המסרים של אנקרה והשתיקה של קהיר- הנושאים המפריעים לפיוס המצרי-טורקי

תוך פחות משבוע, שלושה בכירים טורקיים דיברו בחיוב על מצרים, והצביעו על רצונה של אנקרה להשיג פיוס עם קהיר ולנרמל מחדש את היחסים בין שתי המדינות, כדי לסיים סכסוך שנמשך יותר מ -8 שנים.

עם זאת, המסרים הטורקיים ,המייחלים לפיוס , נתקלו בשתיקה מצרית וחוסר תגובה כלשהי. 

האנליסט הפוליטי הטורקי אחמד אויסל, מנהל מרכז אורסם לחקר המזרח התיכון, אמר כי ההצהרות הטורקיות באו לעודד את קהיר להסכים לשיתוף פעולה בין שתי המדינות באופן שישרת את האינטרסים המשותפים שלהן באזור מזרח הים התיכון.

אוסאל, פרופסור באוניברסיטת איסטנבול, אמר בראיון לאתר ערוץ אל-חורה כי בין שני הצדדים הוחלפו מסרים חיוביים, המצביעים על כך ש”מצרים מכבדת את גבולות המדף היבשתי של טורקיה כאשר היא מבצעת קידוחי נפט במזרח הים התיכון. “

ב- 18 בפברואר הודיעה מצרים על מכרז עולמי ראשון לחיפושי נפט וגז טבעי לשנת 2021, לכיסוי 24 אזורי חיפושים במפרץ סואץ, סהרה המערבית ובמזרח ומערב הים התיכון. בתנאי המכקז לקחה מצרים בחשבון את הסכסוך על הזכויות הטורקיות במזרח הים התיכון.

מנגד, ד”ר עבד אל-מונים סעיד, חבר הסנאט המצרי, סבור כי חוסר התגובה המצרי כלפי הצהרות אלה מדגישה שיש להשלים הסכמות בסוגיות שונות המצויות במחלוקת בין 2 המדינות.

בהצהרות לאל-חורה הוסיף סעיד כי מצרים סבורה כי ישנם כמה תנאים שהצד הטורקי חייב לשנות  בכל הקשור לנושאי מזרח הים התיכון ולוב.

הצהרות טורקיות

ביום שני אמר דובר נשיא טורקיה איברהים קאלין בראיון לבלומברג: “ניתן לפתוח פרק חדש ביחסינו עם מצרים ומדינות המפרץ בכדי לסייע לשלום והיציבות האזורית.”

“מצרים היא מדינה חשובה בעולם הערבי, והיא במרכז תשומת הלב של העולם הערבי, והיא לב ליבו של העולם הערבי”, הוסיף. “אנו מעוניינים לדבר עם מצרים על נושאים ימיים במזרח הים התיכון. בנוסף לנושאים אחרים בלוב, תהליך השלום והפלסטינים. “

הוא ציין כי קהיר ואנקרה יכולות לטפל במספר נושאים, שיעזרו להפחית את המתיחות ולהשיג יציבות אזורית מצפון אפריקה ועד למזרח הים התיכון.

ובתחילת השבוע, שר ההגנה הטורקי, הולוסי עכר, אמר כי שמירת מצרים על כיבוד זכויות מדף היבשת הטורקית במהלך עבודות חיפושי האנרגיה במזרח הים התיכון היא התפתחות חשובה מאוד.

עקר הדגיש כי אנקרה מצפה מקהיר להמשיך, בכיבוד המדף היבשתי בטורקיה, בפעולות חיפושי הנפט שלה. הוא הוסיף, “יש לנו ערכים היסטוריים ותרבותיים משותפים עם מצרים, ועל ידי הפעלת ערכים אלה אנו רואים אפשרות להתפתחויות שונות בימים הקרובים.”

ביום רביעי שעבר אמר שר החוץ הטורקי מבלוט צ’בושו טריקו לו כי טורקיה ומצרים עשויות לנהל משא ומתן על תיחום הגבולות במזרח הים התיכון, אם התנאים יתירו זאת.

מאוד חיובי

האנליסט הפוליטי הטורקי, איסלאם אוזקאן, הצהיר כי ההצהרות הטורקיות חיוביות מאוד, ומעידות כי תהיה התכנסות ושיפור ביחסים בין שתי המדינות.

בהצהרותיו לערוץ אל-חורה הוסיף אוזקן כי מצרים שואפת יותר לשפר את היחסים בין שתי המדינות, וציין כי “קהיר שינתה את עמדתה על ידי התחשבות באינטרסים הטורקיים במזרח הים התיכון, וכי טורקיה הגיבה לכך בחיוב.”

מאז 2013, היחסים בין שתי המדינות קיבלו תפנית חדשה, בשל סירובה של אנקרה להכיר בהפיכת צבא מצרים נגד נשיא האחים המוסלמים לשעבר מוחמד מורסי, ומעצר מנהיגי התנועה, וכתוצאה מכך היחסים בין שתי המדינות נותקו, וארדואן סירב להכיר במשטר המצרי החדש שייצג הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי.

הסכסוך עלה מדרגה עקב עמדתן של שתי המדינות במספר נושאים, והחשוב שבהם הוא חלוקת העושר של מזרח הים התיכון, ומעורבות מצרים במשא ומתן על חלוקת הגבולות הימיים עם קפריסין ויוון ללא נוכחותה של טורקיה. 

