השבוע שבין ה-6.11.20 ל- 12.11.20 אצל שכנינו הפלסטינים

עיקרי הסקירה-

*- שביעות רצון בהנהגה הפלסטינית מבחירת ביידן. ברחוב הפלסטיני בעיקר שמחים מכשלונו של הנשיא טראמפ, אך לא צופים תמורה משמעותית במצב בעקבות המהפך בממשל האמריקאי.
*- מאהר אח’רס מסיים את שביתת הרעב. ברש”פ וארגוני הטרור הפלסטינים מקפידים להציג זאת כנצחון. במקביל, התקיימו מספר הפגנות באיו”ש ועזה במחאה על מות מחבל פלסטיני מסרטן בכלא הישראלי.
*- המשך הגידול במספר חולי הקורונה, במיוחד ברצועה. בחמא”ס והרש”פ עדיין נמנעים מצעדים דראסטיים. בתוך כך, מת מקורונה צאיב עריקאת, רמזכ”ל הועד הפועל של אש”ף.
*- הפגנות ויידוי אבנים על משרדי חברת הסלולאר “ג’ואל” ברצועה, בעידוד לא רשמי של החמא”ס.

ובהרחבה:

גורמי הרש”פ שואבים עידוד רב מנצחונו של המועמד הדמוקרטי ג’ו ביידן בבחירות לנשיאות ארה”ב, ורואים בו הזדמנות לקידום מהלכים שיפחיתו את הלחץ המוטל עליהם. על רקע זה, הם מזדרזים להשמיע דוקא מסרים מתונים, כמו קריאה של אבו מאזן לחדש את המו”מ, ולכינוס ועידת שלום בינלאומית. במקביל דווח, כי מאג’ד פרג’, מפקד המודכ”ל מסר לאנשי ממשל ביידן העתידי, כי הרש”פ תשמח לחדש את התיאום הביטחוני, ולשוב ולקבל את כספי המיסים מישראל.
לצד זאת, העביר זיאד הב אלריח, מפקד הביטחון המסכל לעמיתיו הישראלים מסר, לפיו הפיגוע שבוצע בשבוע שעבר ע”י קצין במנגנון, באזור חטמ”ר שומרון, היה מעשה פרטני שאינו משקף את כוונת מנגנוני הרש”פ.
ברחוב הפלסטיני מנגד, קשה לשמוע ביטויי שמחה על נצחונו של ביידן, אלא בעיקר קולות חשדנות והסתייגות. עם זאת, ניתן בהחלט לשמוע ביטויי שמחה לאיד על הסתלקות מי שנחשב כ”אוייב המושבע” של הפלסטינים, הנשיא דונלד טראמפ. גם כרוז של פלגי ההתנגדות הפלסטינית (בעיקר חמא”ס וארגוני השמאל, קרא שלא לתלות תקוות בניצחונו של ביידן, ולפעול בהקדם למען אחדות פנים- פלסטינית.

הנה דוגמא לתגובות לתוצאות הבחירות:

קולות של שמחה והקלה ניתן היה לשמוע השבוע בצד הפלסטיני גם בעקבות ההכרזה על סיום שביתת הרעב של אסיר הגא”פ מאהר אלאח’רס, שנמשכה 103 ימים. הפלסטינים הציגו את הסכמתו לסיים את השביתה כניצחון, לאחר קבלת התחייבות ישראל שלא להאריך את מעצרו לאחר 26 בנובמבר, למרות שמועד זה נקבע מראש כמועד לשחרורו. לכבוד המאורע התקיימו תהלוכות ניצחון בעזה ובאזור ג’נין, וכמובן שתמונות של ה”גיבור” בבת החולים מואכל במרק ע”י ביתו הקטנה שודרו בכל הרשתות הערביות, כולל ערוץ “אלמיאדין” של חיזבאללה, שלא ברור כיצד קיבלו אנשיו אישור להיכנס לבית חולים ישראלי (הנה תמונות). בכלל, ניתן לציין שהחופש לו זכה אלאח’רס להעביר את מסריו בתקשורת, מתוך מתקן כליאה ישראלי היווה גורם מרכזי בהתארכות שביתת הרעב שלו:

בד בבד, התקיימו מספר הפגנות באיו”ש ובעזה, בעקבות מותו מסרטן של המחבל הפלסטיני כמאל אבו וער מקבאטיה, איש הפת”ח ומנגנוני הרש”פ לשעבר שנידון ל- 4 מאסרי עולם בשל חלקו ברצח יהודים, ובהם הרב בנימין הרלינג ז”ל, בעת שטייל באזור הר עיבל. זאת, תוך ניסיון להטיל את האחריות לכך על השלטון הישראלי.
ברמת השטח, נמשכים ניסיונות לחמם את אזור איו”ש בהצלחה מוגבלת. כך לדוגמא סוכלו שני ניסיונות לביצוע פיגוע דקירה באזור חברון, ללא נפגעים לכוחותינו,. זאת, לצד המשך עימותים בין מתפרעים פלסטינים לחיילי צה”ל במוקדים המסורתיים, דוגמת הכפר קדום ומחנה אלערוב.
ברקע פורסמה ידיעה על חשיפת נסיון התארגנות של חוליית מחבלים מאזור חברון, בהכוונה ומימון של פעילי חמא”ס מהרצועה. ביטוי נוסף לניסיון החמא”ס לעורר תסיסה באיו”ש.
בנוסף, ממשיכים הפלסטינים בניסיונות לקביעת עובדות בשטח, כמו לדוגמא השתלטות על אתר העתיקות בסבסטיה, למרות שפרסום הפרשה בעיתונות בישראל הביא להפגנה ישראלית באזור.

הנה ראיון עם ראש מועצת הכפר סבסטיה, המביע חשש מניסיונות ישראל להשתלט על אתר העתיקות בכפר:

בבית החולים הדסה עין כרם מת ממחלת הקורונה צאיב עריקאת מזכ”ל הועד הפועל של אש”ף, ובעקבות מותו הכריזה הרש”פ על 3 ימי אבל. מותו של עריקאת, יחד עם תשעה חולים נוספים שמתו באותו יום, לא הביאו את הרש”פ להטיל הגבלות על הפעילות הכלכלית, וגם לא מעט חתונות של ערביי ישראל מתקיימות בימים אלו בכפרים בשטחי התפר של איו”ש באין מפריע, הגם שדווח על מספר מצומצם של חתונות שקיומן נמנע ע”י מנגנוני הרש”פ.
גם בעזה ממשיכה המגיפה להתפשט, ומספר הנגועים היומי עבר כבר את ה- 300. עדיין בחמא”ס נמנעים מנקיטת צעדים של ממש פרט לצעדי הסברה. יצויין, כי משרד הבריאות הפלסטיני מדווח, כי כ- 20% מהחולים ברצועה הינם במצב בינוני או קשה, מה שמעיד שבפועל, שיעור הנגועים גבוה בהרבה, ורק היקף בדיקות מוגבל, מביא לכך שברצועה מדווח על כ- 250 – 300 חולים חדשים ביום. צעד אחד, אנשי החמא”ס כן נקטו והוא איסור על קיום עצרות לרגל יום השנה למות ערפאת ב- 11 נובמבר.
יצויין, כי גם באיו”ש בוטלו הכנסים לציון יום השנה למות ערפאת, בעיקר בשל הלווית צאיב עריקאת, וההכרזה על 3 ימי אבל לזכרו. עם זאת, התקשורת הפלסטינית, כמו גם הרשתות החברתיות לא איפשרו להתעלם מהמאורע. במקביל, נקבע שבתון ברש”פ ביום ראשון 15 נובמבר, יום השנה להכרזת העצמאות הפלסטינית בכנס המל”פ באלג’יריה בשנת 1988.
מול משרדי חברת הסלולאר ג’ואל בעזה התקיימה הפגנה סוערת שכללה יידוי אבנים והתפרעויות. גורמי החמא”ס התנערו פומבית מהמעשה, אך לכל ברור שאנשיהם עמדו מאחוריה. כלי התקשורת של החמא”ס מציינים מזה תקופה שחברת “ג’ואל” אינה משתפת פעולה עם שלטונות החמא”ס, הן במה שנוגע לתשלום מיסים על ההכנסות ברצועה, והן במה שקשור לסיוע לשלטונות החמא”ס לאתר חשודים בשת”פ עם ישראל.
כדי להתרחק מפעילות זו, שיגרו אנשי החמא”ס למערכה את עאדל משוח’י, זמר ובדרן, הידוע במעשיו המוזרים שגם הביאו עליו לא פעם את חמת אנשי החמא”ס עצמם, במיוחד לאחר שפרסם שיר בשם “המכנסיים”, בו מחה על המצוקה הכלכלית ברצועה, וגם התבטא נגד אסמאעיל הניה,. אז, נעצר משוח’י, ולאחר “שקיבל “שיעורי בית” במתקן החמא”ס הוא החל להבין היכן עובר הגבול.
אלמשוח’י שהשתתף בהפגנה מול משרדי ג’ואל ברפיח, והחל להתפרע ולהשמיע ביטויי נאצה נתפס ע”י אנשי האבטחה של ג’ואל שגם חבטו בו קלות, ואז הגיע לבית החולים המקומי, כדי להצטלם מכל עבר.

