המחלוקת בין אמריקה לטורקיה מתרחבת והצעדים שארדואן נוקט לאיחוי השבר

הפער בין וושינגטון לאנקרה מתרחב מיום ליום, במיוחד לאחר שנשיא ארה”ב ג’ו ביידן הודיע ​​כי מעשי הטבח בארמנים בתקופת האימפריה העות’מאנית בשנת 1915 מהווים רצח עם, שהיה מקור המתח האחרון בין שתי המדינות.

מנגד, אנקרה עדיין מתכננת לפרוס מערכות הגנה אוויריות S-400 מתוצרת רוסית. כתוצאה מכך, ארצות הברית הטילה סנקציות על טורקיה והוציאה אותה מתוכנית F-35.

במאמר בעיתון “דה היל “,כותב  בכיר אמריקאי לשעבר דב זקהיים על השפעתם של מגיני זכויות האדם בממשל ביידן ובמפלגה הדמוקרטית, במיוחד בקונגרס, המעודדים עוד יותר את השבר ביחסי ארה”ב וטורקיה.

הרפובליקנים לא התנגדו לביקורת הדמוקרטים על הנשיא רג’פ טאיפ ארדואן משום שהם נסערים מיחסיו עם מקבילו הרוסי, ולדימיר פוטין, ומתמיכתו בחמאס ובאחים המוסלמים ועוינותו כלפי ישראל, אומר זקיים.

לדברי זקהיים, קבוצות יהודיות מתחו ביקורת גלויה על ארדואן לא רק על מדיניותו במזרח התיכון, אלא גם על התבטאויותיו האנטישמיות לעיתים, ואמרו: “הפחד מתפשט בקרב הקהילה היהודית הקטנה במדינה, כפי שקורה לגבי יהודים באיראן. ”

“ארדואן, שבעבר נתפס כהתגלמות האסלאם המתון, פנה לרודנות, בדומה לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין,” הוסיף.

על פי הדיווחים של משרד החוץ האמריקני משנת 2020 על מצב זכויות האדם שפורסמו בחודש מרץ, ארדואן כלא עשרות אלפי אויבים פוליטיים לכאורה, כולל עיתונאים, עובדי מדינה, עורכי דין ומגיני זכויות אדם.

“ארדואן ערער את מערכת המשפט במדינה, וצבאו, שמבצע פעולות בתוך עירק וסוריה,”, אמר זקהיים, ” טיהר משורותיו חשודים כמתנגדים, ומאות קצינים משרתים וכאלו שפרשו – נכלאו.”

באפריל עיכבה הממשלה 10 אדמירלים בדימוס בגלל הצהרה עליה חתמו 103 קציני חיל הים בדימוס שהדגישה את חשיבות אמנת מונטרו משנת 1936 המסדירה את מעבר ספינות הסוחר והצבא דרך הדרדנלים והבוספורוס.

ההצהרה הייתה תגובה לתכניתו של ארדואן להקים תעלה ענקית המקשרת בין הים השחור מצפון לאיסטנבול לבין ים מרמרה בדרום, שתעבור במקביל לבוספורוס, וההשפעה של זה על הסכם מונטרו.

והוא המשיך, “התנהגותו של ארדואן אילצה אפילו את ממשלו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ לעשות שימוש בחוק היריבים נגד אמריקה (KATSA) באמצעות הסנקציות בשנת 2017 על תעשיות הביטחון הטורקיות.”

זקהיים סבור כי ביידן לא סיפק שום אינדיקציה לכך שוושינגטון תקל על הסנקציות המחלישות עוד יותר את כלכלת טורקיה, שכבר סובלת בגלל ההשפעה של מגפת הקורונה, והניהול הלא נכון של ארדואן את המדיניות הכלכלית והמוניטרית במדינה.

בעוד שביידן הבטיח לשלוח חיסונים להודו, הוא לא דיבר הרבה על סיוע לטורקיה, שהודיעה ב- 28 באפריל כי תקבל 50 מיליון מנות של חיסון “ספוטניק” הרוסי.

הסדר זמני

למרות מעשי ארדואן, זקהיים אומר: “טורקיה נותרה בעלת ברית חשובה של ארצות הברית. היא חברה מרכזית בנאט”ו, יש לה את הצבא השני בגודלו (אחרי ארצות הברית) וגבול ימי עם רוסיה. אנקרה חייבת למצוא את שביל הזהב. “.

לדברי הבכיר האמריקני לשעבר, “ארדואן החל לרכך את עמדותיו במזרח התיכון על ידי חידוש הקשר, אם כי באופן זמני, עם ישראל ומצרים.”

עם זאת, המפתח לכל התקרבות אמריקאית לאנקרה חייב להיות מונח על מערכת S-400, כמו גם על שחרורם של עיתונאים, קצינים צבאיים ועובדי מדינה מהכלא, אומר זקהיים.

זקהיים סבור כי פתרון דילמת S-400 פחות קשה מאשר לספק את דאגות זכויות האדם של אמריקה, והוסיף: “ארדואן יכול לפרק את מערכת ההגנה האווירית ולהבטיח שאף גורם רוסי לא יפעיל אותה.”

מצד שני, שחרור האסירים ידרוש מארדואן לסגת מאגרוף הברזל של שלטונו, סיכוי שכבר נראה קלוש, לדברי זאקהיים.

אך אם ארדואן לא יעשה דבר בנושא זכויות האדם המהווים עדיפות פוליטית עבור הבית הלבן, הוא לא יפתור את הסכסוך עם ממשל ביידן.