באוגוסט האחרון חתמה מצרים על הסכם לתחום הגבולות הימיים עם קפריסין ויוון, אך היא מחקה את האזור השנוי במחלוקת בגבולות האי קסטלוריזו, שטורקיה מתעקשת שהוא ממוקם בגבולות הימיים שלה, ואילו יוון מתעקשת שהאי שייך לה, כך על פי מה שדיווח בלומברג.

ההסלמה בין שתי המדינות גברה, כשהחלו הדיבורים על האפשרות לעימות צבאי, לאחר שאנקרה חתמה על הסכם לתחום הגבולות הימיים עם ממשלת ההסכם הלאומי, והתערבה בלוב כדי לעזור לה להתמודד עם כוחותיו של גנרל חפטר הנתמכים על ידי מצרים.

עם זאת, במהלך החודשים האחרונים דעכה ההסלמה בין שתי המדינות והחלו השיחות, במיוחד עם קריאות ממשלת טורקיה לקהיר לנהל משא ומתן על תיחום הגבולות הימיים.

דברים מתרחשים

אויצאל מאמין כי פיוס ודיאלוג בין שתי המדינות עשויים להתרחש בטווח הבינוני, דבר המצביע על כך שהאינטרסים המשותפים בין שתי המדינות יכולים לעקוף כל סכסוך פוליטי.

אוזקן הסביר כי הצהרות אלה והתפתחויות ביחסים אינן מיידיות. אלא, המשא ומתן בין שתי המדינות נמשך כבר יותר משנתיים, דבר המצביע על כך שחזרת היחסים כמו שהיו  לפני 2013 לא יתבצעו בתוך ימים או שבועות, אלא זה יקח הרבה זמן.

בספטמבר האחרון חשפו הסופר והמנתח הפוליטי הטורקי, חמזה טקין, המקורב לרשות השלטת בטורקיה, ואנליסט פוליטי טורקי נוסף, פיראס רדואן, לאתר אל-חורה על מידע מאושר שיש להם המצביע על ישיבות משותפות בין  גורמי מודיעין מצריים-טורקיים ובו דנו אודות המצב בלוב, עובדה שמצרים לא הכחישה.

חבר הסנאט המצרי הצהיר כי אינו פוסל התקרבות בין שתי המדינות, דבר המצביע על כך שהמצב בכלל במזרח התיכון עד לרגיעה יחסית.

על פי התקשורת היוונית, מצרים פתחה את הדלת להבנות עם טורקיה בנוגע למזרח הים התיכון, והצהירה כי אתונה קיבלה מידע על התקרבות מצרים להסכם עם טורקיה בנוגע לתחום גבולותיה הימיים, וכי הסכם זה יכול לפגוע באינטרסים היוונים בעתיד.

סעיד הדגיש כי רצונה של אנקרה להתפייס עם מצרים הוא ניסיון לצמצם את מפלס העוינות שלה עם מדינות האזור, במיוחד לאחר המחלוקת ההולכת וגוברת בינה לבין האיחוד האירופי ונאט”ו בשל ההתנגשות עם יוון סביב תיחום הגבולות הימיים, בנוסף להידרדרות כלכלתה ולקריסת המטבע הטורקי.

הוא ציין כי למרות המחלוקת הן מקיימות יחסים כלכליים והשקעות בין שתי המדינות.

למרות המחלוקת בין שתי המדינות, היקף היצוא לטורקיה בשנת 2018 הגיע ל -2.2 מיליארד דולר, והיקף היבוא של מצרים מטורקיה גדל ב -29% בשנת 2018 והגיע לכשלושה מיליארד דולר, לעומת 2.3 מיליארד דולר ב -2017.

מאזן הסחר בין שתי המדינות גדל ב -20 אחוזים ועלה על 5.2 מיליארד דולר בשנת 2018, לעומת 4.38 מיליארד בשנת 2017.

הראה רצון טוב

הצהרות טורקיות אלה לא היו הראשונות מסוגן. בדצמבר האחרון אישר שר החוץ הטורקי כי מדינתו ומצרים מבקשות מפת דרכים בנוגע ליחסים הדו צדדיים שלהם, והצביעו על כך שהקשרים עם מצרים ברמת המודיעין מחזקים את היחסים, כי הדיאלוג מתבצע ברמה של שני משרדי החוץ. הוא הצהיר כי “התקשורת בין שתי המדינות מתבצעת גם באמצעות נציגיהם באנקרה ובקהיר.”

באוגוסט האחרון אישר נשיא טורקיה את נכונותה של מדינתו לדיאלוג עם מצרים.

באשר למה שקהיר רוצה מאנקרה, הדגיש סעיד את הצורך מאנקרה להתחיל להסיג את שכירי החרב הסורים מלוב, כדי להראות את רצונה הטוב לפיוס עם מצרים. באשר לנושא הנוכחות של האחים באיסטנבול, אמר סייד כי הוא יהיה חלק מהמשא ומתן בין שתי המדינות, אך הוא לא יהווה מכשול גדול, וכי ההתקדמות בו קשורה להתקדמות בנושאים אחרים, כפי שקרה עם קטאר.

אושקן אמנם ציין כי המהלכים בשטח שנועדו להפגין רצון טוב חייבים להיות הדדיים בין שתי הצדדים, וניתן להשיג זאת באמצעות פיתוח יחסים כלכליים והשגת שיתוף פעולה אסטרטגי ופוליטי בלוב.

חיפושי נפט במזרח הים התיכון הם אחד הנושאים החשובים ביחסי מצרים וטורקיה: