מומחים רוסים: תוכנית הגרעין של איראן עלולה לגרום לאסון “צ’רנוביל” חדש
אולי החשש מכישלון פרויקט הגרעין האיראני גדול מהצלחתו של אותו פרויקט, שכן אין מומחים במשטר האיראני שיכולים להתמודד עם כל פגם שעלול להשפיע לרעה על אותם מתקנים, ואין התמודדות רצינית ויכולת תגובה לכל אסון שעלול להשפיעה עליהם, במיוחד המתקן הגרעיני בבושהר.
” אין לאיראן מומחים היכולים להתמודד עם אסונות אפשריים העלוים לצוץ בכור הגרעיני בבושהר”. זאת רק האחרונה באזהרות שהגיעו ממומחים רוסים שאישרו את האפשרות להישנות של “אסון צ’רנוביל” באיראן, ו-Dor TV דיווחה כי בידה עותק של מסמכים שבהם הזהירו מדעני גרעין רוסים העובדים במפעל בושהר את ממשלת רוסיה מפני האסון הזה.
רשת הטלוויזיה של האופוזיציה האיראנית מסרה כי המומחה הרוסי יבגני שטנובסקי הזהיר במפורש מדענים רוסים כי המשטר האיראני הולך בדרכה של ברית המועצות לשעבר.
שטנובסקי, ראש המכון למזרח התיכון במוסקבה, מתח ביקורת על גורמים רשמיים ברוסיה על שלא לקחו את האזהרות ברצינות, ואמר שהם רואים את זה נורמלי.
המומחה הרוסי אמר כי “מנהיגי המשטר האיראני התעלמו מהאזהרות של מדענים רוסים ופעלו במדיניות של חוסר שקיפות, ונקטו באותה דרך כמו מנהיגי ברית המועצות לשעבר”. הוא הוסיף: “אם מגמה זאת תמשך, קיים סיכון להישנות אסון צ’רנוביל המר בבושהר שבאיראן”.
פחד מכישלון איראן
העיתונאי זיאד אל-פיפי אמר במאמר באתר Independent Arabic כי סיבת החששות נובעת מהעובדה שאיראן אינה מקפידה על בקרות בטיחות בפיתוח התחנה, כך טוענים גופים בינלאומיים ומדינות המכירות את הנושא.
אל-פיפי הוסיף כי “ליד תחנת נתנז, שזכתה לתהילתה מהתאונות הרבות שאירעו בה, הואשם מתקן בושהר בדליפה לא אחת עקב גורמים טבעיים שלתחנה לא הייתה יכולת מבנית גבוהה להגן על עצמה מפניהן. בשנת 2006, רעידת אדמה פגעה בעיר שבמפרץ הערבי, מול החופים הארוכים של סעודיה, בנוסף לכווית ועיראק, דיווחים אמרו כי חומרים רדיואקטיביים זוהו בממי המפרץ, אך מוחמד באקר נבאווי, מנכ”ל המשרד לאיכות הסביבה הימית של הארגון האיראני לשימור הסביבה, הכחיש את הקשר לארצו.
העיתון הבריטי “טיימס”, המצטט מסמך חסוי, אמר כי המפעל הגרעיני בבושהר שבאיראן עלול לגרום ל”טרגדיה קשה לאנושות” בשל אופיו הלא בטוח הדומה למה שקרה באוקראינה ובפוקושימה שביפן.
ראוי לציין כי אסון צ’רנוביל מדורג בעולם כאסון החמור ביותר של דליפה רדיואקטיבית וזיהום סביבתי שהאנושות הייתה עדה לו עד כה. כור מספר 4 הגיע לנקודת רתיחה, והתרחשו שם שני פיצוצים גדולים, שבעקבותיהם פרצו שריפות עזות בכור.
פיצוץ הכור גרם מיד למותם של 31 עובדים וכבאים במפעל כתוצאה מחשיפה ישירה לקרינה, וההערכות השתנו עד כה לגבי המספר האמיתי של קורבנות אסון זה, שכן האו”ם העריך את מספר הקורבנות בנפש כתוצאה מהתאונה בארבעת אלפים, והרשויות באוקראינה אמרו שמספר הקורבנות הוא שמונה אלף בני אדם, וארגונים בינלאומיים אחרים הטילו ספק במספרים אלו והעריכו כי מתו בין עשרת אלפים ליותר מתשעים אלף איש.
