הערכת מודיעין באיומים של שינויי האקלים על הביטחון הלאומי האמריקאי

קהיליית הביון האמריקאית פרסמה לראשונה הערכת מודיעין לאומית שעוסקת באיומים של שינויי האקלים על הביטחון הלאומי של ארה”ב, ומסקנה עיקרית היא שההשפעות של התחממות כדור הארץ עלולות להגביר את האתגרים הגיאו-פוליטיים, במיוחד החל מהעשור הבא.

הדוח החדש שפרסם משרד מנהלת קהיליית המודיעין, אשר מציג את העמדה המוסכמת על 18 סוכנויות הביון האמריקאיות ומסתמך על העמדה של מדעני הממשל בדבר המגמה של התחממות כדור הארץ, נכתב בהמשך לצו הנשיאותי 14008 של הנשיא ג’ו ביידן על “התמודדות עם משבר האקלים מבית ובחו”ל”.

מחברי הדוח מזהירים כי “מתיחויות גיאו-פוליטיות צפויות לגדול ככל שמדינות יתווכחו יותר כיצד להאיץ את הצמצום של פליטת גזי החממה כדי לעמוד ביעדים של הסכם פריז”. “הוויכוח יתמד בשאלה מי נושא יותר באחריות כדי לפעול וכדי לשלם ומדינות יתחרו על שליטה במשאבים ובטכנולוגיות החדשות שנדרשות עבור המעבר לאנרגיה נקייה”, נכתב.

הערכה נוספת היא כי “ההשפעות הפיזיות הגוברות של שינויי האקלים צפויים להחריף נקודות עימות גיאו-פוליטיות חוצות גבולות בעת שמדינות נוקטות צעדים כדי להבטיח את האינטרסים שלהן”. “הצטמצמות הקרח בים מעצימה את התחרות האסטרטגית באזור הארקטי על גישה למשאבי הטבע”, התריע הדוח. “במקומות אחרים, ככל שהטמפרטורות העולות ומתפתחות השפעות קיצוניות יותר, יש סכנה גוברת לעימות על מים והגירה, במיוחד אחרי שנת 2030, וסיכוי גובר שמדינות יבחנו ויציבו באופן חד צדדי הנדסת אקלים סולארית בהיקף גדול – ובכך ייווצר אזור חדש של עימותים”.

הדוח גם מציין כי ההשפעות הבולטות של שינויי האקלים, במיוחד אחרי שנת 2040, יורגשו בעיקר במדינות מתפתחות שיתקשו יותר להתאים עצמן למצב החדש. “ההשפעות הפיזיות האלה יגבירו את הסיכוי לחוסר יציבות ולעימות פנימי אפשרי במדינות האלה, במקרים מסוימים יגרמו לדרישות נוספות על משאבים דיפלומטיים, כלכליים, הומינטאריים וצבאיים אמריקאיים”.

לקראת פתיחתה של ועידת האקלים של האו”ם בסוף החודש שאמורה לבחון את האופן שבו מדינות העולם פועלות למלא אחרי התחייבותן לצמצום פליטת גזי החממה בהתאם להסכם פריז מ-2015, מתריע הדוח כי יש סיכוי נמוך לעמידה ביעדים הנדרשים.

“המדינות אינן צפויות לעמוד ביעדים של הסכם פריז בגלל שמדינות שפולטות כמות גדולה יצטרכו לבצע התקדמות מהירה לעבר הוצאת הפחמן ממערכות האנרגיה שלהן באמצעות התרחקות מדלקי מאובנים בעשור הקרוב, בעוד שמדינות מתפתחות יצטרכו להסתמך על מקורות אנרגיה מעוטי פחמן עבור ההתפתחות הכלכלית שלהן”, נכתב.

קרדיט: ד״ר חיים איסרוביץ- ערוץ מבט עולמי