האמת העירומה (ללא בורקה עדיין). דעה
צמד התמונות הנוראות שלפניכם, צולמו בהפרש של עשרים שנה ואלפי קילומטרים זו מזו אבל הם מייצגים את אותה אימה עצמה.
בתמונה הראשונה (משמאל) מופיעים אמריקנים שקפצו אל מותם בלב מנהטן ממגדלי התאומים הבוערים, בתמונה השניה (מימין) אפגנים שהעדיפו למות מנפילה מגובה עשרות אלפי רגל (שעה שניסו להיצמד בכל מאודם למטוס אמריקני שהמריא משדה התעופה של קאבול)) על פני לבלות עוד יום בחיים בארץ שהיתה פעם מולדתם. המכנה המשותף לקורבנות הללו הוא הרבה מעבר לאירוניה שבצורת מותם הטראגית או לסגירת מעגל היסטורית.
בשני המקרים הרוצח הוא אותו הרוצח, יד זדונית אחת דחפה אותם אל מותם המזעזע.
האיסלאם הקיצוני הוא האויב הנורא של כל מי שבאמת רוצה לנשום אוויר חופשי בעולם הזה. האיסלאם הקיצוני לא מתערבב באמת ולא יתערבב לעולם עם זכויות אדם (בדיוק כמו שמים וחומר נפץ פלסטי לא) , כל הדיבורים של מייצגיו הרהוטים והחלקלקים כצלופחים ארסיים בחו”ל ובארץ הם מעשה מרמה זדוני ומעורר בחילה.
אין שום הבדל מהותי בין שלטון השריעה הטאליבני לזה שרוצים החמאס בעזה, או החיזבאללה בלבנון וגם לא לזה שמבקשים בעלי הזהות הבדלנית כאן בישראל.
ההבדל היחיד הוא רמת התיחכום, הניצול, הציניות והאירוניה שגדלות ככל שהמוסלם הקיצוני פועל בתוך מדינה דמוקרטית המאפשרת לו במסגרת שיח זכויות האדם לפעול בשקט ובביטחה שעה שהוא מחריב אותה בנחת באמצעות חוקיה שלה.
כמה אירוני שאותם הקיצונים משתמשים בבחירה החופשית שלהם כדי לאנוס את יתר העולם לחוסר בחירה חופשית.
זה אגב בדיוק להיפך מכוונת האלוקים וגם מכוונת נותן האיסלאם, נביאם מוחמד, שאסר בחדית’ מפורסם על אנשיו לגרום רעה או לכפות על אדם שאינו מעוניין באיסלאם את האמונה.
עכשיו, לנו הישראלים יש בעיה איומה משלנו, חלק מאיתנו (ודווקא העילית האינטילקטואלית איכשהו) נסחף אחרי הלך הרוחות המעוות שהגיע מן המערב מן שיח פציפסטי ,פוסט קולינאליסטי, אולטרא ליברלי ופרוגריסיבי שגרם לו לשכוח אמיתות פשוטות שהאויב ישמח להזכיר לנו בהזדמנות ראשונה.
האיסלם הקיצוני לא רוצה שלום הוא רוצה להשיג את מטרותיו בכל דרך, הוא לא קשור בכיבוש, הוא אורב בג’נין,בעזה בלבנון ובמזרח ירושלים.
ליברליות זכויות אדם ופרוגרסיביות? ספרו את זה לאפגנים המסכנים וזיכרו את מאללה יוספוזאי הנערה התמה שכל שביקשה היה שיותר לה ולחברותיה ללמוד בבית ספר ונורתה בראשה מנשקם של הטאליבן, בזה אגב ניסו בדיוק האמריקנים להילחם.
והאמת? שהעולם הציני חייב להם תודה על המאמץ הזה, הם עשו ככל יכולתם בעלויות עצומות ובמשך עשרים שנים ארוכות ונסוגו לאור שיקולים אסטרטגיים נכונים אבל התמונות שהגיעו מקאבול אמורות להדאיג את כולנו, אבל גם ללמד אותנו אמת פשוטה, אסור לנו לוותר אנחנו לא מעצמה גלובלית הנלחמת במרחק אלפי קילומטרים מן הבית, והנסיגות הנוראות שלנו מעזה ומלבנון התרחשו במרחק של מאות מטרים בודדים מבתינו, השלינו את עצמנו שהם יביאו לנו שקט אבל טעינו.
לא נורא, עדיין לא מאוחר…
צריך, אפשר, ראוי ומוכרחים להילחם וגם לנצח את אויבנו. אבל כדי שזה יקרה צריך קודם כל להפסיק לשקר לעצמנו ולדרוש מהמנהיגים שלנו להפסיק לשקר לעצמם ולנו. ישראל לא תהיה לעולם “מדינת כל אזרחיה” כי חלק גדול מתושביה בעל זהות בדלנית העויינת את החלק השני. החלק הזה עויין את הרעיון הציוני-ישראלי הוא שונא את את היהדות ואת המדינה וחולם על היום שיוכל להפוך אותה לחליפות השריעה הקיצונית שלו, הנקייה מיהודים (“יודן-ריין” אם זה עושה יותר שכל).
כל העיוות הזה של יחס לפשיעה ערבית כמנותקת מהקשר לאומני – דתי הוא אסון לאומי. ככה מאבדים מדינה וככה מתאבדים כעם.
ולאלו שטוענים עכשיו שאני מגזים ושאני קיצוני, אולי אתם צודקים , אולי ביום שבו הבדלנים הקיצוניים ישיגו את מבוקשם תינתן גם לכם הברירה שמעניקים בנדיבות אנשי הטאליבן לתושבי אפגניסטן. אתם לא חייבים למות- אתם יכולים להתאסלם.
קרדיט: יאיר אנסבכר – אנליסט צבאי