המדינה האסלאמית (ISIS – الدولة الاسلامية) דאעש מההתחלה ועד ימינו

המדינה האסלאמית (ISIS – الدولة الاسلامية) דאעש מההתחלה ועד ימינו

נכון שטוענים שהארגון דאעש עבר מהעולם, תכלס בשטח הם עדיין חיים ובועטים. הפעם נסביר על הארגון מתחילתו ועד מצבו כיום.

שם הארגון: דאעש
סוד הארגון: טרוריסטים, דתיים, אלימים
אידאולוגיית שייכות: ג’יהאד, אסלאם רדיקלי קיצוני, סלפי
מקום מוצא: עיראק
נוסד בשנת: 2013
מייסד: אבו מוסעב אל-זרקאווי (Abu Musab al-Zarqawi), אבו בכר אל-בגדאדי (Abu Bakr al-Baghdadi)
מקום פעילות: עירק, סוריה, מצרים, לוב, אלג’יריה, תימן, ערב הסעודית, ניגריה, אפגניסטן, פקיסטן, הודו, טורקיה, מרכז אפריקה, מאלי, ניז’ר, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, מוזמביק, וצפון הקווקז. מעבר לכך, קבוצת הטרור ניהלה פיגועים בלבנון, צרפת, בלגיה, בנגלדש, מרוקו, אינדונזיה, מלזיה, תוניסיה וכווית.

הארגון מוכר גם בשמות הבאים:
קבוצת אל-קאעידה של ג’יהאד בעירק (Al-Qa’ida Group of Jihad in Iraq)
קבוצת אל-קאעידה של ג’יהאד בארץ שני הנהרות  (Al-Qa’ida Group of Jihad in the Land of the Two Rivers)
אל-קאעידה בעירק (AQI) (Al-Qaeda in Iraq)
אל-קאעידה בעירק – זרקאווי (Al-Qa’ida in Iraq – Zarqawi)
אל-קאעידה במסופוטמיה (AQM)  (Al-Qaeda in Mesopotamia)
אל-קאעידה בארץ שני הנהרות (Al-Qa’ida in the Land of the Two Rivers)
אל-קאעידה מארגון הג’יהאד בארץ שני הנהרות (Al-Qa’ida of Jihad Organization in the Land of the Two Rivers)
אל-קאעידה של הג’יהאד בארץ שני הנהרות (Al-Qa’ida of the Jihad in the Land of the Two Rivers)
בדלני אל-קאעידה בעירק ובסוריה (QSIS) (Al-Qaeda Separatists in Iraq and Syria)
Al-Tawhid
אל-תוהיד ואל-ג’יהאד (Al-Tawhid and al-Jihad)
רשת אל זרקאווי (Al-Zarqawi Network)
אנסאר בית אל-מקדיס (Ansar Beit al-Maqdis)
חטיבת בטאר (Battar Brigade)
גדודי טאהיד (Brigades of Tawhid)
Dawla al-Islamiya
Dawla al-Islamiya fi al-Iraq wa as-Sham
הח’ליפות האסלאמית (Islamic Caliphate)
מדינת הח’ליפות האסלאמית (Islamic Caliphate State)
המדינה האסלאמית (IS) (Islamic State)
המדינה האסלאמית בעירק (ISI) (Islamic State in Iraq)
המדינה האסלאמית בעירק ובאל-שאם (דאעש) (Islamic State in Iraq and al-Sham)
המדינה האסלאמית של עירק וסוריה הגדולה (דאעש) (Islamic State of Iraq and Greater Syria)
המדינה האסלאמית של עירק וסוריה (דאעש) (Islamic State of Iraq and Syria)
המדינה האסלאמית של עירק והלבנט (ISIL) (Islamic State of Iraq and the Levant)
מחוז פקיסטן של המדינה האסלאמית (Islamic State Pakistan Province)
מועצת שורא הנוער האסלאמי (Islamic Youth Shura Council)
ג’מאת אל-תוהיד וואל-ג’יהאד (JTJ) (Jam’at al-Tawhid Wa’al-Jihad)
קטיאב אל-תוהיד (Kateab al-Tawhid)
קבוצת המונותיאיזם והג’יהאד (Monotheism and Jihad Group)
מועצת מוג’אהידין שורה (Mujahidin Shura Council)
בסיס הארגון של ג’יהאד / מסופוטמיה (Organization Base of Jihad/Mesopotamia)
ארגון בסיס אל-ג’יהאד בעירק (Organization of al-Jihad’s Base in Iraq)
ארגון בסיס אל-ג’יהאד בארץ שני הנהרות (Organization of al-Jihad’s Base in the Land of the Two Rivers)
בסיס הארגון של ג’יהאד / ארץ שני הנהרות (Organization Base of Jihad/Country of the Two Rivers)
ארגון בסיס הפעולות של אל-ג’יהאד בעירק (Organization of al-Jihad’s Base of Operations in Iraq)
ארגון בסיס הפעולות של אל-ג’יהאד בארץ שני הנהרות (Organization of al-Jihad’s Base of Operations in the Land of the Two Rivers)
ארגון בסיס הג’יהאד בארץ שני הנהרות (Organization of Jihad’s Base in the Country of the Two Rivers)
קעידה של הג’יהאד בארץ שני הנהרות (Qaida of the Jihad in the Land of the Two Rivers)
Tanzeem Qa’idat al Jihad Bilad al Raafidaini
Tanzim Qa’idat al-Jihad fi Bilad al-Rafidayn
אחדות ומאבק קדוש (Unity and Holy Struggle)
אחדות ומלחמת הקודש (Unity and Holy War)
קבוצת האחדות והג’יהאד (Unity and Jihad Group)

