מנפלאות הכלכלה האיראנית

מילה על שני נושאים בכלכלה האיראנית
כפי שאתם יודעים, הכלכלה האיראני מקרטעת, ואם תרצו, אז אפשר להגדיר את מה שקורה באיראן כקריסה כלכלית, אבל אז אולי נצטרך לחלק בין המצב של המדינה ושל העם האיראני, שנמצאים בקריסה כלכלית, שמשפיעה על כל אספקט בחיי האיראנים, לבין המצב של בכירי המשטר ומקורביהם, שבאורח פלא, איכשהו נמצאים במצב כלכלי אחר לגמרי, מאשר המדינה אותה הם הורסים ומהעם שהם אמורים להנהיג.
וזה עוד לפני שנזכיר את עשירי איראן, חלקם אצולת הכסף הוותיקה של תעשיינים וסוחרים, חלקם (אולי אפשר לומר שרובם) הם מתעשרים חדשים מקרב מקורבי השלטון שהשתלטו בעשורים האחרונים על אדמות, נכסים, מפעלים, ואוצרות הטבע של איראן, עוסקים בהברחת חומרי גלם ומוצרים, ולא משלמים מיסים שכל תעשיין או סוחר שאינו נמנה על מקורבי המשטר משלם לאוצר המדינה.

במאמר היום, ניגע על קצה המזלג בשני נושאים, שיספקו לנו הצצה למתרחש בכלכלת איראן, שניהם משפיעים על כל מה שקורה באיראן, לאחד פוטנציאל לא מנוצל לשפר את מצבם של האיראנים, ולשני השפעה הרסנית על משק הבית האיראני, ושניהם נגועים בשחיתות וניהול כושל של המשטר.

 

ייצוא נפט
למרות הסנקציות האמריקאיות על ייצוא הנפט האיראני, האיראנים מצאו דרכים יצירתיות רבות להמשיך למכור נפט לעולם הרעב לאנרגיה, והפכו את הברחת הנפט למעשה אומנות, ולמרות שהיו שנים בהן ייצוא הנפט הגיע לשפל (שלדברי האיראנים ירד על ל 200-100 אלף חביות ביום) ובשנה וחצי האחרונות עלתה משמעותית כמות הברחות הנפט האיראני המועמס על מכליות איראניות ואחרות, חלקן ספינות רפאים עלומות ונטולות שייכות ידועה ברשומות בסיסי הנתונים על כלי השייט בעולם. (לדברי האיראנים מדובר בממוצע של 1.1 מיליון חביות נפט ביום) בזכות עליית מחירי הנפט וכמויות הנפט הולכות וגדלות המיוצא מאיראן, הולך וגדל זרם המזומנים המגיע לכיסי המשטר. (לכיסי המשטר זה לא אומר שבהכרח הכסף מגיע לאוצר המדינה…)

לדברי גורמים איראנים, כפי שבאו לידי ביטוי באתר farsnews השייך למשמרות המהפכה, ומשמש כאחד משופרות המשטר, הכנסות הנפט השנה צפויות להגיע ל 36 מיליארד דולר, כמעט כמו ההכנסות ממכירות הנפט בשנת 2015( שעמדו אז על 5.37 מיליארד דולר), וכן נאמר שבמידה ויוסרו הסנקציות האמריקאיות, יגדל ייצוא הנפט לשני מיליון חביות ביום, וההכנסות צפויות להגיע ל 50 מיליארד דולר בשנה.
אציין שהאיראנים אומרים שהכנסות מייצוא הנפט עמדו בשנת 2020 על כ 11 מיליארד דולר, ובשנת 2021 זינקו ההכנסות ליותר מ 25 מיליארד דולר, וכל זה תחת הסנקציות האמריקאיות, והעלייה של כמעט 70% במחיר הנפט הממוצע מהשפל של שנת 2020 , לא מכסה את העלייה של כ 230% בהכנסה האיראנית.

עוד אוסיף שמחירי השפל בשוק הנפט העולמי, החלו בצניחת המחיר ביוני 2014 ,ושתי נקודות השפל היו בינואר 2016 ,ובאפריל 2020 ,שאז החלה עליית מחיר כמעט רצופה, שהחזירה אותנו למחירי 2014-12 בכל מדינה נורמאלית, כשהכנסות המדינה עולות, אפשר לצפות שתהייה לכך השפעה חיובית על אזרחי המדינה, אבל באיראן כמו באיראן, לא תמיד הדברים עובדים כפי שניתן לחשוב שהם אמורים לעבוד, ולמרות הזינוק החד בהכנסות המדינה, האיראנים לא רק שלא הרגישו כל הקלה, אלא נוכחו לדעת שמצבם הכלכלי ממשיך להתדרדר.

