מחקר חדש של סוכנות הביון CIA על התדרוכים המודיעיניים לדונלד טראמפ

מחקר חדש של סוכנות הביון CIA על התדרוכים המודיעיניים לדונלד טראמפ מאז היותו מועמד לנשיאות ועד השבועות הראשונים שאחרי השבעתו קובע כי טראמפ "הציב בפני קהיליית המודיעין את האתגרים הגדולים ביותר שניצבו בפניה", לפחות מאז שריצ'רד ניקסון נבחר לנשיאות ב-1968, וזאת בשל הדמיון בין השניים ביחס כלפי אנשי המודיעין.

"טראמפ היה ייחודי בין תריסר הנשיאים שכיהנו מאז שהארי טרומן החל את התהליך של קבלת עדכונים ב-1952 בכך שהוא מעולם לא שירת בצבא או בממשל" נכתב במחקר בלתי מסווג של מרכז המחקר האקדמי של הסוכנות. "כתוצאה מכך, לא היה לו ניסיון בטיפול במידע מסווג או בעבודה עם תוכניות ומבצעים צבאיים, דיפלומטיים או מודיעיניים".

עוד לפני בחירתו, ובמיוחד לאחר הבחירות, טראמפ הביע עמדות ביקורתיות ביותר כלפי קהיליית המודיעין, על רקע הפרסומים בדבר החקירה על הקשרים לכאורה בין גורמים בקמפיין לבין רוסיה והפרסום של התיק שהכין הסוכן הבריטי לשעבר כריסטופר סטיל. "טראמפ ביקר בפומבי את המנהל היוצא של קהיליית המודיעין ואת ה-CIA וזלזל בעבודה המהותית וביושרה של סוכנויות הביון. מההתחלה, היה ברור שקהיליית המודיעין נמצאת בתקופה קשה", נאמר במחקר.

טד גיסטרו, אנליסט ותיק בסוכנות, מונה למתדרך של שני המועמדים – טראמפ והילרי קלינטון. הנושאים שעליהם תדרך היו רוסיה עם התמקדות בסוגיות של אוקראינה וההתערבות בבחירות, סין עם התמקדות בסוגיות סחר וכלכלה והפעילות בים סין הדרומי, קוריאה הצפונית, איראן, המאבק בדאע"ש באזור סוריה ועיראק, תפוצה של כלי נשק להשמדה המונית, טרור ואיומי סייבר.

התדרוך הראשון שטראמפ קיבל היה ב-17 באוגוסט 2016, קרוב לחודש לאחר שהבטיח את בחירתו למועמד הרפובליקנים. על פי המחקר, טראמפ "בעיקר הקשיב. הוא שאל שאלות על 'התמונה הגדולה'". בתדרוך השני, ב-2 בספטמבר, מרבית השאלות של טראמפ עסקו בסוגיות של סחר וכלכלה ובדיווחים על התערבות רוסיה בבחירות. להפתעת אנשי המודיעין, טראמפ הבהיר להם כי על אף "הדברים הנבזיים" שהוא אומר בפומבי על קהיליית המודיעין, הם "לא תקפים לגביכם".

התדרוך הראשון של הנשיא הנבחר טראמפ היה ב-15 בנובמבר, שבוע לאחר הבחירות, ובסך הכל קיבל טראמפ 14 תדרוכים עד השבעתו חודשיים מאוחר יותר. בפגישה הראשונה, ציין טראמפ כי הוא רוצה לקבל את הספר המודיעיני היומי בכל יום, אולם לפי גיסטרו, טראמפ "לא ממש קרא משהו". גם ג'יימס קלאפר, שעמד בראש קהיליית המודיעין, ציין כי "טראמפ לא ממש קורא משהו, הוא אוהב את המסרים הקצרים". "טראמפ היה מקשיב לנקודות המרכזיות, דן בהן בהתייחסות מסוימת ואז מוביל את הדיון לנושאים קשורים ואחרים", נאמר במחקר.

עוד עולה מהמחקר כי בניגוד לנשיאים נבחרים קודמים, טראמפ לא קיבל עדכונים על המבצעים החשאיים של ה-CIA, אלא רק אחרי שחלפו שבועות ספורים מאז כניסתו לבית הלבן. רק אישים ספורים קיבלו עדכונים מסווגים על הפעילויות, בהם הסגן הנבחר מייק פנס, המועמד לתפקיד ראש ה-CIA מייק פומפאו והמועמד ליועץ לביטחון לאומי, הגנרל מייקל פלין, שהודח שבועות ספורים אחרי השבעת טראמפ לאחר שהתברר כי הוא שיקר לסוכני הבולשת.

"במבט לאחור על תקופת המעבר של טראמפ, המסקנה היא שקהיליית המודיעין רשמה רק הצלחה חלקית בשתי המטרות היסודיות של תהליך העדכון: לסייע לנשיא הנבחר להכיר התפתחויות ואיומים חיצוניים שמשפיעים על האינטרסים האמריקאים ואשר עמם הוא יצטרך להתמודד בזמן כהונתו; ולבסס מערכת יחסים עם הנשיא החדש ועם צוותו כדי שיבינו שיוכלו להסתמך על קהיליית המודיעין שתסייע להם במילוי אחריותם", סיכם המחקר. "המערכת עבדה, אבל היא התקשתה".

קרדיט: ד״ר חיים איסרוביץ- ערוץ מבט עולמי       קרדיט לתמונה: רשתות חברתיות