בן סלמאן מתכנן השקעות ענק בשארם א-שייח’
נראה שירש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, אובססיבי למשחקים ופרויקטים אגדיים, מצפה לחלום חדש של הקמת אזור תיירותי בין מצרים לסעודיה במסגרת העיר הבדיונית NEOM .
שנים לאחר שנשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, הכריז על החזרת האיים “טירן וצנאפיר” לסעודיה, למרות ההתנגדות העממית, והשינויים המדיניים, הכלכליים והביטחוניים הגדולים באזור.
יורש העצר מתכונן להיכנס עם לגיונותיו לשארם א-שייח’ (דרומית לסיני), בצד השני של טיראן וצנאפיר, ולהשקיע השקעות ענק בתקווה להשקיע בערי החוף האסטרטגיות החשובות ביותר במצרים.
תוך ניצול פער המימון הגדול ממנו סובל המשטר המצרי, המוערך ב-40 מיליארד דולר במהלך שנת הכספים הנוכחית, סיסי מנסה לפתור את המשבר על ידי פתיחת הדלתות לנותני החסות שלו במפרץ, בתקווה שיעניק לו קומץ הלוואות חדשות וסיוע.
ההתפתחויות הללו מגיעות לאחר שתהליך הפיתוח בסיני ובערי התיירות שלה נעצר במהלך שנות שלטונו של סיסי, שהרס רבות מעריה ועקר אלפים מתושביה.
1000 קילו
ב-4 באוגוסט 2022 דיווח אתר “אל-מוניטור” האמריקאי כי מוחמד בן סלמאן מתכוון להשקיע בעיר שארם א-שייח המצרית במסגרת פרויקט ניאום הבדיוני, שעלותו מוערכת ב-500 מיליארד דולר.
האתר חשף את תוכניתו של בן סלמאן להזרים השקעות ענק למצרים במסגרת פרויקט NEOM הסעודי, שיתרכז באזור התיירות של שארם א-שייח השוכנת לחוף הים האדום.
ב-26 ביולי 2022 אמר אבן סלמאן כי הממלכה מתכננת להשקיע במצרים כדי להשלים את פרויקט NEOM, כולל אזור התיירות של שארם א-שייח’.
הוא הוסיף במהלך מסיבת עיתונאים שהוקדשה להכרזה על העיר העתידית במסגרת NEOM: “ניצור השקעות ענק במצרים”, ללא פרטים נוספים, לפי אל ערביה.
בינתיים, אל-מוניטור ציטט גורם סעודי אלמוני שאמר שפרויקט נאום יהפוך 50 איים בים האדום לאתרי נופש יוקרתיים.
לדבריו, “זה יכלול גם 7 ערים ופרויקטים תיירותיים, ויתמקד במצרים בפיתוח הערים הקיימות שארם א-שייח’ וע’רדקה”.
הוא הצהיר כי קרן ההשקעות הציבורית הסעודית היא המשקיעה העיקרית ב-NEOM, והשלב הראשון של הפרויקט אמור להסתיים ב-2025.
הוא הוסיף כי “קיים תיאום מצרי-סעודי ברמה הגבוהה ביותר לגבי יישום פרויקט NEOM, שמטרתו לפתח אדמות בשטח של 1,000 קמ”ר בדרום סיני”.
ראוי לציין כי באוגוסט 2018 ביקר סיסי את ביקורו הראשון כראש מדינה בעיר NEOM, ושם הוא נפגש עם המלך הסעודי סלמאן בן עבדולעזיז אל סעוד.
שרם אלשיח
שארם א-שייח’, בה מבקש אבן סלמאן לרכוש שטחים תוך השקעות ענק, היא העיר הגדולה ביותר בנפת דרום סיני, בשטח של 480 קמ”ר.
יש לה מיקום ייחודי שכן היא ממוקמת במפגש של מפרץ עקבה וסואץ על חוף הים האדום, מה שהוביל לקיומה של סביבה טבעית מובהקת המהווה את הגורם המרכזי באטרקציה התיירותית של העיר.
יש בה 35,000 תושבים, רובם עוסקים בתחום התיירות והמסחר.
העיר נבנתה בשנת 1968, והיא אחת מ-4 הערים היפות בעולם לפי הסיווג של ה-BBC משנת 2005.
מכיוון שמשטרו של הנשיא לשעבר חוסני מובארק רצה להפוך אותה ליעד עבור פוליטיקאים ומנהיגי עולם, העיר נהנתה מתשתית חדישה של מתקנים ושירותים.
ב-1996 הייתה שארם א-שייח’ עדה לפסגת השלום, בה השתתפו מנהיגים של כ-70 מדינות וארגונים בינלאומיים, בהם נשיאי מצרים, ארצות הברית, רוסיה, צרפת והרשות הפלסטינית.
בשנת 1998 נערכה לראשונה במצרים פסגת קבוצת ה-15, ופסגה זו נערכת לסירוגין בכל אחת ממדינות הקבוצה.
בין האירועים הבולטים בעיר היה ההסכם וואי ריבר בין הפלסטינים, המיוצגים על ידי המנהיג יאסר ערפאת, לבין הישות הישראלית המיוצגת על ידי ראש ממשלתה דאז, אהוד ברק, בספטמבר 1999.
בחתימת ההסכם השתתפו עבדאללה מלך ירדן, הנשיא (אז) מובארק ושרת החוץ האמריקאית (אז) מדלן אולברייט.
העיר כוללת את נמל שארם א-שייח’, שפותח ב-2006, וכן שדה תעופה בינלאומי אליו מגיעות טיסות ממדינות שונות בעולם.
לכן, ההתמקדות של יורש העצר הסעודי בעיר בגודל ובחשיבות כזו היא מעניינת אך גם מפוקפקת.
המומחה העירוני המצרי -פרופסור לתכנון ערים באוניברסיטת אל-אזהר, ד”ר סייד נאדר ציין כי “הרעיון המסוכן ביותר של פלישת מוחמד בן סלמאן לשארם א-שייח’ היא הנוכחות הישראלית באמצעות חברות רב לאומיות.
נאדר אמר כי סעודיה דוחפת לציר הנורמליזציה הערבית, ושהוויתור על טיראן וצנאפיר היה אינטרס של ישראל, ולא ניתן לשלול שחברות ישראליות יחדרו לעיר המצרית, במיוחד שיש לה שאיפות גדולות בסיני, במיוחד בשארם א-שייח’, בטאבה ובע’רדקה, ובאזורים המקבילים לנמל אילת”.
“עלינו לשאול מדוע סעודיה מזרימה את הכספים וההשקעות הללו לשארם א-שייח’? מדוע הם לא הלכו למקום סמוך כפי שעשו ב-NEOM? מדוע הם בחרו בעיר המרכזית הזו?”
“לאור נוכחותן של ערים סעודיות רבות הזקוקות לרפורמה והשקעה נרחבת, במיוחד באזורים המזרחיים ובמחוזות קטיף ואל אחסה, אפילו ריאד עצמה זקוקה לפיתוח גדול, והיא הבירה המוקפת בעתיקות ומקומות רעועים”, מסביר הפרופסור המצרי לתכנון ערים.
נאדר סיכם באומרו: ” הרפורמה הסעודית נעשית תוך ניצול המצב הפנימי והמשבר הכלכלי הנוכחי במצרים”.
קרדיט: אלאיסתקלאל