סקירה כללית
דאעש היא קבוצה קיצונית שהוקמה ע”י אנשי אל-קאעידה שביצעו פיגועים בעירק ובסוריה. מאז הקמתו בשנת 2013 פעל דאעש להקמת ח’ליפות אסלאמית שהוכרזה במזרח סוריה ובמערב עיראק (הרעיון של ח’ליפות אסלאמית, הוא הקמת מדינה על פי הנביאים כמו שמוחמד הקים). בסופו של דבר, דאעש רוצה לאחד את העולם תחת ח’ליפות אחת, ולשם כך הקבוצה החלה להקים פעולות טרור בתשע מדינות. בתחילה, דאעש זכה לתמיכה בתוך עירק כקבוצת מורדים סונית הנלחמת במה שחלק מהסונים ראו בממשלה עיראקית בהנהגת שיעים ככופרים. הקבוצה צברה מאז תאוצה נוספת כתוצאה ממלחמת האזרחים בסוריה, וגייסה עד 33,000 לוחמים מרחבי העולם. לפי הערכות, אלפי לוחמי דאעש זרים נהרגו בקרב, בעוד שחלקם חזרו – או מתכננים לחזור – לארצות מולדתם.

מקורותיו של דאעש הם אנשי אל-קאעידה בעירק (AQI), שהוקם על ידי המחבל אבו מוסעב אל-זרקאווי (Abu Musab al-Zarqawi). במהלך מלחמת עירק ואחריה חוותה הקבוצה סדרה של שינויים מערכתיים, במשך כל תקופת המלחמה הם היו תחת השם “המדינה האסלאמית בעירק” (דאעש). ביוני 2014 הקבוצה – שהונהגה אז על ידי המחבל העיראקי אבו בכר אל-בגדאדי (Abu Bakr al-Baghdadi) – הכריזה על מהלך חד צדדי של ח’ליפות המשתרעת על מזרח סוריה ומערב עירק, וכינתה את בגדאדי כ”ח’ליף” שלה. בנאומו הראשון כ”ח’ליף” הבהיר בגדדי כי שאיפותיו של דאעש אינן מוגבלות לאזור אחד, ואמר כי הקבוצה מבקשת לכונן שלטון על כל המוסלמים. כתוצאה מכך, הארגון שינה את שמו מ”מדינה האסלאמית בעירק ובסוריה “(או” המדינה האסלאמית בעירק ובאל-שאם”) ל”המדינה האסלאמית“.

למרות שדאעש שלט בשטחי שטח גדולים ברחבי עירק וסוריה בשיא השליטה הטריטוריאלית שלו בקיץ 2014, הקבוצה איבדה את האחזקות הטריטוריות האחרונות במהלך שנת 2017. בשיאה, ISIS שלטה כמעט ב-40% משטח עיראק. באפריל 2017, הכוחות העיראקיים הנתמכים על ידי ארה”ב צמצמו את שליטת דאעש במדינה לפחות משבעה אחוזים. ב-10 ביולי 2017 הודיעה ממשלת עירק על שחרור העיר השנייה בגודלה בעירק מוסול, שם הכריזה בגדאדי על ח’ליפות דאעש שלוש שנים קודם לכן. בעקבות שחרור העיירה Rawa, ב-17 לנובמבר (העיירה האחרונה שהייתה בשליטת דאעש בעיראק) ראש ממשלת עיראק, חיידר אל-עבאדי הכריז ניצחון צבאי על דאעש בעיראק. ביוני 2017 הכוחות הנתמכים על ידי ארה”ב החלו במתקפה להבריח את דאעש מהבירה המוצהרת שלו ברקה, סוריה.  ב-17 באוקטובר 2017 הכוחות הנתמכים על ידי אמריקה הודיעו על שחרור רקה וב-21 בנובמבר הכריז נשיא איראן חסן רוחאני כי דאעש גורש מסוריה על ידי כוחות הנתמכים על ידי איראן. בדצמבר 2018 עדיין דאעש שמר על דריסת רגל קטנה בעיירה בגוז שבסוריה לאורך הגבול הסורי-עירקי. במרץ 2019 פתחו הכוחות הסוריים הדמוקרטיים הנתמכים בארה”ב (SDF) במתקפה על כוחות דאעש בבגוז והשתלטו מחדש על העיר.

על אף ההפסדים הטריטוריאליים של דאעש, גורמי הביטחון טוענים שדאעש יישאר איום ויוביל להתקוממות מתמשכת באזור. בפברואר 2021 דיווח מזלום עבדי (Mazloum Abdi), מפקד הכללי של ה- SDF כי דאעש “מנסה להחיות את עצמו” וממשיך לאיים על הביטחון האזורי והעולמי. על פי דוח משרד ההגנה האמריקני של המפקח הכללי של פברואר 2021, דאעש נותר “ארגון מגובש והמשיך לפעול כמרד ברמה נמוכה בעירק ובסוריה”, בעוד האסטרטגיה, היכולות והלכידות הקבוצתית שלו “נותר כמעט ללא שינוי”. גם הדו”ח קבע כי בעוד הקואליציה הבינלאומית והשותפים המקומיים שלה מנעו מדאעש התקדמות אבל הם לא הצליחו לפגוע בדאעש עד לנקודה בה כבר לא מהווה איום. משקיפים באירופה טוענים כי דאעש נותר איום ביבשת, אם כי במידה פחותה מכפי שעשה כששמר על ח’ליפותו. לדאעש אין עוד יכולות לפתוח במתקפות רחבות היקף באירופה, אך הוא ממשיך לעודד אנשים לבצע פיגועים קטנים יותר כמו דקירות ופיגועי כלי רכב.

