הנס של קבר הנביא נחום
סיפור הצלתו של קבר הנביא נחום בכורדיסטן חושף פיסה מההיסטוריה של עמי האזור.
הקבר בן 2,600 השנים שרד את דאעש, כמעט ונחרב לאחר שעמד מוזנח במשך שנים, וניצל לאחרונה בזכות שיפוץ מאסיבי בו מעורבות הממשלה הכורדית, ארה”ב והכנסייה האשורית | בין קירותיו מסתתרים זיכרונותיהם של יהודי כורדיסטן ושכניהם האשורים מהחיים המשותפים שהיו ואינם
מאת אוריאל לוי – דבר העובדים בארץ ישראל
“היו לנו בעיראק שלושה קברים של נביאים, אבל קבר נחום היה החשוב ביותר”, נזכר מוריס בר-און (75) מהמושב ארבל, בילדותו בכורדיסטן. “היו מגיעים אליו יהודים מטורקיה, פרס, עיראק, כולל מבגדד הרחוקה, בתקופה שעוד לא היו כבישים בעיראק. אבל הכי הרבה היו מגיעים היהודים הכורדים – ברזאנים, ארבילים, דוהוקים, זאכואים, סולימאנים, יהודים מכל רחבי כורדיסטן”.
אביו של בר-און היה השמש של מתחם הקבר העתיק של נחום, ועובדה זו מוסיפה להתרגשותו מכך שבשבועות האחרונים הסתיימו עבודות השיפוצים במתחם ובית הכנסת שלצידו, שנמצאים בסמוך לעיירה אלקוש שנמצאת בשטח האוטונומיה הכורדית בצפון עיראק. המתחם, שנחשב לאתר הדתי החשוב ביותר עבור יהדות כורדיסטן, החל לקרוס מפאת הזנחה, ורק בנס לא נפל לידי דאעש. סכנת חורבנו של הקבר בן 2,600 השנים, הביאה לשיפוצו, לאחר מאות שנים, ולהקמת מרכז ללימודי יהדות בבל, הראשון מסוגו, בכורדיסטן.
מוריס בר-און. “על כל צרה שלא תבוא – היו באים לנביא נחום להתפלל” (צילום: אלבום פרטי)
לתכנון ולמימון השיפוץ היו שותפות בין היתר ממשלת ארה”ב, הממשלה הכורדית והכנסייה האשורית, ואילולא הקורונה, כבר היה נחנך המתחם המשוקם. על פי האב סלאר קאז’ו, כומר אשורי שמתגורר סמוך לאלקוש וממונה על השיפוצים במקום מטעם הכנסייה, אמור המתחם להכיל בית-מלון קטן, מסעדה ומוזיאון ליהדות כורדיסטן.
כדי להבין את ההתעניינות הבינלאומית והדתית בגורל האתר היהודי, יש לחזור אחורה, אל ההיסטוריה הקרובה והרחוקה. “זהו אור קטן בכל החושך הגדול שסביב”, אומרת חברת הכנסת לשעבר, קסניה סבטלובה (המחנה הציוני), ומתייחסת לחורבנם של אתרי מורשת יהודים רבים בשטחים שנשלטו בידי דאעש. “את קבר הנביא יחזקאל הפכו למסגד שיעי, קבר הנביא יונה פוצץ, ולפחות הקבר של הנביא נחום ניצל בנס”.
פרק ראשון: הכורדים
כ-2,600 שנים לאחר שתועדה נבואתו של נחום על חורבנה הצפוי של אשור (עיראק של ימינו) פלשו הג’יהאדיסטים של דאעש לאזור. רכובים על טויוטות לבנות, כבשו את מישורי נינווה ואת העיר מוסול, וביצעו רצח עם שיטתי נגד היזידים ושאר בני מיעוטים. “בּוּקָה וּמְבוּקָה וּמְבֻלָּקָה וְלֵב נָמֵס וּפִק בִּרְכַּיִם” זעק נַחוּם הָאֶלְקֹשִׁי, כפי שהוא מכונה בתנ”ך, במילים שמתארות באופן מדויק את האסון שנפל על יושבי עמק נינווה בקיץ 2014.
