הדמוגרפיה בישראל – המספרים העדכניים

העיתון הבריטי “אקונומיסט” פרסם הסבר במספרים על השינויים שחלו בשיעור הילודה בישראל לערבים ויהודים, וההשפעה של זה על האופי הדמוגרפי של המדינה.

הנתונים הכלולים בדוח מצביעים על דמיון בשיעורי הילודה של יהודים וערבים לאחר הירידה בשיעור הילודה הערבי בעשורים האחרונים.

המגזין אומר שלכל אישה ישראלית יש בממוצע 2.9 ילדים, וזה גבוה יותר ממדינות כמו צרפת (1.8) ובריטניה (1.6).

בישראל חיים כיום 9.5 מיליון איש , כאשר הערבים, רובם מוסלמים הם כ-21 אחוזים ויהודים כ-74 אחוזים. אם ייקחו בחשבון גם את תושבי עזה ואיו”ש הרי שהיחס בין יהודים לערבים יהיה כמעט חצי חצי.

תחזיות דמוגרפיות הצביעו על כך שמספר הערבים המתגוררים בין נהר הירדן לים התיכון יעלה בסופו של דבר על היהודים, מה שהדאיג את בנימין נתניהו לפני שהפך לראש ממשלה. בשנת 2003, נתניהו הלין על כך ששיעור הילודה בקרב ערביי ישראל, שהיה גבוה בהרבה מאיים על יהוד ישראל, ללא קשר למגמה בגדה המערבית ובעזה.

אז כבר היה פער דמוגרפי רחב: בישראל עצמה, נשים ערביות ילדו כמעט פי שניים יותר ילדים בממוצע מנשים יהודיות. 

אבל הפער הזה נעלם בעשורים האחרונים, כאשר שיעור הילודה של ערביי ישראל ירד, בעוד ששיעור הילודה בקרב יהודים ישראלים עלה.

בשנת 1960 עמד שיעור הפריון של ערביי ישראל על 9.3 וב-35 השנים שלאחר מכן הוא ירד כמעט בחצי, ל-4.7, לפני שירד כעת ל-3.0. גם שיעור הילודה של הפלסטינים בעזה ובגדה ירד מ-4.6 ב-2003. ל-3.8 בשנת 2019.

בין 1960 ל-1990 ירד שיעור הפריון בקרב יהודי ישראל מ-3.4 ל-2.6, אך אז החלה המגמה להתהפך, ושיעור הילודה עלה לרמה הנוכחית של 3.1.

הסיבה לעלייה זו נובעת כמעט ממספרם ההולך וגדל של חרדים (חרדים) בישראל, ששיעור הפריון שלהם הוא 6.6, יותר מכפול מהממוצע הארצי ופי שלושה משיעור היהודים החילונים. 

כתוצאה מכך, שיעור החרדים באוכלוסיית ישראל מוכפל פחות או יותר בכל דור, לדברי דן בן דוד, כלכלן באוניברסיטת תל אביב. 

למרות שהחרדים מייצגים רק 13 אחוז מהאוכלוסייה, צאצאיהם מהווים 19 אחוז ממספר הילדים הישראלים מתחת לגיל 14, ו-24 אחוז מהילדים מתחת לגיל ארבע. 

הלשכה לסטטיסטיקה הישראלית מאמינה כי בהתחשב במגמות הנוכחיות, מחצית מילדי ישראל יהיו חרדים עד שנת 2065.

האקונומיסט אומר שההתכנסות בשיעורי הילודה, בין יהודים ישראלים לערבים, מצביעה על כך שהדמוגרפיה “תהיה הרבה פחות קריטית” ממה שחששו הן הישראלים והן הלאומנים הפלסטינים ,מכיוון שאף קהילה לא צפויה לעלות על הקהילה השנייה.

“שתי הקהילות עדיין צריכות למצוא איך לחיות יחד בשלום” – סיים האקונומיסט את כתבתו.

קרדיט לתמונה: אלמיאדין