למרות הפסדיו הטריטוריאליים בעירק ובסוריה, דאעש ממשיך לשמור ולהרחיב את נוכחותו העולמית. הקבוצה הכריזה על ויליאט (wilayat) (מחוזות, נפות) בעירק, סוריה, מצרים, לוב, אלג’יריה, תימן, סעודיה, ניגריה, אפגניסטן, וצפון הקווקז. בתוך שבעת החודשים הראשונים של 2019, דאעש הודיעה מחוזות חדשים בהודו, פקיסטן, טורקיה ואפריקה המרכזית כפי שהוא רצה לקדם לאחר אובדן שטחה בעיראק ובסוריה. דאעש פרסמו הפעילות האלימה של דאעש באפריקה, ארצות הברית במרץ 2021 סימנה את מחוזות דאעש במוזמביק וברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. מעבר לכך, קבוצת הטרור זוכה לאהדה ניכרת או ביצעה פיגועים בטורקיה, מרוקו, תוניסיה, הפיליפינים, לבנון, בנגלדש, אינדונזיה, והשטחים הפלסטיניים. אוהדי דאעש ביצעו גם פיגועי מחבל בודד במגוון מדינות מערביות כמו צרפת ובלגיה. בחודש ינואר 2020, ISIS הודיעה “שלב חדש” במטרה להסיט את המיקוד הארגוני שלה מהשאיפה לח’ליפות שלו לאיומים על ישראל.

דאעש מימן את עצמו מבחינה היסטורית באמצעות סחיטה, שוד, סחר בבני אדם ותעשיית הנפט הרווחית ביותר. עם זאת, דאעש איבד הכנסות של כ-500 מיליון דולר בין 2014 ל-2015 עקב אובדן שטחים ושורה של חיסולים בהתקפות אוויריות מתמשכות של הקואליציה. הקבוצה גם הצליחה לפתות מספרים משמעותיים של מגויסים באמצעות תעמולה באינטרנט, כולל קטעי וידאו ומגזינים באנגלית, צרפתית, גרמנית, ועוד מגוון של שפות אחרות. מגייסי דאעש הצליחו גם בפלטפורמות מדיה חברתית ובשירותי העברת הודעות מוצפנות כמו טלגרם.

תחת הח’ליפות שהוכרזה, דאעש הטיל את השריעה (החוק האסלאמי) ונודע לשמצה בהריגת אזרחים בהמוניהם, לעתים קרובות על ידי הוצאה להורג וצליבה ציבורית. מאז שאיבד את שטחו בסוריה ובעירק, איבד דאעש את האסטרטגיה שלו במדינות אלה. דאעש מעודד את חסידיו לבצע התקפות זאב בודד באמצעים זולים כמו כלי רכב, סכינים וחומרי נפץ תוצרת בית. למרות ההפסדים הטריטוריאליים של דאעש, התעמולה שלו ממשיכה לעורר השראה על מחבלים בודדים כמו ח’אליד מסעוד, שהרג שבעה בני אדם בפיגוע דקירה ודקירה בלונדון במארס 2017. אמנם חלומותיו של דאעש על ח’ליפות עולמית לא יתממשו לעולם. הקבוצה תמשיך לגרום נזק משמעותי בכל מקום בו היא תוכל להשיג דריסת רגל. לאחר נפילת בגוז דיווחו גורמי ההגנה באזור כי דאעש שינה את האסטרטגיה שלו. ללא שליטה ריכוזית, הארגון ביצע פיגועים קטנים ברחבי השטח הכפרי לאורך הגבול של עירק וסוריה והגבול הבלתי פורמלי של כורדיסטאן העיראקית ובעיראק.

ב-26 באוקטובר 2019 ביצעו כוחות ארה”ב מבצע במחוז אידליב בסוריה שהביא למותו של בגדדי. בכירים אמריקאים אישרו את זהותו של בגדדי באמצעות בדיקות DNA של שרידיו לאחר שפוצץ את אפוד נפץ. דאעש לא הודה מיד במותו של בגדדי. היורש האפשרי של בגדדי, דובר דאעש, אבו חסן אל-מוחג’יר (Abu Hassan al-Muhajir), נהרג לפי הדיווחים בתקיפה אמריקאית בסוריה יום לאחר מותו של בגדדי. ב-31 באוקטובר סוכנות הידיעות אמאק של דאעש הכירה במותו של בגדאדי והודיעה על אבו איברהים אל-האשמי אל-קווראשי (Abu Ibrahim al-Hashemi al-Quraishi) כיורשו וכח’ליף החדש של דאעש.

למרות שדאעש איבדה את הח’ליפות שהוכרזה בעצמה בעירק ובסוריה בשנת 2019, דאעש נותר פעיל מעבר לגבולות שפעם טען. דיווחי המודיעין האמריקאים טענו כי לדאעש עדיין היו עד 18,000 לוחמים בעירק ובסוריה בזמן מותו של בגדדי. קציני צבא אמריקאים מאמינים שדאעש מהווה בעיה הולכת וגוברת באפגניסטן, ואם פעולותיהם לא יבלמו בהקדם האפשרי, הקבוצה יכולה להרחיב את התקפותיה נגד המערב. גנרלים אפגנים אף הזכירו את הקושי הגובר להילחם במורדים. ב-17 באוגוסט 2019, מחבל מתאבד חדר לחתונה במערב קאבול והרג לפחות 63 בני אדם תוך שהוא פצוע 182 נוספים. דאעש קיבל אחריות לפיגוע. הפיצוץ הגיע ימים לפני יום העצמאות ה-100 באפגניסטן ב-19 באוגוסט 2019, ובמקביל התרחש עם שיחות שלום מתמשכות בין ממשלת ארה”ב לטאליבן. בהתחשב במשא ומתן, דאעש התמקם להשתלט על שטח ולגייס חברי טאליבן לשעבר. לפיכך, אם ארה”ב תיישם אסטרטגיית נסיגה צבאית פחות מספקת, סביר להניח כי דאעש ינצל את הוואקום הביטחוני הזה וישמור על השליטה בסביבת ההגנה שנפגעה באפגניסטן.

