הלירה האלקטרונית – התרופה לתחלואי המשק הלבנוני?
היוזמה האחרונה בלבנון להנפקת מטבע אלקטרוני מעוררת שאלות לגבי יכולתה לסייע בחילוץ הכלכלה הלבנונית מהבוץ העמוק בו היא נמצאת. רק היום, התבטא שר האוצר בממשלת המעבר ע’אזי ואזני כי הכלכלה הלבנונית “קרובה לסוף” נוכח המשבר הפוליטי והמבוי הסתום בהקמת ממשלה חדשה, שתוכל להניע תהליכים.
מה הרעיון שבלירה האלקטרונית? חשוב לציין כי מטבע זה יונפק על ידי הבנק המרכזי של לבנון ויהיה בפיקוחו. לפיכך, להבדיל מהמטבעות המבוזרים (או המוצפנים) דוגמת הביטקוין שזהות המשתמשים אינה ידועה במקרה של לבנון תהיה לבנק המרכזי תמונה מלאה לגבי המשתמשים.
כיצד זה יעבוד? הלבנונים אמורים יהיו להעביר את הכספים שלהם מכל חשבון בבנק מסחרי לאפליקציה או כרטיס חכם באמצעותם יוכלו לבצע עסקאות עם כל גורם או בעל עסק שישתמש באותה אפליקציה, שהבנק המרכזי אמור יהיה ליצור.
בתיאוריה, אין מדינה מתאימה יותר מלבנון לעבור לשימוש במטבע אלקטרוני. במשך השנים האחרונות ובעיקר מאז החל המשבר הנוכחי לפני שנה כלכלת לבנון הפכה ל”כלכלת מזומן” ומרבית העסקאות נעשות בה בשימוש כסף מזומן. למעבר ללירה אלקטרונית יכול להיות הרבה יתרונות כמו פיקוח טוב והדוק יותר על העברות כספים, צמצום עלויות ללקוח (העברות כספים ללא עמלות), במצב של ערעור היציבות הביטחונית הכסף בטוח יותר ועוד.
האם זה יעבוד? הבעיה של השימוש בכסף בלבנון היא לא רק כלכלית אלא גם “תודעתית”. השנים האחרונות הפכו את הלבנוני הממוצע לחסיד הכסף המזומן או במילים אחרות בגלל אופיו הסגור של השוק הלבנונים “התרגלו” ללכת עם הכסף בארנק. כדי לשכנע אותם לשנות הרגל שכזה צריך לפתוח במסע הסברה נרחב וכנראה גם לתמרץ. בין השאר, הבנק המרכזי יכול לקבוע שמשיכת מזומן מהבנק תזכה למשל את הלקוח ב-4000 לירות אך משיכת מזומן והעברתו לארנק הדיגיטלי תזכה אותו ב-6000 לירות. במצבו של הלבנוני הממוצע זה יכול להיות גורם משכנע לעבור לשימוש בלירה הלבנונית.
ושאלת השאלות האם זה מה שיציל את כלכלת לבנון? נראה שלא. הטמעת השימוש בלירה האלקטרונית יהיה צעד חשוב ויוכל לסייע לכלכלה הלבנונית לעלות על מסלול נכון יותר ולשרת טוב יותר את הצרכנים והסוחרים. עם זאת, זהו צעד נלווה כחלק ממסגרת כוללת. לבנון זקוקה כרגע לתהליך עמוק של רפורמות כלכליות כדי שייתן לה אופק. כרגע כל עוד זה לא קורה והפוליטיקאים ממשיכים להתגושש, סיכויי ההצלחה של הלירה הלבנונית להביא בשורה של ממש לא גבוהים.
קרדיט: אתר הטלגרם דורון פסקין