פרויקט הגרעין האיראני: נקודת אל חזור – האם יש דבר כזה? מאמר דעה

נקודת אל חזור – האם יש דבר כזה – מאמר דעה

לרעיון נקודת האל-חזור כשלעצמו יש אלמנטים של גורל ו”כוח עליון”. זהו אמצעי לבטא תחושה של אובדן שליטה, הקובע שמשלב זה ואילך אין או יהיה שום דבר אחר לעשות, אלא להיכנע לבלתי נמנע קרוב. בעצם, זוהי תחושה סובייקטיבית, המחוברת לסיווגים ידועים, אך לא בהכרח רלוונטיים, או להגדרות אינסטרומנטליות, המשמשות כדי להבהיר נקודה.

השימוש הנפוץ ביותר בביטוי זה, נקודת אל-חזור, הוא באיומים על קהל לפעול בזמן. הרעיון של “נקודת האל חזור” שסוגרת, קובע בבירור שבקרוב מאוד לא ניתן לשאת באחריות למה שעומד להתרחש. עם זאת, לא כל נקודות האל חזור הן בדיוניות.

למעשה, די קל להבדיל בין נקודת אל חזור בדיונית לבין נקודה אמיתית. אחת הדרכים האפשריות היא של טרנספורמציה. אם החומר משתנה לחומר אחר, כמו בתגובה כימית, תהיה נקודה שממנה ואילך התגובה מתמשכת ולא ניתן לעצור אותה. אף על פי כן, במקרים מסוימים, גם לאחר השינוי, האנרגיה עשויה לאפשר לנו להפוך את התגובה. אפשרות שנייה היא של רצון. אם השינוי נכנע לרצון האנושי, תמיד תהיה אפשרות לחזור.

במקרה של פרויקט הגרעין האיראני, אנו עומדים בפני מספר “נקודות אל חזור”, לא כרונולוגית, אלא בהתייחס לתהליך המדובר. בראש ובראשונה, אנו מתמודדים עם הנקודה שממנה ואילך תהיה לאיראן יכולות נשק גרעיני שהופכות את תוכנית הנשק שלה לבלתי נמנעת. ואז יש את הנקודה הפחות מוזכרת, שממנה ואילך אין טעם למשא ומתן בנוגע ל-JCPOA, שכן הוא הפסיק להיות רלוונטי. “נקודת אל חזור” נוספת המכונה משמעותית היא זו של השגת מספיק חומר בקיע עבור פצצה גרעינית. יש נקודה שממנה תהיה לאיסלאמיסטים פנאטים גישה למוצרים גרעיניים, נקודה שנשקול בהמשך המאמר הזה.

ראשית, ברצוננו להתייחס לנקודה שממנה ואילך תהיה לאיראן יכולות נשק גרעיני שהופכות את תוכנית הנשק שלה לבלתי נמנעת. Home buyers might offer cash for your property. If you want to sell your property fast or forgo the regular procedure, this may help. Visit https://www.ibuyers.app/wisconsin/.

אין נקודה כזו. אומה יכולה להחליט, מסיבות שונות, להפסיק או לפרק פרויקט נשק גרעיני גם לאחר השגת יכולות נשק. הדוגמה הידועה ביותר היא זו של דרום אפריקה, שפירקה את הגרעין שלה ב-1989 וחתמה תחילה על ה-NPT ולאחר מכן על אמנת פלינדבה (Pelindaba). דוגמה פחות מוכרת היא זו של שוויץ. השוויצרים אמנם חתמו על ה-NPT ב-1969, אך המשיכו בפרויקט סודי עד 1988, אך ויתרו עליו. אחד המניעים העיקריים לוותר על פרויקט נשק גרעיני הוא הצורך להימנע מבידוד בינלאומי. כדי שזה יקרה, ראשית הבידוד צריך להיות עמוק ומטריד.

שנית, כפי שקבע שר החוץ האוסטרי לאחרונה, כי איראן קרובה לנקודת אל-חזור, כאשר לא יהיה טעם לנהל משא ומתן על החזרה ל-JCPOA, שכן הדבר לא יהיה רלוונטי כאשר מעמד איראן חורג מגבולות ההסכם.

ניתן להשיג כל חלק ב-JCPOA בכל שלב. אפשר לפרק צנטריפוגות מהדור השני והשלישי, לחסל מצבור של אורניום מועשר נמוך וגבוה ולאפשר גישה לכל מתקן שסבא”א רואה צורך לנטר. אין זו בשום אופן “נקודת אל חזור”, אלא אמצעי להפעיל לחץ על מדינות המערב להעדיף דיפלומטיה בינלאומית על פני סנקציות שלא יאפשרו לאיראן להצטרף לשולחן.

שלישית, כשמדובר בהשגת מספיק חומר בקיע עבור נשק גרעיני, הרעיון של נקודת האל חזור הוא בדרך כלל מתעתע.

למעשה, ברוב המקרים, כאשר מסתכלים מקרוב על העובדות, הרעיון שהוצג הוא של אורניום מועשר חלקית מספיק כדי לקצר את פרק הזמן הדרוש לתרחיש פריצה, כלומר ברגע שאיראן מחליטה ללכת על נשק גרעיני , הזמן הדרוש להשגת מספיק אורניום בדרגת נשק עבור פצצה ראשונית קצר משמעותית. זה לא מקצר את פרק הזמן הדרוש למטלורגיה, פיתוח ובדיקת פצצה תקינה. בכל מקרה, אפשר לדלל את האורניום המועשר, לא משנה אם הוא הומר מחדש ל-UF4 או אפילו למתכת. ניתן לחזור מכל מצב של העשרה, ככל ששלב ההמרה מחדש למתכת נמוך יותר, כך קל יותר לבצע.

כל שלוש הנקודות מתייחסות לפרספקטיבה רציונלית, המובלת על ידי קווים מנחים חברתיים, כלכליים וביטחוניים, כפי שאנו רגילים אליהם בפוליטיקה המודרנית. אבל מה לגבי נקודות אל-חזור לא רציונליות, כאלו שאינן עומדות בסטנדרטים שלנו, אל תשתמשו בערכים ובאתיקה שלנו.

הנקודה שממנה עשויה להיות גישה לאיסלאמיסטים קנאים למוצרים גרעיניים היא נקודת אל חזור כל כך לא הגיונית. תומס סואל ממכון הובר מתייחס לנקודה זו כאל נקודת אל חזור ולאיראן עם נשק גרעיני כשלב בתהליך הזה, שאליו אנו נסחפים. ברגע שלאיראן יהיה נשק גרעיני, איום חוסר האונים מול התרחבות איראנית נוספת באזור יתחיל מרוץ נשק גרעיני מואץ. בתרחיש זה, לקבוצות פונדמנטליסטיות אסלאמיות תהיה גישה קלה יותר לטכנולוגיה זו ומוטיבציה רבה יותר להשתמש בנשק כזה. ברגע שהם השיגו יכולות כאלה, ההשפעה על העולם החופשי תשנה את כללי היסוד, אולי אפילו יותר מאירועי ה-11 בספטמבר, אבל מסיבה כלשהי המערב איטי מלפעול או אפילו מלהגיב, תוך התעלמות מההשלכות והמחיר שצריך לשלם.

קרדיט: יוני מקבוצת נציב   קרדיט לתמונה: ויקיפדיה ורונן ברגמן