טילים בליסטיים של ערב הסעודית והסכנות הפוטנציאליות שלהם לאיראן. חלק 1
ב-2 בינואר החלה התקשורת האמריקאית ולאחר מכן מדינות נוספות, כולל ישראל, לדווח על תכנית הטילים של סעודיה
ובמיוחד את הידיעה כי המדינה השיגה אפשרות לייצור המוני של טילים בליסטיים בשטחה.
הטילים, שנרכשו בעבר בתיאום עם ארצות הברית, מיוצרים כעת בסין על ידי ערב הסעודית.
למרות שזו לא הייתה הפעם הראשונה שדווח בתקשורת מידע על תכנית הטילים השנויה במחלוקת של ערב הסעודית, זה קרה במקביל לחדשות על שיחות הגרעין של איראן בווינה.
בכירים אמריקאים הכריזו בעבר על הטילים הבליסטיים של איראן כקו האדום שלהם, ובנוסף לנקיטת האמצעים הדרושים כדי למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני, קראו לבכירי הרפובליקה האסלאמית לנטוש את תכניות הטילים שלהם.
פרטים חדשים על תכנית הטילים של ערב הסעודית דולפים כעת לתקשורת, כולל עדויות ליכולת לבנות ולהרכיב טילים בליסטיים מסיביים של דונגפנג (DEF-21) DF-21 בבסיס הטילים אל-ווטח, 200 ק”מ דרום-מערבית לריאד, כשברקע שיחות איראניות-אמריקאיות בווינה על הגבלת תכנית הטילים של איראן.
צפוי שלפחות 50 טילים בליסטיים DF-3A עם טווח מרבי של 2,400 ק”מ ולפחות 300 טילים בליסטיים מתקדמים DF-21 עם טווח של 1,750 ק”מ יהיו בשירות הכוח האסטרטגי המלכותי הסעודי; לכוח חמישה בסיסי טילים בחמישה חלקים במדינה, כולל בסיס אל-ווטח מדרום-מערב לריאד, בו נמצא מפעל הטילים אל-דוודמי. המפעל ייצר יותר מ-100 טילים בליסטיים DF-21 בשנתיים האחרונות.
צילומי לוויין מחמשת בסיסי הטילים של ערב הסעודית מציגים עלייה ביכולת הטילים האסטרטגית של המדינה.
כוח חזק יותר מאשר חיל האוויר המלכותי הסעודי עלול להוות איום על הכוחות המזוינים של איראן כמו גם על האוכלוסייה האזרחית שלה במקרה של מלחמה בקנה מידה מלא.
במיוחד בהתחשב בהיעדר מספר מספיק של מערכות הגנה מפני טילים בליסטיים בשירות כוח ההגנה האווירית של צבא הרפובליקה האסלאמית, שהיעדרן באזורים מסוימים כמו בנדר עבאס עלול להוביל להצלחה גדולה של מתקפות טילים סעודיות על איראן, במקרה של מלחמה.
מה אנחנו יודעים על הבסיסים הסודיים של כוח הטילים האסטרטגי של ערב הסעודית?
לכוח הטילים האסטרטגי המלכותי הסעודי יש כיום חמישה בסיסי טילים פעילים. ביניהם, בסיסי אל-וותח, אל-ג’פיר ואל-ריניה העמידים בפני התקפות אוויר וטילים מבחינת עקרונות ההגנה הפסיבית במבנה המתקנים שלהם. עמידות שהיא אחת התוצאות של בניית רוב הבסיסים הללו בתוך ההר.
אל-ג’פיר: הבסיס הקרוב ביותר הוא ריאד אל-ג’פיר, שנמצא 65 ק”מ מדרום-מערב לה. הבסיס נבנה בשנים 1987 ו-1988 ויש בו מתקני אחסון ואחסון טילים בליסטיים על הקרקע ובעומק ההרים.
לעניין זה צויד הבסיס בארבעה מערכים נפרדים, שכל אחד מהם מצויד במספר מחפורות לאחסון טילים; ממגורות עשויות בטון אך על הקרקע. כל מערך מכיל לפחות 20 טילי DF-21.
בנוסף, בבסיס ממוקמים סדרת האנגרים תת-קרקעיים עם שתי מנהרות כניסה על הר, שיכולות להכיל מספר גדול יותר של טילים בליסטיים. בבסיס יש כרגע לפחות 100 טילים בליסטיים.