על פי הדיווחים, מחנות הפליטים הפכו לאזור החדש של דאעש לגיוס. עשרות אלפי לוחמי דאעש לשעבר ובני משפחותיהם מתגוררים במחנות הפליטים בלבנט, מה שסיפק לחיילי הארגון לשעבר אפשרות להתארגן מחדש. במחנה הפליטים אל-הול המנוהל על ידי הכורדים בצפון מזרח סוריה, לפי הדיווחים דאעש מפעיל שליטה רבה יותר מאשר הסוהרים שהוצבו שם ואכפו את חוק השריעה על כל תושבי המחנה. בחלק מהמקרים, על פי הדיווחים, הנשים הן האוכפות של “חטיבת המוסר” של המחנה, או אפילו תפסו נשק בקרב. נשים וילדים, שהיוו רוב מבין 62,000 תושבי אל-הול מתחילת 2021, חשופים במיוחד לדחייה לסדר היום הבסיסי שדאעש דוגל בו. האו”ם גינה את המצב הביטחוני המידרדר באל-הול ובמחנות אחרים, בהם התושבים מתמודדים עם רעב, אלימות, ניצול וצורות אחרות של התעללות. עם זאת, ממשלות זרות איטיות להחזיר את אזרחיהן המתגוררות במחנות. בתחילת מארס 2021, ממשלת בלגיה הודיעה שהיא תתחיל להחזיר ילדים של בני ג’יהאדיסטים שמקורם בבלגיה המתגוררים אל-הול, יש לציין כי הילדים שהיו במחנה, גדל הסיכוי שהם יהפכו “המחבלים של מחר”. באותו חודש, הרשויות הכורדיות בצפון מזרח סוריה החלו להעמיד לדין את לוחמי דאעש שנלכדו בעת שקראו להקים בית דין בינלאומי בסוריה כדי לשפוט לוחמים זרים שמדינותיהם מסרבות להשיב אותם חזרה.

הדוקטרינה של דאעש
יעדי העל של דאעש מתמקדים בכינון מחדש של ח’ליפות גלובלית, אסלאמית וטיפוח סכסוך אלים בין מוסלמים ולא מוסלמים. באוקטובר 2015, אז-דוברו של ISIS אבו מוחמד אל-עדנני (Abu Muhammad al-Adnani) פרסם הצהרה הדוחקת במוסלמים ברחבי העולם כדי לעסוק “מלחמת קודש” נגד רוסיה וארצות הברית, שלטענתו מובילה “מלחמה צלבנים נגד מוסלמים”. מאז ההפסד של מוסול בעיראק ההון המוצהר שלה בעיירה רקה, סוריה,  אלא שבניגוד לאל-קאעידה, הרואה ח’ליפות עולמית כיעד לטווח ארוך, הקמת ח’ליפות אסלאמית נשאר נושא הליבה של ISIS. מאז הקמתה הרשמית ביוני 2014, המחויבות לדוקטרינה הזו לשיבה בשטח במשך יותר משלוש שנים ברחבי עיראק וסוריה, ולהמשיך השטח החזק באפגניסטן, לוב, ניגריה.

בנאומו ביוני 2014 שהכריז על הקמת הח’ליפות, דוברו של דאעש ומנהל פעולות החוץ אבו מוחמד אל-עדנני (Abu Muhammad al-Adnani) הצהיר כי “ללא [הח’ליפות] הסמכות הופכת להיות לא יותר ממלכות, שליטה ושלטון, מלווה בהשמדה, שחיתות, דיכוי, הכנעה, פחד, ודקדקנותו של האדם וירידתו לרמה של בעלי חיים”. על שער הגיליון הראשון של כתב העת האנגלי המקוון של דאעש, Dabiq , הכותרת “שובו של ח’ליפה” מונחת על פני דימוי של חצי האי ערב, שממחיש ממש את העדיפות העליונה של הקבוצה. הסיסמה שלה, baqiya wa tatamaddad (נותרת ומתרחבת), מדגישה באופן דומה את הנקודה.

הח’ליפות המוצהרת של דאעש לא יכולה לתפקד ללא ח’ליף, ראש המפתח. תפקיד זה שמור בתחילה לאבו בכר אל-בגדאדי, אשר מה שמכונה הלגיטימיות נקבע גם הוא בתורת דאעש. דאעש טען כי בגדאדי היה חבר בשבט קוראש של הנביא האיסלאמי מוחמד, “אחד הכישורים המרכזיים בהיסטוריה האסלאמית להפיכתו לח’ליף”. בנאום ההשבעה שהשיק את המדינה האסלאמית ב-29 ביוני 2014, הרחיב בגדדי עוד יותר את משמעות הח’ליפות. החשוב ביותר, לטענתו, היה שכל המוסלמים אמונים (ייכנעו ויתחייבו בתשלום) לח’ליפות. כוחות ארה”ב הרגו את בגדאדי בפשיטה של ​​כוחות ארה”ב בסוריה ב-26 באוקטובר 2019. דאעש מינה את אמיר מוחמד עבדול רחמן אל-מאוולי אל-סלבי (Amir Mohammed Abdul Rahman al-Mawli al-Salbi), הלא הוא אבו איברהים אל-חשימי אל-קוראישי (Abu Ibrahim al-Hashimi al-Quraishi), ליורשו של בגדדי.