בנוסף לכל ההפגנות של מגזרים רבים באיראן, שומעים גם קולות ששואלים “איפה הכסף?” והאיראנים שנאנקים תחת עולו של משטר האייתוללות, שואלים בגלוי לאיפה נעלם הכסף הרב שנכנס לאיראן מייצוא הנפט, ולמה אין כסף לשלם קצבאות או משכורות, שלא הופכים את העובד או הגמלאי או וותיקי המלחמות לעניים שלא מסוגלים לקנות אוכל למשפחתם.
האיראנים לא מוכנים לקבל את הסבר שלא כל התמורה על הנפט מתקבלת בהעברות כספיות, ויש עסקאות ברטר רבות, ואומרים שגם אם 20% מעסקאות הנפט הן של סחר חליפין, והמדינה מקבלת סחורות בתמורה לנפט, הרי שבכך נחסך לממשלה מטבע חוץ שהיה צריך להוציא, לו היה צריך לרכוש את אותן סחורות, ושואלים לאיפה נעלם הכסף משאר 80% מעסקאות הנפט?

כדי להוסיף דלק על מדורת הכעס של הציבור האיראני, שגם בנושא הכנסות ממכירת נפט, לא ממש מאמין למה שיש למשטר לומר, אזכיר שכמו מחירי הנפט בכל העולם, גם מחיר הנפט האיראני עלה השנה, ולמרות כל ההנחות שיש על המחיר הרשמי, הסתכמה העלייה מתחילת השנה בכ- 50%.
אציין שהנפט האיראני נמכר במחיר מוזל ממחירי השוק הרשמיים, שמייצגים הנחה של 8-10 דולר לחבית ממחיר ה Brent ושל 10-11 דולר ממחיר הנפט מהאמירויות, ואוסיף שלאחרונה, האיראנים חתכו את מחיר הנפט המיועד לסין (בכ- 10 דולר נוספים, לעומת ההנחה הסינית הרגילה של 5 דולר לחבית, שהייתה עד מרץ השנה) כדי להתחרות בנפט הרוסי המוזל שזורם לסין, ובנפט מאנגולה, שגם נמכר לסינים בהנחה.

קרדיט לתמונה: פארס ניוז

אז אחרי שנגענו במעט בנושא הכנסות ייצוא הנפט שמוברח למרות הסנקציות, בואו לעבור לנושא הבא שגורם לתסיסה בציבור האיראני:

קריסת הריאל האיראני ועליית מחירים
שער המטבע האיראני ממשיך ממשיך לצנוח, ולמרות שהראה סימני התחזקות בתחילת השנה, ומינואר עד תחילת מרץ עלה שער הריאל והגיע ל 255,800 ריאל לדולר, מאז שוב התרסק הריאל, שנסחר בזמן כתיבת שורות אלו, בשער של 318 אלף ריאל לדולר (וכבר היינו באמצע יוני, בשער של 332 אלף) כפי שכבר הזכרתי בעבר, יש באיראן מספר שערי מטבע, והשער “הרשמי” מקובע כבר שנים על טיפה מעל 40 אלף ריאל, ולאחרונה המשטר קבע שער נוסף ליבואנים, שגרם לזינוק במחירי המזון בשיעורים חדים של בין פי 6 לפי 13 מהמחיר לפני השינוי.

 

ירידת ערך המטבע האיראני רק מאיצה את התייקרות המחירים בכל תחומי החיים, וכפי שסיפרתי לכם במאמרים קודמים, למשטר יש אשמים בעליית המחירים, ולדוגמה מחירי המזון עולים בגלל סוחרים ומבריחים חמדנים, לנוכח חוסר שביעות הרצון המופגן של האיראנים בקשר להתרסקות שער הריאל, קשה לומר שגם
בנושא של המשך התרסקות הריאל, המשטר מוצא את האשמים, והפעם אלו ערוצי טלגרם של סוחרי מטבע, שמשבשים את שוק המט“ח באיראן.

