Site icon Nziv.net

"האקונומיסט": מעצר אנשי עסקים והתערבות הצבא מדרדרת את הכלכלה המצרית

האקונומיסט מדווח כי ממשלת מצרים "סוחטת" אנשי עסקים ומשקיעים במטרה להשיג חלקים בחברות שלהם, כפי שקרה עם מייסד חברת מחלבת ג'והיינה, ספוואן ת'אבת, ובנו סייף. 

המגזין דיווח כי הממשלה עצרה את ת'אבת לאחר שסירב להסכים לוותר על חלק מהחברה לטובת חברה הקשורה לממשלה, ועצרה את בנו סייף לאחר שגם הוא סירב להסכים לעסקה. 

בדצמבר 2020, משרד הפנים המצרי הודיע ​​כי הוא "סיכל תכנית למימון פעילויות טרור של האחים המוסלמים, שבה היה מעורב מייסד ג'והאינה ספואן ת'אבת, וחודשים לאחר מכן עצר את בנו באותו אישום. 

אבל בספטמבר 2021 אמר פיליפ לותר, מנהל מחקר והסברה למזרח התיכון וצפון אפריקה באמנסטי אינטרנשיונל כי "ספוואן וסייף ת'אבת נענשים על שהעזו לסרב לבקשות גורמי ביטחון מצריים לוותר על נכסיה של ג'והאינה". הם גילו אומץ נדיר בהתנגדות לניסיון של הפקידים לסחוט אותם".

המגזין ציין כי למרות שחלפה יותר משנה מאז מעצרם של ת'אבת ובנו, בתי המשפט טרם דנו בעניינם. 

המגזין הצביעה על מקרה נוסף של לחץ שהופעל על איש העסקים רמי שעת, להסכים לוותר על נתח בחברה שלו למונים אלקטרוניים למעקב אחר השימוש בחשמל, מים וגז עבור חברות שירות ממשלתיות, לטובת חברה בבעלות הצבא. 

המגזין ציין כי משסירב, הוא נעצר באשמת "סיוע לקבוצת טרור" והפצת ידיעות כוזבות, והיה כלוא במשך שנתיים לפני ששוחרר לאחר שוויתר על אזרחותו המצרית. 

"הצבא לוחץ עלינו"

"התחלנו לפשוט רגל", אמר שעת' למגזין, "לא בגלל שהביצועים שלנו היו גרועים, אלא בגלל שהצבא הפעיל עלינו לחץ".

המומחה הכלכלי, רשאד עבדו, אמר כי המידע הזה "שגוי", והוסיף כי ספוואן ת'אבת ובנו נעצרו "בשל מעורבותם בפרשות טרור נגד העם המצרי". 

בדצמבר האחרון הופיעה א-סיסי בטלוויזיה, ולחץ על שלושה בעלי חברות בנייה להסכים לעיכובים בתשלומי המדינה עבור בניית כבישים וגשרים. אנשי העסקים חייכו בביישנות והסכימו, והמגזין תהה מה היה קורה אילו סרבו? 

עוד הזכיר העיתון כי הצבא שולט בכלכלה במצרים ומגביל את המשקיעים בשל הפטורים ממסים ומכס שהוא מקבל. העיתון ציין שכאשר חברה ממשלתית חדשה נכנסה ב-2019 לתחום מכירת בשר, משרד החקלאות אסר על מתחרים פרטיים להתחרות בחברה. 

 בשנה שעברה השיקה הממשלה את מפעל סילו תעשיות מזון, המפוקח על ידי הצבא, והשתמשה בלוגואים על מוצריה בדומה לאלו של ג'והיינה. 

בראיון לסוכנות הידיעות הצרפתית בנובמבר האחרון, הדגיש המיליארדר המצרי נגיב סוויריס כי המדינה צריכה להיות "רגולטור, לא בעלים" של פעילות כלכלית, בהתחשב בכך שהתחרות בין המגזר הציבורי והפרטי היא "לא הוגנת מלכתחילה".

