ברקע הריגת לוחמי חיזבאללה בסוריה-המדינות הישראלית ותגבור הכוחות.הערכה

אחד מחברי קבוצת נציב שאל,ובצדק , “איך יתכן שבמאות התקפות בסוריה לא נהרגו אנשי חיזבאללה ואם כן, אז מה קרה פתאום ? איך נוצרה משוואה כזו שעל כל פעיל שלהם שנהרג, אנחנו צריכים לתגבר כוחות ולהיכנס לכוננות – פשוט הזוי?

על שאלה זאת עונה המומחה הצבאי ,של האתר נציב.נט ,גיא א. כדקלמן : 

מטרת התקיפות היא פגיעה בנכסים של הארגון ושל האיראנים בסוריה בדגש על אמל”ח. עיקר התקיפות מכוונות ליעדים ובשעות שלא צפויה בהן פעילות ולא מעט מודיעין מושקע בהבנת המצב ביעד ואימות ריקנות. אין מטרה להרוג פעילים.

לעתים יש מקרים בהם פעילי הארגון נמצאים ביעד או מעורבים בפעילות סורית או איראנית ונפגעים.

הארגון השכיל לייצר משוואה של “עין תחת עין” במטרה להרתיע את ישראל מלתקוף את נכסיו בסוריה בגלל חוסר יכולת ורצון שלו להגיב על פגיעה באמל”ח בסוריה מלבנון. ישראל נאלצת לקבל או לשקלל את המשוואה בהחלטות התקיפה ולהיערך בהתאם במקרה שיש הרוגים מהארגון בתקיפה.

אפשר להסתכל על זה מצד ההרתעה אבל גם מהצד השני. הארגון למעשה מקבל מכיל כל תקיפה על נכסיו בסוריה ובלבד שלא יהיו נפגעים. מה שמאפשר את המשך קיצוץ הדשא תוך ניסיון לצמצם פגיעה בפעילים אבל בהחלט לא לעצור.