בינואר 2020 פרסם דאעש הודעת שמע בהשתתפות הדובר אבו חמזה אל-קוראשי (Abu Hamza al-Qurashi) מטעם אבו איברהים האשמי אל-קוראשי. הדובר קרא לחסידים ברחבי העולם לפתוח ב”פאזה חדשה” המתמקדת ב”מאבק ביהודים ובהשבת מה שגנבו מהמוסלמים …”. הוא קרא ללוחמי דאעש בסוריה ובסיני במצרים להפוך את היישובים היהודיים ל”שטח בדיקה” לכלי הנשק שלהם.

בבסיס הנאמנות לח’ליפות, מקיים דאעש פרשנות מילולית של האסלאם הסוני, תוך הכנסת אמונות על פי חזון סלפי קיצוני. סלפים מאמינים כי האסלאם נגוע במאות שנים של תיקון ופרשנות אנושית. הם קוראים להפוך את המנהגים והאמונות של הסלפים, למה שהיה בדורות הראשונים של המוסלמים שמיד אחרי הנביא. בעוד שהסלפיזם תחת מלכות המפרץ נוטה ל”שקטנות” לא אלימה, דאעש אומר במפורש להשתמש באלימות בניסיון לחזור לימי הסלף . נכונות זו מבוססת על האמונה כי אלימות מוסדרת באלוהים.

דאעש משלים את תפיסת העולם הסלפית שלו עם אמונה בהחייאת השיטות הטקפיריסטיות. כקבוצה סלפי-תקפירי, “אויבי האסלאם” עשויים להיות גם מוסלמים. לפיכך, על פי תורת דאעש, כמעט 200 מיליון מוסלמים שיעים – כמו גם סופים, יזידים ובהאים – הם כולם כופרים וראויים למוות.

דאעש גם דבק בצורת קומוניזם עם תקווה אולטימטיבית “להביא לאפוקליפסה”, על פי העיתונאי גראם ווד (Graeme Wood). אכן, דאעש מתייחס לעתים קרובות לאפוקליפסה בחומרי הגיוס השונים שלה, כולל מגזינים, סרטונים ונאומים. על פי כתב העת בשפה האנגלית בשם דאעש דאבי, לפני האפוקליפסה יהיה “אחד הקרבות הגדולים ביותר בין המוסלמים לצלבנים” בעיירה דביק, הממוקמת צפונית-מזרחית לחאלב באזור הכפרי הסורי.

מבנה ארגוני
ISIS מובלת על ידי האמיר שלה (מפקד, מנהיג) הנבחר כח’ליף של המדינה האסלאמית המוצהרת מיוני 2014. מתחת לאמיר נמצאים שני סגנים ראשיים, אשר פיקחו על שטח דאעש בסוריה ובעירק. על פי הדיווחים, שני סגנים אלו וקבינט יועצים מהווים את הרשות המבצעת של דאעש, המכונה “אל אימארה” (Al Imara) או “האמירויות” (The Emirate). אבו בכר אל-בגדאדי שימש כח’ליף של ISIS מ-2014 ועד מותו בשנת בתקיפה של ארה”ב באידליב, סוריה, ב-26 באוקטובר, 2019. על פי הדיווחים, יורשו האפשרי של בגדדי, דובר דאעש, אבו חסן אל-מוחג’יר, נהרג בתקיפה אמריקאית בסוריה יום לאחר מותו של בגדדי. סוכנות הידיעות אמא”ק של דאעש הספידה את בגדאדי ב-31 באוקטובר, והכריזה על אבו איברהים אל-האשמי אל-קוראשי כיורשו. המינוי הגיע לאחר התייעצויות עם מועצת ההנהגה של דאעש, לדברי אמאק. אמאק לא מסרה פרטים אחרים על זהותו של קורישי מלבד התייחסות אליו כאל “אמיר המאמינים” ו”ח’ליף “.

כמו כן, ישירות מתחת לח’ליף, אך לא חלק מהרשות המבצעת, קיימות מועצות החקיקה של דאעש, מועצת שורא ומועצת שריעה. במועצת השורא קיים תשעת החברים ובאחריותה להבטיח כי שאר המועצות נשארות דבוקות בדוקטרינה של דאעש, כמו כן היא גם אחראית להעברת הפקודות של בגדדי דרך שאר הארגון. על פי מנתחת הטרור יסמין אופרמן, המועצה מאשרת החלטות מועצה נמוכות יותר המשפיעות על הח’ליפות. בסמכותה גם לאלץ את בגדאדי לפרוש מתפקידו אם הוא חורג מתורת דאעש.

מועצת השריעה מונה שישה חברים והיא הגוף “החזק ביותר” של הארגון, לדברי ריצ’רד בנט מקבוצת סופאן. היא הייתה אחראית לאכוף את פרשנותה לשריעה (החוק האיסלאמי) בשטח דאעש, וכן לבחירת הח’ליף. כאשר ISIS כבש טריטוריה חדשה, המועצה השריעה של הקבוצה הייתה אחראית על יצירת משטרת השריעה משפט כדי לאכוף פרשנותו של החוק איסלמי.

על פי דו”ח שפורסם בינואר 2015 על ידי CNN, שני סגניו של בגדאדי פיקחו כל אחד על 12 מושלים בשטחים שלהם בעירק ובסוריה. הסגנים פיקחו גם על מועצות דומות למשרד שהיו אחראיות לתפקודם :

• המועצה הפיננסית: אוצר דאעש המפקח על מכירת נפט ונשק והכנסות אחרות.
• מועצת מנהיגות: אחראית על חוקי הארגון ומדיניותו. החלטות המועצה מאושרות על ידי בגדדי. למועצה יש גם הסמכות להפקיד את אל-בגדדי אם הוא חורג מהאידיאולוגיה של דאעש.
• המועצה הצבאית: אחראית על פעולותיו הצבאיות של הארגון.
• המועצה המשפטית: אחראית להחלטות בנושא הוצאות להורג וגיוס. הוא מטפל גם בסכסוכים משפחתיים ובעבירות דתיות.
• מועצת הסיוע ללוחמים: אחראית על מתן סיוע ודיור ללוחמים זרים המגיעים לשטח דאעש, כולל העברתם לשטח ומחוצה לו.
• מועצת הביטחון: אחראית על המשטרה והפיקוח הביטחוני על שטח דאעש. זה גם מבצע הוצאות להורג.
• מועצת המודיעין: אגף איסוף המודיעין של דאעש.
• מועצת המדיה: מנהלת את אסטרטגיית המדיה של דאעש, כולל מדיה חברתית.

בנוסף לגופי השלטון, דאעש מפעיל אגף שירות חשאי, שניהל בעבר אבו מוחמד אל-עדנני. אגף זה, המכונה אמני (Emni), משמש דיווחים הן יחידת משטרה פנימית והן פעולות חיצוניות, שחבריה מבקשים לייצא טרור לחו”ל. על פי דוח באוגוסט 2016 הניו יורק טיימס, הסגנים אחראים לתכנון פיגועים בשלושה אזורי יעד נפרדים: אירופה, אסיה והעולם הערבי. על פי הדיווחים, היחידה אחראית על פריסת פעילים בחזרה לאירופה, במטרה ליצור קשר עם אוהדי דאעש מקומיים ולמנוע התקפות פנים.

בשיאה בשנת 2014, שלט דאעש בכ-40% מעיראק. באפריל 2017 העריך הצבא העיראקי כי דאעש מחזיק רק 6.8% משטח עיראק. ביוני 2017 לחמו כוחות עירקיים הנתמכים על ידי ארצות הברית במטרה להחזיר את שרידי העיירה מוסול המוחזקים על ידי דאעש, השטח האחרון שנותר בקבוצה בעירק. ביוני 2017 פוצץ דאעש את המסגד ההיסטורי הגדול של אל-נורי (al-Nuri), שם הכריז בגדדי על ח’ליפותו בשנת 2014. ראש ממשלת עירק חיידר אל-עבאדי (Haider al-Abadi) כינה את השמדת דאעש של המסגד בן למעלה מ-800 שנה “הודעה רשמית על התבוסה שלהם”. כמו כן בחודש יוני 2017, כוחות בתמיכה האמריקנית החלו במתקפה לגרש את דאעש מהעיירה ראקה, סוריה.

ב-10 ביולי 2017 הכריז עבאדי כי כוחות עירקיים הנתמכים על ידי ארה”ב שחררו את כל מוסול. גורמים עיראקיים הרגיעו את חגיגותיהם, והודו כי הם עדיין צריכים לפנות חומרי נפץ ולוחמי דאעש המסתתרים בחלקים של העיר. על פי האו”ם כמעט 700,000 איש במוסול נותרו עקורים מאז תחילת המערכה. הרשויות מאמינים שמאות אזרחים עירקים נהרגו בלחימה, בעוד אלפים נוספים נפצעו. האומות המאוחדות העריכו כי דאעש השתמש במאה אלף איש כמגן אנושי.

ב-17 באוקטובר 2017 הכוחות הנתמכים על ידי אמריקה בסוריה הודיעו כי הם שחררו בהצלחה את ראקה משליטת דאעש, אם כי נותרו דאגות דומות בנוגע לחומרי נפץ ולוחמי דאעש שהסתתרו בחלקים של העיר. כ-270,000 בני אדם נעקרו עקב הלחימה ברקה, ויותר מ-1,000 אזרחים נהרגו בתקיפות אוויריות בהנהגת אמריקה.

ב-21 בנובמבר 2017 הודיע ​​נשיא איראן חסן רוחאני כי דאעש גורש לחלוטין מסוריה בעוד עבאדי הכריז על ניצחון צבאי על דאעש בעירק בעקבות כיבושו מחדש של ראווה, העיירה האחרונה שהוחזקה על ידי דאעש במדינה. למרות ההפסדים הטריטוריאליים הללו, גורמי ביטחון עיראקיים טוענים כי ISIS יכול לחזור בלוחמת גרילה ולהמשיך בביצוע פיגועים מזדמנים באיזור כחלק מהתקוממות.

יתר על כן, דאעש המשיך לכבוש ולהחזיק שטחים חדשים בסוריה עד תחילת 2018 כשהוא מעסיק את כוחות המורדים והמשטר. ב-21 בנובמבר 2017 פתח דאעש במתקפה חדשה המכוונת לקבוצת המורדים חייט תחריר אל-שאם (Hayat Tahrir al-Sham) (HTS) בצפון חמה, סוריה. HTS האשים את המשטר הסורי בסיוע ללוחמי דאעש כנגד קבוצת המורדים בצפון חמה באוקטובר 2017. על פי מרכז קרטר, מטוסים רוסים ומשטר אסאד הפציצו באופן קבוע את ה-HTS לאורך קו החזית שלו עם דאעש תוך שהם לא תוקפים את לוחמי דאעש באזור. עם זאת, ISIS המשיך במתקפה שלו נגד המשטר הסורי. באותו נובמבר התרחב דאעש לאידליב לראשונה מאז 2014, כאשר קבוצות המורדים נאלצו להילחם הן בדאעש והן במשטר באותו חזית. ב-12 בדצמבר 2017 החל דאעש במתקפה בדרום דיר א-זור, ולכד שמונה כפרים המוחזקים על ידי המשטר הסורי לאורך נהר הפרת.

