנון עם איום בכוח של חזבאללה שהוא כיום מחזיק הכוח במדינה, כמו שישראל עצמה הייתה מפעילה אם היה הפוך. ישראל השהתה את ההסכם הימי והמשיכה להינות מהגז הישראלי במחשבה שזה יעבור בשקט כי לבנון מוחלשת. אז התעוררנו עם בעיה שעכשיו נדרשים לפתור תחת לחץ. מגיע לנו. ככה דברים עובדים בישראל. מה שטוב ליפה בן דוד, טוב לנסראללה.
זה לא קשור לפוליטיקה או ממשלה זו או אחרת אלא להתנהלות ישראל מאז ומעולם. התעצמות הדדית לא בהכרח מביאה לפיצוץ אלא לריסון הדדי וזה לא רע בכלל.

 

נקודתית לעניין הסכסוך הימי, אם יהיה הסכם, שמקובל על לבנון, נסראללה ינופף בהצלחתו להביא לתנאים משופרים ולכפות הסכם (בצדק) ולגרוף רווח פוליטי שחשוב לו יותר מעוד עימות מסוכן מול ישראל.
שווה לציין שלפיד לא מבין בתחום הביטחוני ולא מודע לאפשרויות למנף אירוע בטחוני צפוני. מי שיכול לדגדג לו באצבעות זה גנץ שמתמודד בדיוק כמו לפיד על כיסא ראש הממשלה (ואולי כוכבי, פוליטיקאי לעתיד שישמח להשאיר חותם).

למזלנו, בא נסראללה ומציב מול המפנטזים רווח פוליטי בסגנון ״עלות השחר״ (מי זוכר…) שאין ולא יהיה לוקסוס של ״ימי קרב״. מי שירים את היד ראשון יחטוף מלחמה ארוכה, קשה וכואבת בשני הצדדים.
גם אולמרט חשב ב-12 ליולי 2006 שהוא יעשה מהלך דרמטי עם רווח פוליטי בצידו (בעידוד מלא של הצבא) בתקיפה של מערך הטילים ארוכי הטווח של הארגון. הוא רק לא ידע והעריך שזה יגרור אותו ואותנו למלחמה מלאה על כל מחיריה. יכול להיות שלא רק נסראללה שכח את תוצאות הטעות שלו ב-2006 אלא גם הצד הישראלי…