המילכוד של הפדראל רזרב (פד) – קצת מאקרו כלכלה

למה אני חוזר ומדגיש את חשיבות המעקב אחרי התשואות של אגרות החוב הארוכות (בזמן)? כי התשואות עולות כשיש ציפיה לירידה בערך הכסף (=אינפלציה).

מדוע זה קורה? כי מי שמחזיק איגרת חוב (רוב איגרות החוב לא צמודות) בתקופה אינפלציונית מבין שהתשואה הריאלית שהוא יקבל בעתיד תרד (בגלל ירידת ערך הכסף) ולכן משקיעים יסכימו לקנות את אותה איגרת חוב רק במחיר נמוך יותר. ירידת מחיר של איגרת חוב = עלייה בתשואות. מכאן, שוב, שעליות בתשואה מראה על עלייה בציפיות לאינפלציה.

מי שעוקב אחרי הפד שומע שוב ושוב שהפד ימשיך במדיניות המוניטרית המרחיבה ע”י המשך QE (בגדול, הזרמת כסף לשוק) ושמירה על ריבית אפסית עד שהאינפלציה תחזור לרמת היעד של 2% בשנה (“ואפילו קצת יותר, כדי לכפר על תקופה ארוכה עם אינפלציה נמוכה מידי” לדברי ראשי הפד).

אבל … מי אמר שניתן כלכך בקלות לווסת אינפלציה? יש לאינפלציה מין תכונה לא כיפית כזו, שהיא “מתחילה לברוח” קשה לעצור אותה (והזקנים שביננו עלולים להיזכר עד כמה קשה להתנהל באינפלציה של עשרות אחוזים בשנה) – והכלי הכי אפקטיבי לעצור אינפלציה זה – העלאת ריבית. אבל מה לעשות במצב כמו היום שכל העולם ממונף עם הלוואות אינסופיות – כל העלאת ריבית, ואפילו קטנה, עלולה למוטט את מגדל הקלפים הפיננסי …

אז איך יוצאים מהפלונטר הזה? ממש לא פשוט. אז מה כדאי לעשות? להבין באיזה נכסים כדאי להשקיע בתקופת אינפלציה (או, בתקופה עם ציפיות לאינפלציה – זה כמעט היינו הך) – רמז ראשון – בטח לא בחברות צמיחה – ובמקביל, להקשיב לקולות המאקרו כלכליים שדנים באינפלציה, ובעיקר בארה”ב (המצב בארץ טוב בהרבה הודות למדיניות הרבה יותר זהירה של בנק ישראל והאוצר).

זהו … הייתי חייב לשתף בפוסט קצר (ולא פשוט להבנה) אבל אני ממש ממליץ לכולם להיכנס קצת לעולמות הלא-מאד-מורכבים של מאקרו כלכלה למרות שזה הרבה פחות סקסי ממניות -אבל הרבה יותר משמעותי לשווקים.

קרדיט:ערוץ הטלגרם הפינה הכלכלית