הנה תמונות של תפיסת אלמשוח’י בידי אנשי הבטחון של ג’ואל:

יצוין, כי גם באיו”ש נמשכת פעילות נגד ג’ואל ברשתות החברתיות, בעיקר בשל המחירים “המופקעים” שגובה החברה המהווה מונופול, ומנגנוני הרש”פ פועלים לא אחת כנגד השותפים למחאה זו.
אונר”א מודיעה על דחיה בתשלום משכורות ל- 28 אלף מעובדיה, עובדי רפואה וחינוך ששכרם יותר גבוה, בשל גירעון של 70 מיליון דולר. אם לא יימצא מימון יקצצו משכר כל העובדים. מנגד, טען עדנאן אבו חסנה, דובר אונר”א, כי המשבר הנוכחי הינו זמני, ובדרך לפתרון. אמיר מסחאל( חמא”ס), יו”ר ועד עובדי אונר”א טען גם הוא שאין כל צידוק לקיצוץ השכר, ואונר”א לא נקטה צעד דומה גם במצבים קשים יותר. לדבריו העובדים ינהלו מגעים עם ההנהלה, ובמידת הצורך גם ינקטו צעדים נוספים.
גורמים באונר”א אינם מסתירים שמהלך קיצוץ המשכורות והצפת המשבר קשורה לניצחון המסתמן של ג’ו ביידן בבחירות לנשיאות ארה”ב, והציפיה לביטול קיצוץ התמיכה האמריקאית באונר”א. יצוין, כי השבוע קיבלה אונר”א תרומה בסך 2.44 מיליון דולר מארגון הסיוע האסלאמי בארה”ב למימון פרויקטים לתמיכה בילדי הפליטים ברצועת עזה.
בחמא”ס מגדירים את קיצוץ המשכורות באונר”א כלא פחות מ”אסון”, ומתעלמים מכך שמאז שליטתם בעזה הם משלמים חצי משכורת ולפעמים גם זה לא.

הנה לדוגמא, תמונות מהפגנת עובדי עיריית עזה השבוע, נגד אי תשלום שכרם:

אנשי דחלאן, חילקו השבוע חבילות מזון לאלפי משפחות של נפגעי מחלת הקורונה (כלכלית) ברצועת עזה, בניסיון לחזק את מעמדם בשטח.
דחלאו עצמו התבטא השבוע בחיוב על הכרזה כלשהי של שר החוץ התורכי בדבר רצון ארצו לשפר את יחסיה עם סעודיה ומצרים, וטען שהיא מבטאת חזרה למדיניות ריאלית. ברחוב הפלסטיני מעריכים שדחלאן מחפש דרך לשקם את קשריו עם התורכים, תקוה שסיכוייה אינם גדולים, אם כי במזרח התיכון NEVER SAY NEVER.

עד כאן להשבוע. שבת שלום וחורף של בריאות לכולנו.

קרדיט: יעקב סבג – לשעבר יועץ לענייני ערבים ביחידות המנהל האזרחי בעזה ואיו”ש