כל נשות וילדי הכפר אלקוש, כפר אשורי בו נמצא קברו של הנביא, נמלטו, בעוד הגברים הקימו כוח צבאי שהצליח להגן על העיירה. באותה העת פוצץ דאעש את הקבר העתיק של יונה הנביא שהיה קדוש ליהודים ולמוסלמים. קברו של נַחוּם הָאֶלְקֹשִׁי, שנמצא 50 ק”מ צפונה ממוסול, ניצל בנס מחורבן גמור.
קבר יונה הנביא בעיראק לפני ואחרי השמדתו על ידי דאעש ב-2014 (AP Photo/Khalif Mohammed File)
אני מניח שבעיראק שלאחר דאעש היו הרבה דברים דחופים. למה דווקא קבר נחום שוקם?
“הקבר נמצא סמוך לאלקוש וחשבנו שקריסתו תפגע במורל של תושבי העיירה”, מסבירה שירל ברנרד, מייסדת ונשיאת ארגון ARCH (הברית לשיקום אתרי מורשת) האמריקאי, שאחראי על שיפוץ מתחם הקבר. “לקום כל בוקר ולראות איך הקבר הולך ומתמוטט לנגד עיניהם ושלא ניתן לעשות דבר. הקבר הזה הוא חלק גדול מהזהות של התושבים האשורים. הם גאים בו. הם זוכרים איך היו נוהרים אליו יהודים מכל רחבי האזור וזה דבר שהשפיע עמוקות על תושבי אלקוש. לחיות במקום שעולים אליו לרגל נותן משמעות לחיים. חג השבועות של היהודים, שהיו מגיעים בהמוניהם לעיירה, היה האירוע המשמעותי ביותר בשנה עבור התושבים הנוצרים”.
“בנוסף, אני חושבת שהרשויות הכורדיות רואות בשיקום האתר סמל לסולידריות בין דתות ותזכורת לכך שקהילות שונות בעיראק חיו במשך דורות רבים זו לצד זו ביחסי שכנות טובה ושלום. ראש ממשלת כורדיסטן, נצ’ירוואן ברזאני, לקח את שיקום האתר כפרויקט אישי ושלח את אנשיו לבקר בשיפוצים ולעזור לנו בכל מה שרק ניתן”.
פרק שני: האמריקאים
“הארגון שלנו מאמין כי שיקום אתרי מורשת זו דרך מעולה לפייס בין אויבים לאחר סכסוך”, מסבירה ברנרד. “בילינו בעיראק זמן מה במטרה לסייע לנשים ולפליטים, לקבץ את האנשים יחד ולעזור להם לזכור שהמורשת שלהם עתיקה ומגיעה הרבה מעבר לצרות היומיום. בגלל שקהילות אוהבות את השורשים שלהן וגאות בעבר שלהן, השיפוץ של משהו שיקר לליבן מעצים אותן”.
לדבריה, כשנחשפה למצבו של הקבר לראשונה, היתה המומה “ממצבו הקטסטרופלי”. “חששנו שזה כבר מאוחר מדי ושלא ניתן יהיה להציל אותו. הזמנו למקום שני מהנדסים ישראלים, יעקב שפר ומאיר רונן, שעבדו לפני כן בשיקום עיר דוד בירושלים. הם אמרו שאם נפעל בדחיפות ניתן יהיה להציל את המקום”.
בית הכנסת העתיק שנמצא בסמוך לקבר הנביא נחום, לפני ואחרי השיפוץ (צילום: Mesopotamia Heritage)
מדוע ארה”ב החליטה לממן את הפרויקט?
“הממשל האמריקאי הקצה כסף לשיקום הנזק של דאעש ובגלל שהאתר הזה סמוך לאזור שדאעש פגע בו זה עמד בקריטריונים”.
מה גיליתם במהלך השיפוץ?
“החלק המרגש היה לגלות דברים תוך כדי העבודה. חלק מהתקרה נפל פנימה וכמה קשתות התמוטטו ככה שהיה צריך להוציא הרבה אבנים, ונחשפו סודות חבויים. למשל, מצאנו באיזו פינה ספרייה שלמה של ספרים מרקסיסטים. מישהו כנראה חשש שהספריה תיתפס אצלו באחת מתקופות חילופי הרודנים שעברו על עיראק. מצאנו גם כמה חלונות מקוריים שבעבר היו בכיפה שמעל הקבר וממש התרגשנו לדמיין איך קרני השמש היו חודרות מבעדם בדיוק על הקבר ומשווים לו מראה מיסטי”.
מתוך מצגת ההדמיה של אתר הקבר המשופץ. “החלק המרגש היה לגלות דברים תוך כדי העבודה” (עיצוב: Arch International)
מי האנשים שמבקרים בקבר?
“מבקרים בקבר נחום כל הזמן. אנחנו רואים שאריות של נרות שמתפללים השאירו כל פעם שאנחנו באים לעבוד שם. הקבר הזה קדוש לכל מי שמאמין בתנ”ך, שזה בעצם שלוש הדתות המונותאיסטיות.
“זה מקום מצוין לבקר בו ולחשוב על סובלנות וקבלה בין דתות שונות. זה אתר יהודי בליבה של עיירה נוצרית, שיש לידה מנזר שקדוש מאוד לאשורים, וקרוב מאוד לשם נמצא גם מקדש לאליש שהוא אתר עליה לרגל ליזידים. יש פה בעצם אתרים קדושים לדתות שונות הסמוכים זה לזה”.
פרק שלישי: היהודים
לקראת חנוכת האתר שהתעכבה עקב הקורונה, מקיימת המועצה המייעצת לשימור והפעלת האתר, מגעים עם ראשי השלטון הכורדי על מנת לקבוע נהלים להפעלתו. את הקהילה היהודית בישראל מייצג ד”ר מוטי זקן, חתן פרס ראש הממשלה למחקר יהדות ארצות האסלאם, העומד בקשר עם לשכת ראש הממשלה בכורדיסטן. מבחינת השלטון הכורדי נחשב זקן לבר-סמכא בהיסטוריה ובמורשת של יהודי כורדיסטן.
“במהלך ראשון של פעולת ההצלה ב-2018 הצליחו מהנדסים צ’כים לייצב את המבנה ובאפריל 2019 הודיע הממשל האמריקאי כי יתרום כסף לשיקומו ופיתוחו”, מסביר זקן. “ראש ממשלת כורדיסטן, נצ’ירוואן ברזאני הוסיף עוד חצי מיליון דולר ואליהם הצטרפו תורמים ישראלים ואמריקאים נוספים.
“על קירות בית הכנסת העתיק שטרם קרסו אפשר לראות כתובות ברורות בעברית”, מספר זקן. “זהו אתר מורשת יהודי אותנטי מהעתיקים ביותר שקיימים בעולם”. לדבריו, בית הכנסת הוקם במאה ה-12, ועל חלק מקירותיו כתובים פסוקים בעברית שנחצבו בתקופות שונות החל מהמאה ה-10 לספירה.
עבודות השיפוץ והשחזור. “על קירות בית הכנסת העתיק שטרם קרסו אפשר לראות כתובות ברורות בעברית” (צילום: Mesopotamia Heritage)
“חג השבועות מכונה בארמית ‘איז-זיארה’. חג העליה לרגל, בו יהודי כורדיסטן נהגו לעלות לקבר נחום באלקוש. עבור היהודים הכורדים הקבר הזה הוא האתר הקדוש ביותר מחוץ לציון. עולי הרגל היו מגיעים למתחם לכמה ימים, ובו היו חוגגים ומתפללים באווירה משפחתית וקהילתית”.
חגיגות חג השבועות בקבר הנביא נחום בשנות ה-40. “היינו עושים תהלוכה עם תזמורת וריקודים, בתופים ובמחולות”
“בחג השבועות היינו עושים תהלוכה עם תזמורת וריקודים, בתופים ובמחולות”, מספר בר-און, שחווה כילד את הדברים שד”ר זקן חקר, “כל יום היו מוציאים עשרות ספרי תורה. ספרים שהגיעו לשם בדרכים מכל רחבי עיראק ומעבר לה, לצד ספרים שנשמרו בבית הכנסת באלקוש. היינו צועדים כ-3 ק”מ עד המעיין שהיה בהרים מחוץ לעיירה, שם היינו עושים פיקניק ונחים, ואחר הצהריים חוזרים בשירה ובריקודים. ככה כל יום במשך שבוע. כך חגגו יהודי עיראק וכורדיסטן”.
“אנחנו התגוררנו בברזאן”, מספר בר-און על ילדותו בכורדיסטן. “אבא שלי עליו השלום היה קשור למוסטפא ברזאני שאהב יהודים. כשאבא שלי עלה ארצה שאלו אותו: ‘מה שמך?’ אמר: ‘משה’. שאלו: ‘משה מה?’ אמר: ‘משה בן ישראל’. אז אמרו לו שהוא צריך שם משפחה. אצלנו לא היו שמות משפחה. אז הוא אמר, ‘טוב, תרשמו משה ברזאני (אין קשר למשה ברזני, מעולי הגרדום. א.ל). אני שיניתי את השם ברזאני לבר-און לפקודתו של אלוף פיקוד צפון ‘דדו'”. כאמור, אביו של בר-און, משה ברזאני, היה שמש מתחם קבר נחום.
איך קיבל אביך את תפקיד השמש?
“ששון אפנדי, שהיה ראש הקהילה היהודית במוסול, קרא לאבא שלי והטיל עליו להיות ‘אנעים’, הממונה על הקבר הקדוש, אז ארזנו את הפקלאות ועברנו לגור באלקוש. עיירה של אשורים-כלדאים. היינו המשפחה היהודית היחידה בעיירה, אבל אף פעם לא היינו לבד. אתר הקבר שימש כאבן שואבת לכל יהדות צפון עיראק. אם למישהו היתה מחלה קשה, מישהי לא מצאה חתן או לא הצליחה להיכנס להיריון, כל צרה שלא תבוא – היו באים לנביא נחום להתפלל. ואז, זה לא כמו היום, הדרך היתה קשה. מי שהגיע נשאר תמיד לכמה ימים. לא זכורה לי אפילו פעם אחת שהנביא נשאר רק עם המשפחה שלנו”.
פרק רביעי: הכנסייה האשורית
“עם כל העניין שיש בהימצאותו של קבר הנביא נחום והחשיבות המיוחדת שהעניקו למקום יהודי עיראק וכורדיסטן”, אומר עידן בריר, עמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית העוסק בעיראק ובקהילות המיעוט במזרח התיכון, “לכפר אלקוש חשיבות מיוחדת גם עבור הנצרות האשורית”.
“האתר הדתי החשוב ביותר, המצוי בסמוך לכפר, הוא המנזר של רבאן הורמיזד, החצוב על צלע ההר כ-2.5 ק”מ מצפון-מזרח לכפר. בעבר היה המנזר המרכז הרוחני והלמדני החשוב ביותר של הנצרות המזרחית האשורית אך לאחר הפיצול במאה ה-16 שהוביל לפרישת הכלדאים מן הכנסייה ואימוץ הנצרות הקתולית, הפך המנזר לכלדאי ונחשב עד היום לאחד המנזרים החשובים של הכנסייה הכלדאית”.
“הנביא נחום קדוש גם לנו”, מסביר הכומר קאז’ו. “אנחנו גם מתפללים שם. תושבי אלקוש גאים מאוד במתחם הקבר, זה אחד הסמלים של העיירה”. לדבריו, הרשויות של החבל האוטונומי הכורדי תומכות ודוחפות לקדם את הפרויקט. “הן מעוניינות מאוד בשימור המורשת היהודית של כורדיסטן. בתקופת סדאם חוסיין הייתה שנאה עזה ליהודים ולישראל אבל מאז שהוא נפל זה השתנה”.
מנזר רבאן הורמיזד. “בעבר היה המנזר המרכז הרוחני והלמדני החשוב ביותר של הנצרות המזרחית האשורית” (צילום: Mesopotamia Heritage)
לצד החיבור המשותף לקבר, ישנה מחלוקת היסטורית הנוגעת לעצמותיו של הנביא. הגיאוגרף הצרפתי ויטאל קוינט, הטיל בשנת 1891 פצצה וטען כי בשנת 1883 הועברו באישון לילה עצמותיו של הנביא נחום לכנסיה נוצרית מבלי שהיהודים הבחינו בכך ועל כן הם מתפללים לקבר ריק. לדבריו, עצמותיו של נחום הוחלפו בעצמות של חמור או כבש, ואת עצמותיו המקוריות הטמינו בצנצנת שיושבת בתוך עמוד, ליד השער המלכותי של כנסיית מאר-מיכה בעיירה אלקוש. על עמוד זה חרוט בכתב ארמי עתיק “מקומם של שיירי נחום”.
“זה נראה לי סיפור מצוץ מהאצבע”, אומר בר-און. “מעולם לא שמעתי על זה. היהודים של עיראק הם לא פראיירים. התרחשו שם בקבר ניסים ונפלאות. אני לא קונה את הסיפור הזה. תדע לך שאני ראיתי במו עיני שהקבר הזה קדוש לאשורים לא פחות ממה שהוא קדוש לנו. הם התייחסו למשפחה שלי בהערצה. כשאבא היה עובר ברחוב כל אדם שישב על כיסא מחוץ לביתו היה נעמד ומרכין בפניו את הראש. זה לא יתכן שהעצמות של נחום הוצאו מהקבר”.