במאי 2018 החלה הקואליציה בראשות ארה”ב במבצע Roundup כדי לחסל את נוכחותו הנותרת של דאעש. בדצמבר 2018 שמר דאעש רק על דריסת רגל קטנה בעיירה בגוז הסורית לאורך הגבול הסורי-עירקי. במרץ 2019 פתחו הכוחות הסוריים הדמוקרטיים הנתמכים בארה”ב (SDF) בתקיפה על כוחות דאעש בבגוז. על פי הדיווחים, מאות לוחמי דאעש ובני משפחותיהם נכנעו ל-SDF, שהצהיר כעבור ימים כי הקרב להחזרת בג’וז היה “טוב כמו שנגמר”.

הכרזתו של דאעש, שנערך ב-31 באוקטובר 2019, על קורישי כ”ח’ליף” החדש שלה מסמלת כי אף שהקבוצה איבדה את ח’ליפותה הטריטוריאלית בעירק ובסוריה, היא עדיין נותרה מחויבת למושג ח’ליפות רחבת היקף.

וילאיאט
לפני התבוסות של דאעש בסוריה ובעיראק בנובמבר 2017, שלט דאעש בווילאיאט (פרובינציות) בשתי המדינות, כולל ברקעה, אידליב וחמה בסוריה, ונינווה, קירקוק ואנבר בעירק. קבוצת הטרור שלטה גם בפרובינציות ברחבי מזרח התיכון ואפריקה. פרובינציות אלה מתחילות כקבוצות ג’יהאדיסטיות מקומיות, אשר מתחייבות אז נאמנות לח’ליף של דאעש, אבו בכר אל-בגדאדי. מאז שאיבד דאעש את אחיזתו הטריטוריאלית האחרונה בעירק ובסוריה, דאעש העביר את התמקדותו במחוזותיו במה שיכול להיות כמו ניסיון לבזוז את הקבוצה תוך אישור מחדש לנוכחותה העולמית. במאי 2019 הכריז דאעש על הקמת מחוזות חדשים בהודו ובפקיסטן. באותו יולי הכריז דאעש על הקמת מחוז בטורקיה. שלוחות דאעש במצרים ובמערב אפריקה חידשו את נאמנותם לבגדאדי ביוני 2019. לוחמי ISIS במאלי בורקינה פאסו גם חידשו את נאמנותם בגדדי באותו חודש.

מימון
בשיא כוחו בעירק ובסוריה, דאעש כונה ארגון הטרור העשיר ביותר בעולם. חודשים לאחר הקמת הח’ליפות ביוני 2014, האנליסטים העריכו את נכסי הקבוצה בכ-1.3-2 מיליארד דולר, עם הכנסה יומית של 3 מיליון דולר. מאז התקפות אוויריות של קואליציה, כישלונות צבאיים, ואובדן הטריטוריה יש האטה משמעותית ברווחי הקבוצה. על פי הדיווחים, הכנסותיה השנתיות של דאעש צנחו מ-2.9 מיליארד דולר בשנת 2014 ל-2.4 מיליארד דולר ב-2015, כך על פי מרכז חשיבה אירופאי לניתוח טרור. בשנת 2016 נאמד כי דאעש הכניס 870 מיליון דולר, על פי ממצאים של המרכז הבינלאומי לחקר רדיקליזציה. ביוני 2017, על פי הדיווחים דאעש איבד 80% ממקורות ההכנסה שלו. על פי הדיווחים הקבוצה הייתה עם זרם הכנסות של 16 מיליון דולר בלבד ברבעון הכספי השני של 2017, לעומת 81 מיליון דולר בתקופה המקבילה בשנת 2015, על פי חברת ניטור הנתונים העולמית IHS Markit. ההכנסות שאבדו אילצו את דאעש להוריד את שכר לוחמיו ב-50% בפברואר 2016. כאשר הח’ליפות הפיזית של דאעש קרסה בשנת 2018, קבוצת הטרור חיפשה דרכי מימון שונות.

מומחה המימון הצבאי פטריק ג’ונסון מתאגיד RAND מסביר את הישרדותו ואת התפתחותו של דאעש במנגנון הגיוס החזק והמגוון שלו. ככל שהקבוצה התרחבה עד לשנים 2013 ו-2014, דאעש הפיק את החלק הגדול ביותר מהכנסותיו משלל המלחמה, במיוחד כאשר הקבוצה פיקדה על שדות נפט ומטמון נשק. בעוד ISIS אוחזת בשטח בעיראק וסוריה בין 2014 ל-2017, דווח כי הקבוצה נגזר הכנסותיה בעיקר ממיסוי, ביזה, וסחיטה.

במשך שנים שלט דאעש בשדות הנפט במעוזיו במזרח סוריה ובצפון עירק, והבריח נפט גולמי במשאיות תמורת מזומנים ונפט מזוקק. על פי הדיווחים, הלקוחות כללו אוהדי דאעש, כמו גם אלה שהתנגדו רשמית לדאעש, כולל ממשלות טורקיה וסוריה. למטרות פיננסיות, מהקבוצה ממוקדת גם עבור תשתית מפתח תפיסה, כוללים מפעלים ותחנות כוח. הניצול של ISIS של נכסי האנרגיה שבשליטתה, גרם לכשל בתחזוקה של המתקנים, אשר לפי דיווחים גרם למהנדסים לטפל באתר באמצעות הפחדות.

