היכרות קצרה עם הכלכלה המרוקאית

הסכם הנורמליזציה עם מרוקו הוא “הטבעי” ביותר של השבועות האחרונים. בין ישראל לבין הממלכה מצפון מרוקו ישנם יחסים כבר עשרות שנים. כ-50 אלף תיירים ישראלים ביקרו בשנת 2019 במרוקו וגם יחסי מסחר בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים מתקיימים בין המדינות. הזדמנות טובה לעשות היכרות קצרה עם השותפה הרשמית החדשה שלנו בצפון אפריקה.
גודל האוכלוסייה – כ-36 מיליון נפש, תוצר מקומי גלמי (תמ”ג) – כ-120 מיליארד דולר, תמ”ג לנפש – כ-3,300 בשנה. ייצוא – כ-25 מיליארד דולר (שנת 2019), יבוא – כ-44 מיליארד דולר (שנת 2019).

המשק המרוקאי מתבסס על יצוא (טקסטיל והלבשה, פוספטים, מוצרי תעשייה) ותיירות. עם זאת, כ-45% מהמועסקים הם בענף החקלאות שבשנים האחרונות נמצא בנסיגה עקב בצורת קשה ותרומתו הכוללת לכלכה היא סביב 11%. מגזר התעשייה תורם כ-25% לתמ”ג ומעסיק כ-20% מכלל המועסקים. מגזר השירותים תורם כ-50% לתוצר המרוקאי ובראשו ענף התיירות שמהווה מקור חשוב להכנסות מט”ח ולתעסוקה. בשנת 2019, ביקרו במרוקו כ-13 מיליון תיירים. מובן שהתפשטות הנגיף ריסק את הענף הזה. לפיכך, שיעור האבטלה עקב אפקט קורונה נסק ל-13% כשלפי הערכות כ-20% מהאוכלוסייה נמצאת מתחת לקו העוני. השנה הצמיחה של המשק המקומי תהיה שלילית וככל הנראה סביב 7%.

קרדיט: אתר הטלגרם דורון פסקין