"חברות בבעלות הממשלה או הקשורות לצבא אינן משלמות מיסים או מכס", אמר סוויריס, בן ה-67, שהוא אחד האנשים העשירים ביבשת אפריקה והאדם השני בעושרו במצרים אחרי אחיו, עם הון מוערך של  יותר משלושה מיליארד דולר".

"העם סומך על הצבא"

תחת משטרו של המפקד לשעבר של הכוחות המזוינים המצריים, כלכלת הצבא השיגה צמיחה יוצאת דופן, שכן היא זכתה בפרויקטים רבים, ובהתאם היא הקימה שותפויות עם קבוצות מהמגזר הפרטי להשתתפות בביצוע, ביניהן Orascom Construction, בבעלות משפחת סוויריס, כך דיווחה סוכנות AFP.

א-סיסי אמר בוועידה ציבורית ב-2016 כי כלכלת הצבא מייצגת כ-2 אחוזים מהכלכלה הלאומית, והוסיף: "היינו רוצים שזה יגיע ל-50 אחוז". 

לא מתפרסמים נתונים רשמיים על מצבו הפיננסי של הצבא, אך סוויריס סבור כי "הכלכלה (המצרית) קיבלה דחיפה לאחרונה עקב הוצאות ממשלתיות על תשתיות כמו כבישים חדשים". 

סאוויריס אמר, "יש עדיין תחרות מצד הממשלה, אז משקיעים זרים קצת חוששים, ואני בעצמי לא נכנס למכרזים כשאני רואה חברות ממשלתיות".

בדצמבר האחרון אמר סיסי כי המגזר הפרטי מעורב מאוד בכלכלה, וציין כי אחת החברות העוסקות בתחום הבנייה קיבלה השקעות המוערכות ב-75 מיליארד לירות מצריות ב-7 שנים.

עבדו הדגיש כי האזרח סומך על הפרויקטים שמבצע הצבא בגלל יעילותם, עלותם והשחיתות הנמוכה המעורבת בהם. לדבריו, הצבא לרוב אינו מבצע את הפרויקטים בעצמו, אלא מפקח עליהם ומטיל את ביצועם על חברות במגזר הפרטי כדי להבטיח יושרה ואיכות. 

הוא הוסיף כי המגזר הפרטי זוכה לפריבילגיות גדולות בהשקעה במצרים, והטיל ספק במידע על פטור של חברות השייכות לצבא ממיסים ומכס. 

למרות צמיחת התמ"ג מאז תכנית החילוץ ב-2016, הכלכלה במצב "רע". מצרים לא הצליחה לבנות את בסיס הייצור שלה, הגירעון בחשבון השוטף התרחב ל-18.4 מיליארד דולר, ושיעור העוני עלה, לפי המגזין. 

מאז 2016, מצרים לוותה 20 מיליארד דולר (כ-5% מהתמ"ג שלה) מקרן המטבע הבינלאומית, מה שהופך אותה ללווה השנייה בגודלה של הקרן אחרי ארגנטינה באותה תקופה. היא גם מנהלת משא ומתן על הלוואה חדשה לאחר שהמלחמה באוקראינה אילצה משקיעים עצבניים לברוח, מה שגרם למשבר מטבע קשה במצרים. 

קרן המטבע הבינלאומית שיבחה את מצרים על כך שהיא נוקטת במהירות בצעדי צנע כואבים (ולא פופולריים). אבל היא לא שכחה לציין כי הממשלה המצרית חונקת את המגזר הפרטי.

המגזין אישר שסיסי הצליח לשכנע מדינות מפרץ ידידותיות להפקיד מיליארדי דולרים בבנק המרכזי ולהתחייב להשקעות, אך לא סביר להניח שהנפקות כמו ג'והאינה יעודדו משקיעים זרים להגיע". 

קרדיט : אלחורה וסאות אלערב

Exit mobile version