הצעדים שעל ארה”ב לנקוט אם המגעים לחזרה להסכם הגרעין עם איראן ייכשלו

ניתוח שפרסם המגזין האמריקאי ” Foreign Affairs ” מתאר את הצעדים שעל ארצות הברית לנקוט אם המגעים לחזרה להסכם הגרעין עם איראן ייכשלו.

הניתוח, שנכתב על ידי פאריה פנטבי, יועצת במרכז לדיאלוג הומניטרי שבסיסו בשוויץ ופרופסור בבית הספר ללימודים בינלאומיים מתקדמים של אוניברסיטת ג’ונס הופקינס, נאמר כי ביקורו של נשיא ארה”ב ג’ו ביידן במזרח התיכון מתוכנן לחודש זה. מגיע ברגע רגיש על רקע הניסיונות האחרונים להחיות את הסכם הגרעין.

לאחרונה, טהרן האיצה את תכנית הגרעין שלה והיא קרובה להפוך למדינת סף גרעינית. כנגד, ישראל הגבירה את קצב הפגיעה באיראן, בין אם באמצעות חיסולים של אנשי ביטחון בולטים או מדעני גרעין ובין אם באמצעות הגברת התיאום הביטחוני עם מדינות ערב להתמודד עם פעילותה של טהראן.

הניתוח סבור כי התפתחויות אלו מערערות את תכניותיה של וושינגטון למזרח התיכון הקשורות לחזרה להסכם הגרעין, ומציינים כי אם לא תצליח בכך, נראה כי ארה”ב תהיה מוכנה לאמץ את הגישה הנוכחית של ישראל לבלימת איראן.

הניתוח ממשיך כי גישה זו מחייבת את וושינגטון להדק את החבל הכלכלי סביב צווארה של איראן על ידי אילוצה לצאת משוק הנפט. 

המשמעות היא שארה”ב תתמוך בישראל בביצוע פיגועים בתוך איראן ובמאמציה לטוות קואליציה של מדינות ערב כדי להכיל את טהרן, לפי הניתוח. 

תמנון ישראלי

ישראל נשבעה זה מכבר שהיא לא תאפשר לאיראן להפוך למעצמה גרעינית, ותל אביב מאמינה שהחזרה להסכם הגרעין תעניק לאיראן יותר משאבים לממש את שאיפותיה הגרעיניות והאזוריות.

ישראל אימצה לאחרונה את אסטרטגיית ה”תמנון” שמטרתה לא רק לערער את המאמצים לחתום על הסכם גרעין עם טהראן ולחבל בתוכנית הגרעין האיראנית, אלא לערער את המשטר האיראני כולו.

לפי הניתוח, אסטרטגיה זו כללה חבלה, התנקשויות, לוחמה אלקטרונית והתקפות נגד אנשי צבא איראניים ותשתיות, וכן התקפות נגד שלוחי טהראן בעיראק, לבנון וסוריה. 

הגישה החדשה, שחורגת מתקיפת מתקני גרעין להתמקדות רחבה יותר במשטר האיראני עצמו, הייתה פחות צפויה, אגרסיבית יותר ומורכבת יותר ממערכות ישראל הקודמות, לפי הניתוח. 

הניתוח טוען כי המאמצים האמריקאים יהיו מכריעים במהלך השבועות הקרובים למנוע ממלחמת הצללים בין איראן לישראל לצאת מכלל שליטה, שכן התקפות מתגברות של ישראל ושלוחות איראן עלולות להתפוצץ לעימות גדול יותר, ולעורר מתחים מהלבנט ועד לחצי האי ערבי. 

ההסלמה הזו תאריך את המשברים הפוליטיים בעיראק ובלבנון, ואפילו בתימן, שנמצאת בהפוגה שברירית, וכן תצית מחדש את הסכסוך בסוריה. 

מהניתוח עולה שמשמעות הדבר היא שארצות הברית תידחק לאחור ותאלץ להתמודד עם האזור בזמן שהיא רוצה להתמקד ברוסיה ובסין.

כדי להימנע מתוצאות אלו, ממשל ביידן צריך לקבוע קווים אדומים מול ממשלת ישראל ולהתעקש על גבולות ההתקפות הפרובוקטיביות, אומר הניתוח.

כמו כן, על ארצות הברית להתוות אסטרטגיה ליציבות במזרח התיכון, המבוססת לא רק על בלימה ועימות עם איראן או הבטחת הפחתה קצרת טווח במחירי הנפט, אלא על יצירת מסגרת קבועה למניעת סכסוך. 

מחברי הניתוח סבורים כי הדרך היעילה ביותר לעשות זאת היא לסיים הסכם גרעין חדש עם איראן, שכנראה לא ישיג מספיק כדי לספק את ישראל, ולא יעצור את פעילות משמרות המהפכה האיראניים ושלוחיה במדינה. עם זאת, היא תשמור על עמדתה לגבי תכנית הגרעין של איראן באופן שיהפוך את המהלך הישראלי המתבקש למיותר. 

זה יקטין את פוטנציאל התגמול האיראני באזור, כולל נגד מכליות ומתקני נפט, שעלולים לאיים על שוקי האנרגיה העולמיים.

ביום רביעי הביעה ארצות הברית את “אכזבתה” מהעדר “כל התקדמות” במשא ומתן העקיף שהתקיים בינה לבין איראן מאז יום שלישי בבירת קטאר במטרה להחיות את ההסכם שנחתם ב-2015 בווינה על תכנית הגרעין האיראנית.

דובר משרד החוץ האמריקני אמר כי “השיחות העקיפות בדוחא הסתיימו” ו”אנו מאוכזבים מכך שאיראן, שוב, סירבה להגיב בחיוב ליוזמת האיחוד האירופי, ולכן לא הושגה התקדמות”.

הדובר הוסיף כי השיחות נכשלו מכיוון ש”איראן העלתה נקודות שאינן קשורות לתוכנית הפעולה המקיפה המשותפת (השם הרשמי של הסכם 2015) ונראה שאינה מוכנה לקבל את ההחלטה המהותית אם היא רוצה להחיות את ההסכם או לקבור אותו.”

ההצהרה של דובר ארה”ב הגיעה זמן קצר לאחר שאנריקה מורה, מתאם האיחוד האירופי למשא ומתן עם איראן, הודיע ​​כי שיחות דוחא לא הביאו ל”התקדמות” שהאיחוד קיווה.

ארצות הברית פרשה מההסכם על תיק הגרעין האיראני תחת נשיאה לשעבר, דונלד טראמפ, והטילה מחדש סנקציות כלכליות על טהראן. איראן הגיבה בכך שהחלה לסגת מרבות מההתחייבויות הבסיסיות שלה, בעיקר בתחום רמות העשרת האורניום שלה.

ממשלו של הנשיא ג’ו ביידן מבקש לחזור להסכם, בהתחשב בכך שדרך זו היא הטובה ביותר עם הרפובליקה האסלאמית, למרות שהביע פסימיות גוברת בשבועות האחרונים.

קרדיט: אלחורה      קרדיט לתמונה: אלג’זירה