כאשר היטלר עמד מול קברו של נפוליאון: על ביקורו היחיד של הפיהרר בפריס

בשעה שש בבוקר יום ה-23 ביוני ,  בשנת 1940, יום לאחר שצרפת חתמה על שביתת הנשק בעקבות תבוסתה על ידי גרמניה במלחמת העולם השנייה, ערך המנהיג הנאצי אדולף היטלר ביקור מהיר בפריס.

ב- 23 ביוני 1940 ליוו את הפיהרר ,האדריכלים אלברט שפיר והרמן גייזלר, והפסל האהוב עליו ארנו בריקר עם משלחת קציני צבא גרמניה, בביקור שבאמצעותו רצה המנהיג הגרמני לתכנן את הארכיטקטורה של ברלין באופן שיעלה על יופיה של בירת צרפת.

הסיור בן השעתיים וחצי עורר (על פי כמה עדויות היסטוריות) את היטלר לחדש את בניית “גרמניה”, פרויקט אדריכלי אדיר לבניית מחדש של ברלין מתקופת הנאצים, ולהחליף את מבניה במבנים צבאיים, אדמיניסטרטיביים ופוליטיים ענקיים תוך יצירת העיר הגדולה בעולם. אך הפרויקט נעצר עם מלחמת העולם השנייה.

בזיכרונותיו על הרייך השלישי נזכר שפר כי היטלר זימן אותו לחדר קטן לאחר הביקור וביקש ממנו להוציא צו שיורה על חידוש העבודות בהיקף נרחב על בנייני ברלין.

שפר מוסיף: “היטלר שאל אותי: פריז לא הייתה יפה? אבל ברלין חייבת להיות הרבה יותר יפה. כשנסיים עם ברלין, פריז תהיה רק ​​צל.”

במהלך הביקור הורה היטלר להשמיד את האנדרטה לגנרל צ’רלס מנגן, ולאדית קאוול, אחות בריטית שהוצאה להורג על ידי כיתת יורים גרמנית בגין עזרתם לחיילי בעלות הברית לברוח מבריסל הכבושה על ידי גרמניה.

מהן נקודות השיא של פריז שהעניקו השראה להיטלר?

בית האופרה של גרנייה

התחנה הראשונה של הפיהרר הייתה באופרה גרנייה, האנדרטה הפריסאית האהובה עליו. היטלר בילה 50 דקות בתוך אולמות וחדרי בית האופרה, בחן את גרם המדרגות הגדול שלו ואת האטריום המוזהב הנוצץ. הוא בחן את כל הפרטים בבית בזהירות רבה.

“הוא נראה מוקסם,” אומר אלברט שפר, “עיניו היו בוהקות מהתרגשות שמעולם לא ראיתי אצל הפיהרר.”

כנסיית אגליז דה לה מדלן

שיירתו של היטלר עצרה מול אגליז דה לה מדלן בתחנתו השנייה במהלך ביקורו הקצר.

אולם הפמליה יצאה במהירות מכיוון שהיטלר לא אהב את הבניין במיוחד, כך על פי זיכרונותיהם של אישים היסטוריים שליוו את המנהיג הנאצי לבירת צרפת.

שער הניצחון

שיירת המכוניות  של היטלר חלפו על פני תחנת הכנסייה לכיוון כיכר הקונקורד, ועצרה לזמן קצר בשאנז אליזה.

היטלר העריץ את הרחוב לפני שעבר לשער הניצחון שם עצרה הפמליה מתחת לאנדרטה, ושהתה קצרות לפני קבר החייל האלמוני, שנמצא ממש מתחת לשער הניצחון.

מגדל אייפל

בתחנתו הבאה, היטלר ופמלייתו פנו לכיכר טרוקדרו מול מגדל אייפל, שנמצא בצד השני של הסיין.

קבוצת הפיקוד הגרמנית העריצה את מראה המגדל, ותצלומים רבים שצולמו בהמשך שימשו את היטלר כחומר תעמולה לניצחונו על צרפת ומערב אירופה.

לאחר מכן, המכוניות פנו לעבר מגדל אייפל, שאן דה מארס ופסלו של המרשל ג’וזף ג’ופר.

קבר נפוליאון

היטלר היה להוט לבקר את קברו של נפוליאון במבנה אינוולידס, שם שהה לרגע מול קברו של דמות הנערצת על ידי הפיהרר על כישרונותיו הצבאיים והאסטרטגיים.

“זה היה הרגע הגדול והנפלא ביותר בחיי,” אמר היטלר כשעזב את המקום.

לכבוד הקיסר הצרפתי, היטלר הורה להעביר את שרידי בנו של נפוליאון מווינה לצד אביו.

בית קברות נהדר

שיירתו של היטלר פנתה לכיוון גני לוקסמבורג, ואז דרומה לכיוון מצפה הכוכבים בפריס, ופסלו של המרשל ניי לפני שפנתה צפונה לבית העלמין המפואר.

לדברי אלברט שפיר, אדריכלות הבניין וגודלו הרשימו מאוד את היטלר.

כנסיית הלב הקדוש

השיירה של “המפקד המנצח” פנתה צפונה, וחלפה מול פאלה דה ג’סטיס עם סנט-שאפל וקתדרלת נוטרדאם, שם הם חצו את הסיין לגדה הימנית ועברו את כיכר ווז ‘, רחוב ריבולי והלובר.

התחנה האחרונה שלו הייתה בזיליקת הלב הקדוש במונמארט (גבעה שמשקיפה על כל פריז).

על פי זיכרונות חבריו, היטלר כלל לא אהב את הכנסייה, אך הוא ואנשיו נהנו מהנוף המפורסם של בירת צרפת.

לאחר סיום סיורו בפריס השיירה עזבה את העיר והיטלר חזר למפקדתו בברלין, וזה היה ביקורו הראשון והאחרון בבירת צרפת.