פרויקט המנהור ופרויקט הדיוק – הפער בין חששות הציבור למציאות. דעה

פרויקט המנהור של החיזבאללה הוא דוגמא קלאסית לפער בין חששות הציבור, תושבי הצפון ושאר מוטרדים ומפוחדים על בסיס מה שמפורסם ביחס למה שהצבא יודע, מכין ופועל לסיכול האיום.
כמה שמענו על רעשי קידוח שנשמעים בלילה ביישובי הצפון ועל חששות ופחדים. בצדק. איום המנהרות היה ממשי, צהל נערך אליו ומהרגע שנמצא פתרון טכנולוגי ומודיעין מדויק אפשר היה בשקט לתת לחיזבאללה לכלות את זמנו ואת כספו ובסוף את כבודו על המשך חפירה של הפרויקט עד לנקודה של חציית קו כחול שאיפשרה לישראל לפעול לגיטימית, לסכל ולשלול את הפרויקט כולל אופציית תגובה אלימה של הארגון שבסוף לא הגיע מההלם.

מצב הטיפול בפרויקט הדיוק של החיזבאללה הוא די דומה בשליטה בנעשה, במודיעין וביכולת התמודדות. זה לא מבטיח הצלחה הרמטית כמו במנהרות אבל זה מאפשר לישראל להתנהל בשיקול דעת ובשכל ולא להישמע להיסטריות צווחנים חסרי ידע.
נכון, זה לא נשמע טוב ציבורית וקשה להבנה אבל אין לצבא איך לפרסם מה הוא עושה ואיך הוא נערך ולכן היה צריך לספר סיפורים לתושבי הצפון ששמעו חפירות.

קרדיט:גיא א. – מומחה צבאי מקבוצת נציב קרדיט לתמונה: דובר צהל