חומייניזם – חילול הקודש – פרק שני בסידרה
בפרק הקודם בסידרה, דיברנו על הדוקטרינה של חומייני.
הפעם נדבר על חילול השם בגרסת חומייניזם.
חילול הקודש
“אני מודיע בזאת לכל המוסלמים הגאים ברחבי העולם כי מחבר הספר ‘הפסוקים השטניים’ … כמו גם המו”לים המודעים לתוכנו נידונים למוות.”
רוחולה חומייני, 1989
חומייני האמין שהמהפכה שלו ב-1979 החזירה את האופי האסלאמי של איראן. ככזה, הוא הכניס את איראן לתהליך של הגנה על האיסלאם מפני חילול הקודש ו”הרחבת השפעת האסלאם בעולם”. עמדותיו של ח’ומייני תורגמו להפרות זכויות אדם בבית ומחוצה לה. באיראן, “איבה כלפי אלוהים” היא פשע שעונשו מוות. לפחות תשעה בני אדם הוצאו להורג בשנת 2014 בשל “פשע” המתפרש בהרחבה. על פי משרד החוץ האמריקאי, עיתונאים ומתנגדים פוליטיים מואשמים לעתים קרובות באיבה כלפי אלוהים ומאשימים אותם במאבק נגד מצוות האסלאם ונגד המדינה המקיימת את ההוראות הללו. התפיסה העצמית של הממשלה כשומרת האסלאם עוררה השראה גם במשטר לחפש כופרים שנתפסים מחוץ לגבולות איראן לצורך ענישה. (Al-Islam, New York Times, U.S. Department of State, Human Rights Watch, Iran Human Rights Documentation Center).
בשנת 1988, שישה חודשים לאחר שהסופר הבריטי סלמאן רושדי (Salman Rushdie) פרסם את הרומן השנוי במחלוקת שלו “הפסוקים השטניים”, הוציא חומייני פתווה (fatwa) שחרצה את גורלו של רושדי והמו”לים של הספר בהיעדרם באשמת העלבת האיסלאם. לדברי ח’ומייני, הספר – בהשראת חייו של הנביא האסלאמי מוחמד – סותר את עיקרי “האיסלאם, הנביא והקוראן …”. ימים לאחר שחומייני פרסם את פתווה שלו, הוציא רושדי התנצלות פומבית, אך חומייני דחה מיד את ההתנצלות. ימים לאחר תגובתו של רושדי, ח’ומייני חידש את הקריאה לאלימות, וקרא למוסלמים ברחבי העולם “לשלוח את [רושדי] לעזאזל”. ( New York Times, New York Times, New York Times, United Press International), מאז רושדי גר בארה”ב עם אבטחה צמודה.
בשנת 1988 הוציא חומייני כתב פתווה שגזר את מוות הסופר סלמאן רושדי בהיעדרו באשמת העלבת האיסלאם. הפתווה של חומייני יצרה תקדים מסוכן בנוגע לאלימות אסלאמיסטית עולמית כלפי סטיריקנים, קריקטוריסטים ומחברים.
Selling your St. Petersburg house as-is? This home buying company can help: https://www.companiesthatbuyhouses.co/florida/home-buying-company-leesburg-fl/.
התגובה העולמית לפתווה של חומייני הייתה דאגה וביקורת. רושדי הסתתר תחת שמירת המשטרה. נשיא ארה”ב לשעבר ג’ימי קרטר כינה את הספר הפסוקים השטניים “עלבון ישיר” למיליוני מוסלמים, אך גינה את הפתווה כ”תגובה מתועבת”. הסופר רואלד דאל (Roald Dahl) האשים את רושדי בסנסציוניזם “להעלות ספר אדיש לראש רשימת רבי המכר”. (Guardian, New York Times, Los Angeles Times).
עם זאת, הפתווה הצליחה לעורר מוסלמים ברחבי העולם לאלימות. מאז 1988, היו לפחות ארבע התקפות נגד רושדי ואחרים העוסקים בהוצאה לאור, תרגום והפצת הספר ברחבי העולם.
