העיתוי הקריטי של ביקור שר הביטחון הישראלי במרוקו

שלשום בלילה הגיע בני גנץ לרבאט לביקור ראשון של שר ביטחון ישראלי במרוקו, שמטרתו להגביר את שיתוף הפעולה הביטחוני בין שתי המדינות, כמעט שנה לאחר נירמול יחסיהן, ובמקביל למתיחות בין רבאט לאלג’יריה. סביב סכסוך סהרה המערבית.

לפני ההמראה מנתב”ג בתל אביב, אמר גנץ: “בעוד מספר דקות נצא למסע חשוב והיסטורי במרוקו הנושא אופי היסטורי, שכן זהו הביקור הרשמי הראשון של שר ביטחון ישראלי במדינה הזאת.”

“נחתום על הסכמי שיתוף פעולה ונמשיך לחזק את יחסינו. חשוב מאוד שהביקור הזה יצליח”, הוסיף.

ביום רביעי יקיים גנץ שיחות ברבאט עם שרי ההגנה והחוץ של מרוקו.

ביקור זה נועד “להניח את אבן היסוד לכינון יחסי ביטחון עתידיים בין ישראל למרוקו”, לדברי גורם ישראלי, שציין כי ייחתם הסכם מסגרת בנושא זה.

“היה לנו שיתוף פעולה מסוים, אבל אנחנו נמקסם את זה עכשיו. זו הצהרה פומבית על השותפות שלנו”, הוסיף.

2 המדינות קשרו קשרים דיפלומטיים לאחר חתימת הסכם אוסלו עם אש”פ בשנת 1993 , ורבאט ניתקה את הקשרים עם פרוץ האינטיפאדה השניה בשנת 2000.

קרדיט לתמונה: משרד החוץ הישראלי

המדבר המערבי

בסוף השנה שעברה, חידשו שתי המדינות את היחסים הדיפלומטיים כחלק מהסכם שלפיו הכירה ארצות הברית בריבונותה של מרוקו על סהרה המערבית, הנתונה במחלוקת עם חזית פוליסריו הנתמכת ע”י אלג’יריה. 

הממלכה הייתה המדינה הערבית הרביעית שמנרמלת את יחסיה עם ישראל ב-2020 בחסות ארה”ב, אחרי איחוד האמירויות, בחריין וסודאן. מזכיר המדינה, אנתוני Blinken , ועמיתו מרוקאי, נאצר BOURITA, בפגישתם יום שלישי בוושינגטון הדגישו את החשיבות של יחסים “רציפים ועמוקים ” בין מרוקו וישראל.

בלינקן גם חידש את תמיכת ארה”ב באוטונומיה שהציעה מרוקו לפתרון הסכסוך בסהרה המערבית, תחת ריבונות רבאט.  

ביקורו של גנץ בממלכה מגיע ברקע המתח האזורי כשאלג’יריה הודיעה באוגוסט כי היא מנתקת את קשריה עם רבאט בשל “מעשי איבה”. מרוקו הצטערה על ההחלטה ודחתה את “הסיבות הכוזבות”. חזית פוליסריו הודיעה ביום שישי גם על  הגברת הפעולות הצבאיות שלה נגד כוחות מרוקו בסהרה המערבית.

ברוס מאדי ויצמן, מומחה ליחסי ישראל-מרוקו באוניברסיטת תל אביב, סבור כי ייתכן שעיתוי הביקור הזה אינו מקרי על כל המשתמע מכך”.

נפט וטכנולוגיה צבאית

ביקורו של גנץ במרוקו מגיע שלושה חודשים לאחר ששתי המדינות הכריזו על ההסכם להעלות את רמת הייצוג הדיפלומטי ביניהן משני משרדי קישור לשתי שגרירויות במהלך ביקורו של שר החוץ הישראלי יאיר לפיד בממלכה.

בחודש שעבר הודיעה חברת Ratio Petroleum הישראלית על חתימת שותפות עם רבאט לחקר שדות גז ימיים מול חופי דכלה במדבר המערבי. 

במישור הצבאי, ישראל היא אחת מיצואניות החשובות של כטב”מים ויישומים אלקטרוניים למטרות ביטחוניות למרוקו, כמו אפליקציית פגסוס שפותחה על ידי חברת “NSO” הישראלית שמכירות מסוג זה חייבות באישור משרד הביטחון הישראלי.

תחקיר שפירסמו כלי תקשורת בינלאומיים ביולי האשים את מרוקו בשימוש בתוכנית פגסוס כדי לפגוע בעיתונאים, מתנגדים ודמויות פוליטיות מרוקאיות וזרים, כולל נשיא צרפת עמנואל מקרון.

יום לאחר מכן, פגש שר ההגנה הישראלי את עמיתו הצרפתי והבטיח לו שישראל מתייחסת לטענות הללו “ברצינות”.

רבאט מצדה הכחישה בתוקף את ההאשמות הללו , והגישה תביעות דיבה בגין “השמצה” נגד המפרסמים שלה בצרפת, גרמניה וספרד.

AFP שאל את דוברו של גנץ האם תוכנית ביקורו במרוקו נוגעת לנושא “NSO” או מכירת טכנולוגיה צבאית, אך הוא לא רצה להגיב.

הערה ברקע הידיעה:

הביקור של האישיות הביטחונית הישראלית הבכירה ביותר במרוקו היתה יותר ממתבקשת לאור העננים השחורים המתקדרים בשמי מפון אפריקה והחשש ממלחמה בין אלג’יריה למרוקו על רקע הכרזת מרוקו על סהרה המערבית כשטח השייך לה.

מרוקו מבינה את העליונות הצבאית היבשתית של צבא אלג’יריה על צבאה והמאזן הכוחות המשוריינים המכריע שלא לטובת , 500 טנקים לעומת 2000 טנקים של אלג’יריה.

תוצאות המלחמה בנגורנו-קראבאך לא נעלמו מעיני המרוקאים שראו הצגת תכלית של מערכות הנשק הישראליות מיושמות הלכה למעשה בזירת המלחמה והכרעת השריון הארמני ללא אבדות כמעט , וזאת בעזרת כלי טייס חמושים שפגעו בדיוק רב בשריון האוייב וניטרלו אותו.

מרוקו מבינה כי אם היא רוצה, לפחות, להתמודד שווה בשווה עם אלג’יריה , מבלי לספוג מפלה צבאית שתערער את יסודות השלטון במדינה, היא צריכה מספר רב של מערכות נשק מתקדמות לצידה., וישראל היא התשובה הזמינה ביותר , והמתאימה ביותר לתנאי השטח.

מרוקו, ממש כמו ישראל, ינסו להצניע את הסיוע הצבאי במערכות נשק אולרטא מודרניות , אך ברור כי רק אישיות כמו שר הביטחון הישראלי יכולה להבטיח למרוקאים את מה שהם צריכים.

אכן יש לצפות לעסקאות נשק מיידיות ומתמשכות יחד עם הסכמי שיתוף פעולה וייצור משותף בין 2 המדינות במיליארדי דולרים.

ארג’יריה רואה את מה שקורה על גבולותיה, ויודעת את עליונותן של מערכות הנשק הישראליות על אלו שאצלה, ורק זה יכול לצנן, ולא במעט, את להט המלחמה שעלה אצלם.

האירועים בצפון אפריקה ילמדו היטב על ידי יתר המדינות החתומות על הסכמי אברהם עם ישראל וישפיעו לא מעט גם על מכירות הנשק הישראלי ברחבי האזור.

קרדיט למפה: ויקיפדיה