על פי הדיווחים, דאעש ממלא את קופתו באמצעות סחיטה, כולל ביזה על בנקים, מיסוי וחטיפה עבור כופר. הקבוצה גם עושה רווח ממכירת נשים וילדים כשפחות מין. בשנת 2014, לכאורה, דאעש גבה לפחות 25 מיליון דולר בתשלומי כופר, נתון שעשוי להיות גבוה בהרבה. בדצמבר 2015, לפי הדיווחים, דאעש גבה 45 מיליון דולר מדי שנה באמצעות כופר חטיפה, ויותר מ-360 מיליון דולר מדי שנה מגביית המס. אולם באמצע 2017 ISIS איבד מרכזי האוכלוסייה הגדולים האחרונים שלה בעיראק ובסוריה, ובכך התחיל לאבד את כל ההכנסות שלו מהמסים.

דאעש ייצא גם באופן בלתי חוקי עתיקות יקרות ערך מעיראק וסוריה לטורקיה. בחודש מאי 2015, האו”ם העריך כי ISIS הרוויח ככל הנראה 100 מיליון $ בשנה ממכירת בלתי חוקית של עתיקות שנבזזו בשטחים שנכבשו. פרופסור מיכאל דנטי (Michael Danti) של אוניברסיטת בוסטון ציין המציין החוק האיסלאמי “בדיוק מה לעשות עם עתיקות כאשר אתה מוצא אותם. אתה מוכר אותם ו -20% מהרווחים עוברים כמס”. האומות המאוחדות גינו את ביזת העתיקות של דאעש כ”סוג של קיצוניות אלימה המבקשת להשמיד את ההווה, העבר והעתיד של הציוויליזציה האנושית”.

הקבוצה משכה גם תרומות מצד אוהדי טרור ברחבי העולם. על פי הדיווחים, אנשים עשירים במפרץ סיפקו מימון שסייע להפעלת דאעש וקבוצות ג’יהאדיסטיות אחרות בתוך סערת מלחמת האזרחים בסוריה. לדוגמה, מי שהוכרז ע”י ארה”ב והאו”ם כמממן טרור שמקום מושבו בקטאר הוא עבד אל-רחמן בן אומייר אל-נועאמי (Abd al-Rahman bin ‘Umayr al-Nu’aymi) והוא סיפק תמיכה כספית משמעותית לאל-קאעידה בעיראק, שממנו אתחיל דאעש, על פי משרד האוצר האמריקני. מעבר לכך, ISIS משתמשת הנוכחות הנרחבת שלה בפלטפורמות המדיה החברתית כדי לשדל שתי תרומות קטנות בקנה מידה גדולה.

לאחר אובדן הח’ליפות הפיזית שלו דאעש שיחרר מאחריותו הכספית לקיים מדינה. בעוד שדאעש כבר לא יכול להסתמך באופן קבוע על מכירת נפט או מיסים לצורך הכנסה, בכל זאת הקבוצה המשיכה לנצל את זרמי ההכנסות שהוקמו במהלך הח’ליפות, כולל כופר וסחיטה באיומים. פשיטות על עסקים המקושרים לדאעש בעירק הראו גם כי דאעש מכביד את עתודות המזומנים שלו באמצעות השקעות בעסקים לגיטימיים ברחבי המזרח התיכון כגון מלונות, סוכנויות רכב ונדל”ן. על פי הדיווחים מנהיגי דאעש הבריחו כ-400 מיליון דולר במטבעות מערביים וזהב מסוריה ועירק כשברחו ממעוזיהם לשעבר. גורמים עיראקיים טוענים כי דאעש העביר את מרבית עושרו לטורקיה, שם הושקע בזהב. בעירק ובסוריה, כך לפי הדיווחים, דאעש ממשיך לנצל את פקידי השלטון המושחתים והסחיטה בכדי להרוויח מיליארדי דולרים שזורמים למדינות לצורך מאמצי השיקום.

דאעש ניצל גם את האנונימיות שמספקים מטבעות קריפטוגרפיים דיגיטליים לצורך גיוס והעברת כספים ברחבי העולם. על פי דו”ח יורופול משנת 2018, דאעש השתמש במטבעות קריפטוגרפיים למימון פעילויות טרור מקוונות אך טרם השתמש בו למימון ישיר של פיגוע. בנובמבר 2018, למשל, Zoobia Shahnaz מלונג איילנד, ניו יורק, הודה באשמה בהמרת כסף שהתקבל בכרטיסי אשראי לביטקוין כדי לשלוח לדאעש. ב-20 באפריל 2019, יום לפני הפצצת חג הפסחא של דאעש בסרי לנקה, חברת המודיעין הבלוקצ’יין הישראלית וויטסטרים רשמה עלייה באחזקות הביטקוין המוחזקות על ידי דאעש בפלטפורמת המטבע הדיגיטלי הקנדית CoinPayments מכ-500,000 דולר ל-4.5 מיליון דולר. יתרה זו חזרה ל-500,000 דולר יום לאחר הפיגוע. כוח המשימה לפעולה פיננסית (FATF) יצרה קווים מנחים לאיך להתייחס לשימוש במטבעות דיגיטליים הנרכשים על ידי ארגוני טרור וארגונים פליליים.

סיכום
דאעש הובס ברוב המקומות ששלט בו, אבל הוא חי ובועט בהמון מקומות שלא היה לו גישה אליהם או מעורבות בעבר.
היכולות של הארגון נכחדו ברובם, אך פיגועי זאב בודד הם האיפיון החדש. זול, מהיר, אחוזי הצלחה גבוהים.