סדרת הדרמה הנורבגית “Atlantic Crossing” מואשמת בעיוות היסטורי

האם דרמות היסטוריות יכולות לשכתב את מהלך האירועים לטובת העלילה או שעליהן להיות קרובות לאמת עד כמה שניתן? השאלה הזו התעוררה לא רק בשל הביקורת על התיאורים של הנסיך צ’רלס והנסיכה דיאנה בעונה הרביעית של “הכתר”, אלא גם בנורבגיה סביב דרמה על משפחת המלוכה במלחמת העולם השנייה.

הסדרה “Atlantic Crossing”, שאמש שודר הפרק השישי שלה בתאגיד השידור הנורבגי NRK, מביאה את הסיפור של נסיכת הכתר מרתה (סופיה הלין), רעייתו ובת דודתו של נסיך הכתר הנורבגי אולף, בעת שקיבלה מקלט עם שלושת ילדיה בבית הלבן אחרי שגרמניה הנאצית פלשה לנורבגיה. הנסיך אולף ואביו, המלך הוקון השביעי, שהו בבריטניה והובילו את הממשלה הגולה.

הסערה התעוררה אחרי שהסדרה הציגה את הנסיכה כמי שמחזיקה בהשפעה מכרעת על הנשיא פרנקלין דלנו רוזוולט (קייל מקלכלן). בין השאר נטען כי היא גרמה לו לקדם את חוק השאל-החכר לסיוע לבעלות הברית וכי היא עודדה אותו לבקש מהקונגרס לפתוח במלחמה נגד יפן אחרי המתקפה בפרל הרבור.

היסטוריונים מיהרו להאשים את תאגיד השידור בעיוות היסטורי. “אני חושב שהסכנה היא שהמרחק בין היסטוריה מזויפת לבין חדשות כוזבות עשוי להיות קצר עבור רשת השידור הממלכתית”, אמר טור בומן-לרסן, הביוגרף של המלך הוקון. במאמר באתר האינטרנט של NRK אף הופיע מאמר עם הכותרת “היסטוריה מזויפת, תוצרת נורבגיה”.

אולם איוון קוהן, מנהלת מחלקת הדרמה ברשת השידור, הגן על העלילה. “באופן כללי, בדרמה היסטורית אנחנו מצפים שמה שבאמת קרה ישוכפל בצורה נכונה מבחינה היסטורית. מה שקרה בחדרי חדרים ובתוך ראשם של אנשים חייב להיות מוכתב באופן טבעי”, כתב קוהן במאמר שפרסם היום באפטנפוסטן. “אבל אפילו אם שואפים להיות נכונים מבחינה היסטורית, סדרת דרמה תמיד תהיה בדיונית. אנחנו צריכים לקבל שכותבים משנים, מתמצתים ויוצרים דרמה מעובדות היסטוריות כדי שהסיפור הבדיוני יעבוד”.

קוהן הדגיש כי הרשת מבהירה כל הזמן שהסדרה כוללת גם חלקים בדיוניים וכי היא גם מצרפת לכל פרק מאמר שמסביר את ההתרחשויות ההיסטוריות. עם זאת, הוא הודה כי “בפרויקט הבא של דרמה היסטורית, אנחנו נחשוב כיצד אנחנו יכולים לתקשר טוב יותר עם נקודת הפתיחה הבדיונית”.

קרדיט: ד״ר חיים איסרוביץ, ערוץ מבט עולמי בטלגרם