לעומת יהודי כורדיסטן, שדוחים את טענותיו של הגיאוגרף מכל וכל, האב קאז’ו דווקא מאשר את הדברים. “עצמותיו של נחום הועברו מקברו שנמצא מחוץ לעיר אלקוש, לכנסיה שבתוך העיר. בכנסיה הן הוחבאו בתוך עמוד. כל זה אך ורק בשביל לשמור על הנביא. שלא יתעללו בשייריו פורעים שתקפו את האזור חדשות לבקרים”.
בין אם קוינט צדק ובין אם לאו, האתוס עליו מבוססת עמדתו של האב קאז’ו מספר את סיפורה של מערכת היחסים שנרקמה בין יהודי עיראק וכורדיסטן לנוצרים האשורים שחיו יחד איתם, חשיבות המקום לשתי הקבוצות, וגם שותפות הגורל של שתי קבוצות נרדפות.
אם בשנת 1985 עמד מספר הנוצרים בעיראק לבדה על כ-2.5 מיליון איש, כיום מוערך מספרם בלא יותר מחצי מיליון”
בדומה לשכניהם היהודים, גם האשורים הם קבוצה שסבלה מרדיפות ומעשי טבח רבים, רובם לאורך שנותיה של האימפריה העות’מנית ובמיוחד בזמן מלחמת העולם הראשונה. “בעשורים האחרונים נפלטים הנוצרים מהמזרח התיכון. אם בשנת 1985 עמד מספר הנוצרים בעיראק לבדה על כ-2.5 מיליון איש, כיום מוערך מספרם בלא יותר מחצי מיליון ועיקר הקהילה האשורית נמצאת בגולה – בארה”ב, בצפון אירופה ובאוסטרליה.
“במדינות המוצא, ובעיקר בעיראק ובסוריה למודות המלחמות, הפך מצבם של האשורים קשה ומורכב: לצד רדיפות וניסיונות השמדה על ידי גורמים איסלאמיסטיים רדיקליים – האחרון שבהם בשנת 2014, בידי דאעש – האשורים סובלים מאפליה ודחיקה שבצידן גם ניסיונות קירוב אופורטוניסטיים ומותנים מצד כל הגורמים וכל הרשויות הפוליטיות במרחב”.
פרק חמישי ואחרון: “למנוע בכייה לדורות”
במסגרת ‘השדולה לשימור וטיפוח תרבות ומורשת יהדות ארצות ערב והאיסלאם’ שהקימה, יזמה ב-2016 סבטלובה, בהיותה חברת כנסת, פניה לאונסק”ו, ודרשה מהארגון “לפעול בכל דרך על מנת לשמר את האתר (קבר נחום) ולמנוע פגיעה בו, וכן לקיים דיון בנושא במועצת לשימור אתרים”. עשרות ח”כים ממרבית הסיעות בכנסת הצטרפו לפניה.
אונסק”ו השיבו?
“לא. מה שכן, הפרסומים והדיון שהתפתח בנושא נתנו רוח גבית ליוזמת השיפוץ של האתר. שיפוץ קבר נחום הוא נקודה קטנה של אור בכל החושך הזה. אין דוגמה נוספת לשיקום אתר עתיק כל כך, אבל בעשור האחרון בהחלט חל שינוי בעולם הערבי בכל הנוגע למורשת היהודית. פתאום האליטות הערביות מתחילות להבין שהמורשת של העם היהודי היא גם המורשת של מצרים, עיראק, מדינות המפרץ. למשל, בית הכנסת העתיק באלכסנדריה שופץ בהשקעה של 6 מיליון דולר. הוא לא עתיק כמו קברי הנביאים, אבל זה שהוא נשמר ושופץ מדבר בעד עצמו”.
“במסעותיי הרבים במזרח התיכון, שמתי לב לכמות האדירה של אתרי מורשת יהודים”, מספרת סבטלובה. “בלבנון, בסוריה, בירדן, בעיראק, במצרים, בלוב. בתי כנסת, בתי קברות, אתרים שונים, בני מאות וחלקם אף בני אלפי שנים. זה מדהים שכמעט אף אחד לא מדבר על אתרי המורשת האלה”.