אל-וואט: בסיס טילים זה, כמו גם מפעל הטילים אל-דוואדי הממוקם בצדו הצפוני, יכולים להיחשב למתקן החשוב ביותר של הכוח האסטרטגי של הטילים המלכותיים הסעודי. בניית בסיס טילים זה החלה ב-2007. באותה שנה חתמה סעודיה על עסקה לרכישת טילים בליסטיים DIF-21 מסין לאחר שקיבלה אור ירוק מנשיא ארה”ב דאז, ג’ורג’ וו. בוש.
אל-וואטח הושלם לאחר שלוש שנים. לבסיס זה שני מתקנים תת קרקעיים (בתוך שני הרים גבוהים), שלכל אחד מהם שלוש מנהרות יציאה. בבסיס הוקמו שני אתרי שיגור, האחד לכיוון איראן והשני לכיוון ישראל.
באופן סמלי פורק משטח שיגור הטילים הבליסטיים מצפון לבסיס לכיוון ישראל, וכרגע יש רק פלטפורמת טילים אחת בבסיס לכיוון איראן.
במפעל לטילים אל-דוודמי מעבדות שונות, לרבות מעבדות דלק מוצק, מנועי רקטות וכן מתקני בדיקה שונים, לרבות מתקן לבדיקת מנועי רקטות. חלקים רבים של טילי דלק מוצק Dongfeng 21 מיוצרים במפעל זה וכמה חלקים אלקטרוניים הקשורים למערכת ההדרכה והניווט של הטיל הזה מועברים מסין למתקן זה.
אל-סליל: בסיס זה, שנמצא במקום השלישי מבחינת המרחק לריאד (435 ק”מ דרומית-מערבית לבירה), הוא אחד משני בסיסי הטילים הראשונים של כוח הטילים האסטרטגי המלכותי הסעודי. בנייתו של בסיס זה החלה בשנת 2008 והסתיימה רק לאחר מספר חודשים. באזור בו נמצא בסיס זה אין הרים גבוהים ולכן לא ניתן לחפור מנהרות ולבנות מתקנים תת קרקעיים באופן נרחב.
במתקן שני מערכים של האנגרים מבטון המיועדים לשני גדודי טילים, כל אחד עם שלושה האנגרים ומנהרה, המתאימה לאחסון מקסימלי של 120 טילים בליסטיים מסוג Dangfeng 21. ישנן גם 24 רקטות דלק נוזלי DF-3A שנמצאות במרכז, אותן ניתן לראות בקלות בתמונות לוויין.
אל-ריינייה: בסיס הטילים אל-ריינייה נמצא 550 ק”מ דרומית-מערבית לריאד. בסיס זה הוא בסיס הטילים האסטרטגי השני בגודלו של כוח הטילים האסטרטגי הסעודי, מכיוון שהוא מסוגל לבצע ירי טילים מהיר נגד איראן וישראל, תוך 15 דקות בלבד ,באמצעות לפחות שישה טילי דונגפנג 21.
הטילים מותקנים על שישה משגרים ניידים (מתוך 15 בסך הכל בערב הסעודית) ונמצאים בהיערכות מלאה בתוך האנגרים מבטון שנבנו בשנות ה-90 כדי לשכן את טילי הדונגפנג 3 למרגלות הגבעות מסביב לבסיס.
לאל-ריניה יש כיום שני מתקנים תת-קרקעיים השייכים לשני גדודי טילים. כל מתחם ממוקם מתחת להר וכולל שלוש מנהרות וכן יציאת חירום אחת עד שתיים. מתקנים אלה יכולים להכיל עד 80 טילים בליסטיים DF-21. יש גם לפחות שמונה טילי Dongfeng-3A במלאי בבסיס; טילים עם טווח של 2,400 ק”מ כל אחד עם שני ראשי נפץ, ובמקרה של מלחמת אזרחים, עשויים להיות משוגרים לעבר ערי איראן הגדולות כדי להרוג אזרחים.
אל-שמיל: בסיס הטילים הרחוק ביותר של ערב הסעודית מהבירה הוא ריאד אל-שמיל. בסיס קטן מאוד עם מספר סככות בעמק, 700 ק”מ צפונית מערבית לריאד. בבסיס זה ניתן לראות 10 סככות, שבניגוד לבסיסים אחרים,הן אינן עשויות מבטון. ניתן לראות את אתר שיגור הרקטות גם ליד ההאנגרים הללו.
בסיס זה נבנה מיד לאחר כריתת החוזה לרכישת הטיל דונגפנג 21, ונראה כי מטרת בנייתו היא כדי שימשמ לירי טילים לעבר ישראל בזמן מלחמה. עם זאת, בעקבות שיפור היחסים המדיניים בין ישראל לסעודיה, הפעילות של בסיס זה פחתה בחדות.
קרדיט : באבאק טקאווי