 

המשטר דאג לפרסם סרטון שהופק סוכנות הידיעות תסנים, המשמשת כאחד משופרות המשטר, שבו נאמר שסוחרי מט”ח, הם האשמים בהתרסקות שער הריאל, כי לדברי המשטר, הם צברו הפסדים מעליית שער הריאל, וכדי להימנע מהפסדים נוספים, הם החלו לפרסם בערוצי הטלגרם שלהם, שערים גבוהים, וכך גרמו לנפילת שער הריאל מול הדולר, או כמו שמגדיר זאת המשטר: ”הספקולנטים משבשים את שלוות שוק המטבע”.

 

לא בטוח שמאז פרסום הסרטון לפני שלושה ימים, טענות המשטר זוכות לאוזן קשבת ולא בטוח שיש מי שמאמין להאשמות המשטר, וכבר יש מי ששואלים מי האשמים בהתרסקות ערך הריאל מאז תחילת 2018, שאז המשטר נתקע עם השער הרשמי של 42 אלף ריאל, והשער הראלי הגיע לשיאים של מעל 300 אלף ריאל לדולר, ומוסיפים שאם סוחרי המט”ח היו באמת האשמים, המשטר כבר היה מוציא אותם להורג, אבל היות והמשטר הוא האשם, העם הוא זה שמת מרעב.
מעניין אם נראה בהפגנות של הימים הקרובים, אזכור גם לנושא הזה.

 

חיבור זריז של שני הנושאים
לסיום, תרשו לי לתפור בתפרים גסים את שני הנושאים, ולומר שאפשר לחבר את השאלות הרטינות שעולות בנושא הכנסות הנפט, לשאלות והכעס בנושא התרסקות שער בריאל ולעליית המחירים.
אפשר לתהות איך נוצר מצב, שלמרות עלייה מאוד משמעותית בהכנסות מיצוא נפט, יש מחסור כל כך גדול ביתרות מט”ח? ואם יש עלייה של יותר מ %200 בהכנסות מנפט, מדוע לא מורחבת הקצבת מט”ח ליבואנים, ומדוע לא מפסיקים את התיעדוף להקצאת המט”ח לייבוא סחורות מסוימות בידי יבואנים מסוימים?
אפשר גם לתהות איך גרם המשטר לעליית מחירים כה חדה של כל דבר באיראן, החל במחירי המזון, ועד למחירי הדיור, וזה עוד לפני עליית המחירים הגלובלית, שהגיע בעקבות המלחמה באוקראינה?
אציין שמקומות רבים באיראן, מחירי הדיור הוכפלו בתוך שלוש שנים, וישנם מקומות בהם מחיר קניית דירה או שכירות עלו הרבה יותר מאשר פי שניים.

 

אפשר לתהות כמה מייצוא הנפט המוברח מאיראן, נעשה באמצעות סוחרים המקורבים לראשי המשטר, או ישירות דרך אחת מהחברות הרבות מספור של משמרות המהפכה, ואיזה חלק מהכנסות ממכירת הנפט ע”י אותם גורמים, מגיע לאוצר המדינה (אם בכלל).
אזכיר שחברות של משמרות המהפכה ושל מקורבים למשטר, מעורבות בהברחת מחצבים וסחורות איראניות, ולא משלמות תמלוגים ומיסים כחוק, לאוצר המדינה המרוקן.
ארשה לעצמי לומר שאילו היו ההכנסות מייצוא אוצרות הטבע של איראן, מגיעות לאוצר המדינה, ואילו המדינה הייתה מנוהלת ע”י משטר שונה מאשר המשטר האייתוללות הרקוב והמושחת, סביר להניח שכלכלת המדינה לא הייתה למצב כה גרוע, ושאזרחי איראן לא היו נקלעים למצוקה כל גדולה, שהביא את מרבית האיראנים לעוני, ולרבים מהם גם לרעב.

 

מהרטינות הכועסות של האיראנים ברשתות, ומקריאות בהפגנות, אנו לומדים שרבים לא מרוצים מהניהול המושחת של איראן, ומהעברת מיליארדי דולרים למיליציות טרור כמו חיזבאללה בלבנון, החות‘ים בתימן, והמיליציות השיעיות הרבות בעיראק ובסוריה, ודורשים להפסיק לממן את המיליציות ולדאוג לאיראנים.

קרדיט : ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון        קרדיט לתמונה: https://iranra.com/