שער הכניסה לאתר הקבר. “זה מדהים שכמעט אף אחד לא מדבר על אתרי המורשת האלה” (צילום: Mesopotamia Heritage)
“כששמעתי על השיקום של הקבר”, מספר לוי קלנסי, יהודי-אמריקאי שחי בכורדיסטן העיראקית, “לא חשבתי שהוא יהפוך לאחד האתרים היפים ביותר בכל עיראק. המשפצים נתנו תשומת לב מיוחדת לכל אבן ואבן והמקום הזה הפך למקור לגאווה”.
“רבים מתעניינים בהיסטוריה של מסופוטמיה”, מסביר קלנסי. “יש כאלה שמתעניינים בהיסטוריה של היהודים ושל האשורים, אז באים לאלקוש לראות את האתרים השונים. למרבה הצער, בימינו זה כמעט בלתי אפשרי לישראלים להגיע לפה. קבר נחום מהווה אתר עלייה לרגל א-פוליטי, וזה טיעון שיש להשתמש בו כדי לאפשר גם לישראלים לבוא לפה. שיפוץ קבר נחום מעביר מסר בעל עוצמה רבה של הבעת הטוב כלפי העם היהודי, אך למרבה הצער הטיהור האתני של יהודי עיראק וכורדיסטן הושלם במלואו ולא נותרו בעיראק יהודים שייהנו מהשיפוץ”.
איך מרגיש יהודי שחי בעיראק כיום?
“זה קשה ועצוב מאוד. באתי לפה מארה”ב ולא ציפיתי לפגוש קהילה יהודית תוססת, אבל בסוף, בחיי היומיום, עצוב להיות היהודי היחיד. אני מאמין שבעתיד תחזור לחיות כאן קהילה יהודית. לא בהכרח צאצאים של יהדות עיראק המפוארת, אבל כן אנשים שמעוניינים לחיות לצד הכורדים, האשורים, היזידים, הערבים, הטורקמנים, השבאכים וכל העמים שמצטופפים פה. כמו שאני עושה. יש לי חברים מכל המיעוטים האלה”.
שיפוץ קבר נחום מעביר מסר בעל עוצמה רבה של הבעת הטוב כלפי העם היהודי, אך למרבה הצער הטיהור האתני של יהודי עיראק וכורדיסטן הושלם במלואו ולא נותרו בעיראק יהודים שייהנו מהשיפוץ”
ההכרזה על נורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות העלתה לסדר היום את האפשרות שהכרזות נוספות מהסוג הזה ישנו את מעמדה של ישראל בקרב מדינות האזור. האם לא רחוק היום בו יהודים ישראלים יוכלו לנסוע ולבקר באתרים קדושים והיסטוריים במדינות שמוגדרות כיום כמדינות אויב?
עד שזה יקרה, מתחם הקבר המשופץ צפוי להיות המרכז היחיד ללימוד המורשת היהודית במזרח התיכון שמחוץ לישראל, אולם לדבריה של סבטלובה, ממשלת ישראל לא עשתה דבר למען הקמתו. “אני מצפה מהמדינה שתיקח אחריות על אתרי מורשת של העם היהודי. זה מצער שאתרי מורשת יהודים בעיראק הם אך ורק עניינם של יהודי עיראק וכורדיסטן. למה הסיפור הזה לא הופך לדיון לאומי? אם הממשלה תפעל, אז אולי בעתיד יהודים ישובו לבקר באתרים כאלה במדינות האזור”.
מה הממשלה יכולה לעשות?
“הממשלה יכולה לגייס את דעת הקהל העולמית ולפעול באמצעות מדינות ידידות כמו ארה”ב, בריטניה, איטליה או צרפת על מנת לשמר אתרים כאלה. אם לא נעשה את זה היום אנו עלולים לאבד מורשת של דורות רבים של העם היהודי. אתרים בהם שמורים זיכרונות של יהודים שחיו במסופוטמיה אלפי שנים. אנחנו חייבים להבין שהאתרים האלה לא יעמדו שם לעד. האתרים האלה ימשיכו להיהרס וזה לא מספיק לכתוב על זה בעיתון. אם קובעי המדיניות לא יתחילו לפעול להצלת האתרים זו תהיה בכייה לדורות”.
קרדיט: אוריאל לוי כתב
