ברקע פסטיבל השלום: “רק לקלקל קצת את המסיבה” – ד”ר מרדכי קידר. דעה
לפני עשרים ושבע שנים בדיוק, בערב ראש השנה תשנ”ד, ב-13 בספטמבר 1993, על אותה מדשאה בדיוק, מדשאת הבית הלבן, נחתמו הסכמי אוסלו בין רבין וערפאת, כשקלינטון הוא השושבין.
העיתונאים התלהבו, הפוליטיקאים התרגשו, אנשי העסקים צהלו, האמנים התרוננו, הפרשנים השתפכו, חסידי “המזרח התיכון החדש” התפרסו, ורק קומץ של “סרבני שלום” (כך כינו אותם אז) הזהירו מפני תוצאות ההסכם, שכתוצאה ממנו נולדה רשות טרור, ערפאת – שהיה אמור לטפל בארגוני החמאס והג’יהאד” בלי בג”ץ ובלי בצלם” – לא שמע על תפקידו זה, והתוצאה הייתה יותר מאלף (!!!!) ישראלים הרוגים, אלפי פצועים, מדינת טרור בעזה שהחמאס והג’יהאד שולטים ממנה באזרחי ישראל – מחוטף עזה ועד תל אביב ונתב”ג – בלי בג”ץ ובלי בצלם, במו ידינו הקמנו רשות טרור שמממנת רוצחי ישראלים ודוחפת את כל העולם לחרם, סנקציות ומשיכת השקעות- BDS – נגד ישראל.
זו התוצאה האחת והחשובה של הסכמי אוסלו.
“גבינה שוויצרית” כינו אז את ההסכמים המטופשים שחתמו עליהם בבית הלבן ובהמשך.
והיום שוב: העיתונאים מתלהבים, הפוליטיקאים מתרגשים, אנשי העסקים צוהלים ואף אחד לא יודע עדיין מה מחיר ההתלהבות, ההתרגשות, הצהלה וההתרוננות.
אם המחיר הוא הסכמה של נתניהו – בפעם השנייה, אחרי נאום בר-אילן בשנת 2009 – להקמת מדינה פלסטינית נוספת על זו שקמה בעזה לפני 13 שנה, זה מחיר גבוה מאוד לעומת מה שממילא היה לנו עם האמירויות מזה שנים.
מדינה פלסטינית ביו”ש – ובמיוחד אם המושחת דחלאן יועמד בראשה – תהיה אסון למדינת ישראל, שכן אין למדינה מלאכותית כזו שום זכות קיום וסיבת קיום ללא האיבה והמאבק בישראל.
אני מציע לא להתלהב, לא להשתולל ולא לשמוח, עד שנראה את “האותיות הקטנות” של מה בדיוק הצליח נתניהו למכור לסוחרים הממולחים של האמירויות, שאיראן מפחידה אותם פי אלף יותר מאשר אותנו. ואם יש להסכם “נספח סודי” אז כדאי מאוד שנתחיל לחשוב פעמיים אם העסקה משתלמת.
אני מאוד לא אוהב “נספחים סודיים” כי הם נועדו להסתיר ממני – ומכם, קוראיי היקרים – דברים שאני ואתם דווקא כן רוצים וזכאים לדעת, כי אנחנו עלולים לשלם את מחירם.
אני מאחל הצלחה גדולה לנתניהו וממתין לקרוא את “האותיות הקטנות” של מה שהוא יביא להחלטת הממשלה והכנסת. מנאומים חגיגיים חדלתי להתרגש. תוצאות, זה מה שחשוב, ואת זה למדנו בדרך הקשה, כשליווינו את “קרבנות השלום” בדרכם האחרונה.