אתר אמריקאי: אפשר והסנקציות הצבאיות מצד המערב על טורקיה יוסרו בקרוב
אתר “אל-מוניטור” האמריקאי אישר כי מדינות המערב הולכות להסיר את הסנקציות הצבאיות שהטילו בשנים האחרונות על התעשיות הביטחוניות הטורקיות, על רקע תפקידה החיובי והמשפיע במלחמה באוקראינה מאז ה-24 בפברואר 2022.
האתר ציין כי הפלישה הרוסית לאוקראינה החיתה את ארגון האמנה הצפון-אטלנטית “נאט”ו”, והקלה באופן יחסי על הבידוד הדיפלומטי שנכפה במשך שנים על טורקיה מצד המערב.
תפקיד חיובי
האתר האמריקני הצהיר כי נשיא טורקיה רג’פ טאיפ ארדואן חזר, בתמיכת פסגת נאט”ו ב-24 במרץ 2022 בבריסל, כשהוא נושא תקוות גדולות שהמלחמה הרוסית נגד אוקראינה תעודד את מדינות המערב להסיר את האיסור על מכירת ציוד צבאי לטורקיה.
במהלך הפסגה, ארדואן קיים פגישות דו-צדדיות עם מנהיגי צרפת, בריטניה, איטליה, ספרד ואסטוניה, ולחץ על הסרת הסנקציות הישירות והעקיפות שהטילו בעלות ברית של נאט”ו על התעשייה הביטחונית הטורקית על רקע חילוקי דעות תכופים בשנים האחרונות.
בהתייחסו לתפקידם של רחפני Bayraktar TB2 מתוצרת טורקיה בחיזוק ההגנות של אוקראינה נגד רוסיה, אמר ארדואן, “בהתחשב בהצלחתה לכאורה של התעשייה הביטחונית הטורקית, אין הצדקה סבירה למכשולים העומדים בפנינו בתחום זה”.
בהצהרה לעיתונות עם שובו לאנקרה, הוא הוסיף, “הסרת הגבלות שהוטלו על ידי כמה בעלות ברית תהיה האינטרס המשותף שלנו”.
הודעתו של ארדואן מופנית לרשימה ארוכה של נמענים.
ארצות הברית הסירה את טורקיה מתוכנית F-35 Joint Strike Fighter ב-2019 עקב רכישת מערכות ההגנה האוויריות הרוסיות S-400. מכירת נשק לטורקיה כמעט הופסקה לאור חוק המלחמה באויבי אמריקה.
מלחמת קרבאך ב-2020, שבה תמכה טורקיה באזרבייג’ן מול ארמניה, גרמה לבחינת המל”טים של Bayraktar. הקונגרס דחה את בקשתה של טורקיה לחדש את צי ה-F-16 הנוכחי שלה, ולרכוש מטוסים חדשים מאותו דגם.
ארה”ב גם סירבה לאשר מכירה של מערכות שיגור אנכיות MK41 וטילי קרקע אוויר, שבהם תכננה טורקיה להשתמש בהתאמה על פריגטות תוצרת בית שלה מסוג ISTIF וקורבטות מסוג ADA .
עסקה משנת 2018 למכירת 30 מסוקים T129 ATAK טורקים לפקיסטן נפלה עקב חוסר הרצון של ארה”ב להנפיק רישיונות יצוא למנוע מתוצרת בריטניה.
קנדה הטילה הגבלות על מל”טים של Bayraktar, שעבור ארדואן הפך למקור גאווה. בגלל שימוש “שגוי” במלחמת קרבאך, קנדה הפסיקה את הייצוא של מנועים וטכנולוגיות אופטיקה ששימשו במל”טים.
סנקציות באירופה
גם צ’כיה, פינלנד, הולנד, נורבגיה, ספרד ושוודיה הטילו אמברגו נשק מוחלט על טורקיה מאז 2019 בשל התערבויותיה הצבאיות בסוריה.
צרפת הטילה הגבלות על מגוון תתי-מערכות הגנה ותעופה, ואיטליה ובריטניה אסרו על מכירת מוצרים מסוימים. גרמניה השעתה את התוכניות למודרניזציה של טנקי Leopard -2 הטורקים והגבירה את המכשולים הבירוקרטיים למכירת ציוד אחר.
פלישת הצבא הטורקי ב-2019 לצפון מזרח סוריה גרמה להשעיית השיחות עם חברת Eurosam הצרפתית-איטלקית לייצור משותף של מערכת ההגנה האווירית SAMP/T .
אבל מלחמת אוקראינה החזירה את הערך של תפקידה של טורקיה בנאט”ו לאור הזרקורים, שכן ארדואן מנסה להפיק ממנו את המיטב.
כתוצאה מוחשית ראשונה, ראש ממשלת איטליה מריו דראגי, שתיאר את ארדואן כ”דיקטטור” ב-2021, הודיע לאחר שיחות עם נשיאי טורקיה וצרפת בבריסל כי הסכימו להחיות פלטפורמת שיתוף פעולה בין שלוש המדינות.
ארדואן אמר שהוא מקווה שהשיחות המשולשות יתחדשו לאחר הבחירות בצרפת באפריל 2022.
כשנשאל אם הוא מתכוון לשיחות SAMP/T , השיב ארדואן בחיוב. שר החוץ Mevlüt Çavuşoğlu אמר גם כי איטליה וצרפת שוקלים כעת “ברצינות רבה יותר” את הייצור המשותף של מערכות SAMP/T בטורקיה.
קרדיט: איסתיקלאל
שבחים לטורקיה העלו את הסיכוי לפתוח דף חדש, אבל הרבה תלוי ביחסיה של טורקיה לנאט”ו והאיחוד האירופי.
רכישת מערכות ה-S-400 של אנקרה נותרה אבן נגף מרכזית, כאשר וושינגטון מתעקשת שאנקרה תיפטר מהמערכות.
בניסיון להרוג שתי ציפורים במכה אחת, וושינגטון הציעה לטורקיה לשלוח טילי S-400 לאוקראינה.
אבל בשיחה עם עיתונאים בטיסה חזרה מבריסל, ארדואן דחה את הרעיון ואמר שנושא ה-S-400 אינו פתוח לדיון.
בעוד שסיכוייה של אנקרה לחזור לתוכנית F-35 כמעט ואינם קיימים, ארדואן נראה אופטימי לגבי מטוסי ה-F-16. הנשיא ג’ו ביידן הבטיח “להיתבטא בחיוב בפני הקונגרס ולעקוב אחר הנושא”.
עם זאת, “כישלונו” של ארדואן להשיג פגישה דו-צדדית עם ביידן בפסגה אחרת, גם כאשר חשיבותן הגוברת של מדינות הים השחור לוושינגטון, מטיל ספק במסקנות האופטימיות מדי באנקרה, לפיהן ערכה של טורקיה מוכר כעת טוב יותר.