התפרקות מעטה הקרחונים בגרינלנד עבר את נקודת האל-חזור
מחקר חדש מזהיר כי מעטה הקרחונים בגרינלנד עבר את נקודת האל-חזור וכי לא ניתן למנוע יותר את התפרקותם, הגורם המוביל לעליית מפלס פני הים על פני כדור הארץ.
החוקרים מאוניברסיטת אוהיו סטייט, בהובלתה של מיכאלה קינג, ניתחו מידע לווייני חודשי של יותר מ-200 קרחונים גדולים שהתנקזו למי הים מסביב לגרינלנד. לפי מאמר שפרסמו בכתב העת Communications Earth and Environment, בין שנות השמונים לשנות התשעים, מעטה הקרח איבד כ-450 ג’יגה טון בכל שנה, אולם ירידת השלגים הצליחה לאזן את אובדן הקרח.
עם זאת, מאז תחילת המאה ה-21, איבד מעטה הקרח כ-500 ג’יגה טון בכל שנה, בעוד שלא חל גידול מקביל בכמות השלגים, ועל כן לא ניתן היה לחדש את מלאי הקרח. בנוסף, התברר כי הקרחונים הגדולים ברחבי גרינלנד נסוגו למרחק ממוצע של כשלושה ק”מ מאז 1985.
על כן, המסקנה של המדענים היא כי גם אם ניתן יהיה לעצור את הקצב הנוכחי של שינויי האקלים, עדיין יישאר פער בין כמות הקרח שאבדה מהתנקזות הקרחונים לאוקיינוס ובין כמות הקרח שהושגה מירידת השלג ועל כן מעטה הקרח ימשיך בתהליך ההצטמצמות.
“מעטה הקרח נמצא כעת במצב דינמי חדש, כאשר אפילו אם נחזור לאקלים שדומה למצב שהיה לפני 20 או 30 שנה, עדיין נאבד מסה במהירות”, איאן הוואט, פרופסור למדעי כדור הארץ שהיה שותף לכתיבת המחקר.
קרדיט: ד״ר חיים איסרוביץ, ערוץ מבט עולמי בטלגרם