“לא רק סנקציות”: מדיניות הפיקוח על המחירים באיראן משתקת את כלכלתה

עם הכנסו של הנשיא הנבחר החדש אברהים ראיסי למשרדו איראן תצטרך להתמודד עם אתגרים כלכליים דחופים , על רקע הסנקציות האמריקניות שהוטלו על המדינה.

בעוד שסנקציות הכלכליות וקריסת יצוא הנפט שלאחר מכן נתפסות כסיבה העיקרית מאחורי המשברים הכלכליים האחרונים באיראן, שחיתות מערכתית וניהול כושל בעשורים האחרונים מילאו תפקיד משמעותי יותר בדחיקת הכלכלה האיראנית לסף התהום, אומר המומחה המקרו-כלכלי במרכז “גיאו אוקונומיקס” של המועצה האטלנטית, אמין מוחסני-שרג’לו.

שרג’לו, שהוא גם עוזר פרופסור לכלכלה באוניברסיטה האמריקאית בוושינגטון הבירה, סבור שגם מדיניות קביעת המחירים בה השתמשו קובעי המדיניות האיראניים כדי לשלוט בשיעורי האינפלציה הגבוהים ללא הרף היא אחת הסיבות לשיתוק הכלכלה המקומית.

במאמר באתר המועצה האטלנטית אומר שרגלו כי התמכרותם של פוליטיקאים איראניים להתערבות במדיניות קביעת המחירים היא המכשול העיקרי המונע מאיראן לצאת ממעגל הכלכלה האכזרי שלה.

במהלך שלושה דיונים בלשכת הנשיא, הנושא העיקרי בדיונים היה הכלכלה ההולכת ודועכת של איראן ושיעורי האבטלה הגבוהים, במיוחד בקרב בני הנוער, כמו גם היעדר השקעה, שחיתות מערכתית ואי שוויון בתמיכה הממשלתית.

במאמרו מציין שרגלו כי המחוקקים ואנשי הממשלה באיראן נוקטים שוב ושוב במדיניות כלכלית “כושלת” ולא הצליחו להקריב אינטרסים קצרי טווח המועילים למדינה בטווח הארוך.

القوي الاقتصادية في المجتمع الإيراني - المعهد المصري للدراسات

סובסידיות האנרגיה של איראן – גלויות ונסתרות – נאמדות בלמעלה מ -111 מיליארד דולר או 25 אחוז מהתמ”ג במדינה, מה שמועיל לקבוצות בעלות הכנסה גבוהה יותר ממשפחות עניות, אמר שרגלו.

הכלכלן הסביר, “למשל, מחיר החשמל באיראן הוא פחות מ -3 סנט (או 0.003 דולר) לקילו-וואט-שעה, וזה נמוך פי – 45  מהמחיר הממוצע העולמי של 14 סנט לקילו-וואט-שעה. צריכת חשמל מאסיבית באיראן – במיוחד על ידי משפחות בעלות הכנסה גבוהה – והשקעה פרטית לא מספקת בתעשייה ועלויות חשמל נמוכות במיוחד, הפכו את כריית המטבעות הקריפטוגרפיים  לרווחים מאוד במדינה ואמצעי פוטנציאלי להתחמקות מהסנקציות האמריקאיות.

בשנים האחרונות איראן עדה לפריחה בכריית מטבעות קריפטוגרפיים, שכן גורמים ממשלתיים, פרטיים וזרים, כולל חברות סיניות, כורים מטבעות קריפטוגרפיים בקצב הולך וגובר בתוך המדינה.

“הסרת הפיקוח על המחירים תשפיע באופן חיובי מאוד על הייצור, על יצירת מקומות עבודה, תגדיל את הכנסות המס, תוריד את האינפלציה, תפחית את הגירעונות בתקציב, תפחית בזבוז, שחיתות והברחות – בעיה שראיסי העלה בקול רם – כמו גם תגביר את התפוקה והיעילות בכלכלה “, אומר שראגלו. כל אלה יובילו בסופו של דבר להכנסות ולרמת חיים גבוהה יותר עבור האיראנים הממוצעים.”

אחרת, הכלכלה האיראנית לא תוכל לממש את הפוטנציאל הבלתי ממומש העצום שלה כשהיא נתונה לסנקציות ועם יחסי סחר וכלכלה מינימליים עם שאר העולם.

לכן, אומר שרגלו, “הסרת הסנקציות ודיפלומטיה כלכלית פעילה עם הקהילה הבינלאומית צריכים להיות חלק בלתי נפרד ממדיניות החוץ של ראיסי, אשר בתורו ידרוש ממנו להיות פרגמטי יותר מאשר אידיאולוגי.”

“בהתחשב במערך הנדיר של הפוליטיקה הפנימית במדינה, עם בעלי הקו הנוקשה  השולטים בכל זרועות המדינה, לראיסי יש הזדמנות פז לבצע רפורמה בכלכלת איראן ולשפר את רמת החיים לטווח הארוך לאיראנים  הפשוטים  שיותר משליש מהם חיים כיום מתחת קו העוני, “ציין.

الاقتصاد الإيراني على حافة الانهيار.. حقائق وأرقام