אלימות בסגנון מפגע בודד בהשראת פתווה של ח’ומייני, נגד סלמאן רושדי
- 03/08/1989 גבר בן 21 ממוצא לבנוני לא מזוהה מת בפיצוץ מקרי בחדר מלון בלונדון, לפי הדיווח התגלה כי הכין פצצה לשימוש נגד רושדי. מאוחר יותר הוקם מצבה לכבודו בטהראן, ותיארו אותו כ”השהיד הראשון שמת במשימה להרוג את סלמאן רושדי”. (מקור: טיימס לונדון)
- ב -3 ביולי 1991 שרד אטורה קפריולו (Ettore Capriolo), המתרגם האיטלקי של “הפסוקים השטניים” של סלמאן רושדי, אירוע דקירה במילאנו. מהמשטרה נמסר כי התוקף טען שיש לו “קשר” לשגרירות איראן ברומא. שבועות מאוחר יותר, ב-12 ביולי 1991, נדקר למוות בטוקיו על ידי תוקף לא מזוהה בטוקיו על ידי תוקף לא מזוהה בטוקיו. (מקור: ניו יורק טיימס)
- ההתקפות נמשכו שנים. ב-11 באוקטובר 1993 ירו תוקפים לא מזוהים בוויליאם ניגארד (William Nygaard), מנכ”ל הוצאה לאור נורבגית שהדפיסה את הפסוקים השטניים של סלמאן רושדי, סמוך לביתו באוסלו. הוא נפצע אך ניצל. תוקפיו מעולם לא נתפסו, למרות שניאגורד טוען כי הפיגוע היה קשור לפתווה של ח’ומייני, וציין: “אחד החשודים בפרשה קנה כרטיס לכיוון אחד לאיראן במזומן למחרת הפיגוע, והחזיק באותו סוג נשק ותחמושת זהה לאלה שהיו מעורבים בירי”. (מקור: טיימס לונדון, ניו יורק טיימס, גרדיאן)
בנוסף לניסיונות חיסול מעוררי השראה, הפתווה של חומייני יצרה תקדים מסוכן בנוגע לאלימות איסלאמית עולמית כלפי סאטיריקנים, קריקטוריסטים ומחברים הפועלים נגד המשטר.
בשנת 2004, הבמאי ההולנדי תיאו ואן גוך (Theo van Gogh) נרצח על ידי קיצוני איסלאמי אשר חשב כי סרטו של ואן גוך exploring החוקר אלימות נגד נשים בחברה האסלאמית הוא עלבון לאיסלאם. בשנת 2005 פרסם העיתון הדני ז’ילנדס-פוסטן (Jyllands-Posten) סדרת קריקטורות המתארות את הנביא האסלאמי מוחמד, מהלך שדרבן פיגועים אלימים כלפי העיתון, לקריקטוריסט ולאינטרסים דנים במזרח התיכון. במחלוקת סביב, מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, נותן גב לתוקפים, וטען שאם מוסלמי היה מצליח לרצוח את רושדי “הרעש הזה שמעליב את הנביא מוחמד בדנמרק, נורבגיה וצרפת לא היה מעז לעשות זאת”. (New York Times, New York Times, BBC News, Agence France-Presse).
ניתן לראות את ההשפעת הפתווה של ח’ומייני, בינואר 2015 כפיגועי צ’רלי הבדו בפריז. ב-7 בינואר שני החמושים הפועלים מטעם אל-קאעידה בחצי האי ערב תקפו את משרדי המגזין הסאטירי הצרפתי צ’רלי הבדו כנקמה על המגזין מפרסם קריקטורות מוחמד. לאחר הירי, המיליציה החצי-רשמית של איראן, אנסאר א-חיזבאללה (Ansar-e Hezbollah), שיבחה את ההתקפות כ”עונש לגיטימי” של מי שהעליב את הנביא האסלאמי. (Agence France-Presse, Radio Free Europe Radio Liberty).
את השפעת הפתווה של חומייני אפשר לראות גם בטרור בסגנון של צנזורה עצמית. בשנת 2009, על פי הדיווחים, יוצר הסרטים רולאן אמריך (Roland Emmerich), חתך סצנה מהסרט שלו 2012 שמראה על פיצוץ של המסגד הקדוש ביותר של האיסלאם מכיוון שכותבו המשותף חשש מהשלכות. על פי הדיווחים, הבמאי קווין סמית’ (Kevin Smith) ציין כי חשש ל”צו מוות” ולכן החלטתו הייתה לזנוח את סרט ההמשך הממוקד לאיסלאם לסרטו מ-1999 Dogma. בשנת 2010 צנזר רשת הכבלים קומדי סנטרל פרק בסאות’פארק שהציג את מוחמד לאחר שנשמעו איומי מוות נגד הכותבים (Guardian, Guardian, New York Times).
עקרונותיו של ח’ומייני משמשים גם כדי להצדיק התקפות נגד דיבור שנחשב כעלבון כלפי האיסלאם או האל. על פי ארגון זכויות האדם באיראן, היושב באוסלו, 25 אחוזים מ-969 ההוצאות להורג של איראן בשנת 2015 היו על פשעים של מוהרבה (העלבת המנהיג העליון), ושניהלו מלחמה נגד אלוהים. החל מפברואר 2016, שני נגני מטאל עמדו בפני אפשרות הוצאה להורג באשמת חילול הקודש. באוגוסט 2016 הוציאה איראן להורג 20 כורדים שהואשמו בהשתייכותם לארגון טרור. הם הואשמו באיבה נגד אלוהים. (מקורות: Iran Human Rights, Fox News).
אף על פי שנשיא איראן לשעבר, מוחמד ח’טאמי, זעם על הפתווה של רושדי בשנת 1998, מחליפו של ח’ומייני, חמינאי, הבהיר בשנת 2005 כי גזר הדין המוות נותר בעינו. כאשר בריטניה איבדה את רושדי ב-2007, הרדיקלים הפקיסטנים – כולל חברי הממשלה – קראו למותו. בפברואר 2016, 40 כלי תקשורת באיראן המנוהלים על ידי המדינה הציעו תגמול משותף של 600 אלף דולר על רצח רושדי. (BBC News, USA Today).