משקיפים אמריקאים: הסיפוח עשוי להתקבל בקלות אך השלכותיו יגיעו בהמשך

שני משקיפים אמריקאים טוענים: שהסיפוח עשוי להתרחש בקלות, אך השלכותיו יגיעו בהמשך כך מדווח העיתון הערבי בשפה האנגלית היוצא לאור בלונדון – א שרק אלאוסאט.
חברי המשלחת האמריקאית למשא ומתן לשלום , בין הפלסטינים לישראלים, בממשלות קלינטון ואובמה, רוברט מלי (כיום יו”ר קבוצת המשבר הבינלאומית) ופיליפ גורדון (כיום המועצה ליחסי חוץ), פרסמו כתבה ארוכה, במגזין “מדיניות חוץ” שפורסם  ביום שני (6-7-2020) ובו הם אומרים , כי בעוד שהתזמון והיקף התכנית, של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נותרו לא ברורים, “כאשר ישראל תכריז על החלטתה הצפויה, לספח חלקים מהגדה המערבית , תשומת הלב של העולם תופנה להשפעה של הסיפוח, אנשים אשר אכפת להם מהאזור, ייצפו מקרוב כדי לראות, אם הפלסטינים יתקוממו , או אם הרשות הפלסטינית תקרוס או תתפרק, או אם מדינות ערב, ינתקו את היחסים המתעוררים שלהם עם ישראל, או אם מדינות אירופה יטילו סנקציות על ישראל, או יכירו במדינה הפלסטינית , “אחרי כל האזהרות שהסיפוח יוביל לאסון, כל העיניים יהיו על איך מגיבים הצדדים השונים” לתהליך הסיפוח.

הכותבים מוסיפים: “החדשות הטובות לתומכי הסיפוח הן שבעוד שהתפתחות דרמטית כזו אפשרית, סביר להניח שזה לא יקרה. אך החדשות הרעות עבורן הן המשמעות של סיפוח לטווח הארוך. סיפוח רשמי של חלקים בגדה המערבית ע”י ישראל  לא יפר את החוק הבינלאומי. לא רק שהוא היה מונע מהפלסטינים את זכויות היסוד, אלא שהוא יפתח בתהליך שיקפיץ עוד יותר את הדמוקרטיה הישראלית, יבודד את ישראל ברמה הבינלאומית, ויערער את התמיכה הדו-מפלגתית של ארה”ב שהייתה מרכזית בהצלחתה. “

והם ממשיכים: “על ידי השמדת אופקים שנותרו על מנת להחזיק את פתרון שתי המדינות בחיים, הסיפוח ידחוף בהכרח את הדורות הנוכחיים והעתידיים של הפלסטינים לתבוע שוויון זכויות בישות פוליטית אחת, ושלילת ישראל בזכויות אלה תחליש את תמיכתה ברחבי העולם.”

המחברים מסבירים: “החלטות אנטי-פלסטיניות ישראליות או אמריקניות ליוו לעתים קרובות את תחזיות האסון. תחזיות אלה התבררו לעתים קרובות כשגויות. אולי הדוגמה הגדולה ביותר לכך הייתה ההכרה של ארה”ב בירושלים כבירת ישראל, שלמרות הסמליות החשובה שלה העלתה תגובה פושרת. דונלד טראמפ האמריקני ויועציו התייחסו לאותו תקדים באומרם כי הסיפוח, כמו ירושלים, יעבור ללא טלטלה. וכפי שאמר טראמפ באוקטובר 2019: “זוכר, הם אמרו לנו שהעברת השגרירות לירושלים פירושה סוף העולם, נכון? אבל שום דבר לא קרה. “בעוד שיועץ הבית הלבן קיליאן קונווי הבטיח כי תהיה” הכרזה גדולה “על סיפוח כשדיבר לעיתונות ב -25 ביוני, אמר בבדיחות:” תמיד יש גישה של “איומים נלווים”   למה שעלול לקרות ואז שום דבר (לא קורה). “.

אך מכיוון שדבר כזה יאיים על פרנסתם של אלפי עובדי הרשות הפלסטינית, ישתק את השירותים הציבוריים הקריטיים ויבטל את היתרונות שמנהיגי הרשות הפלסטינית עדיין נהנים ממנה, איום מסוג זה מועיל הרבה יותר כהרתעה ממה שהוא יהיה בעת יישומו בפועל. לעתים קרובות זה ליווה החלטות ישראליות או אמריקניות העוינות את הפלסטינים, ולעתים קרובות זה הוכח כשגוי.

מדינות ערב גם הזהירו מפני השלכות חמורות, על פי חוות דעתם של הכותבים, שכן ירדן העלתה את רוח הרפאים של “סכסוך גדול” עם ישראל, ואילו איחוד האמירויות הערביות אישרו שישראל יכולה לספח או לעשות נורמליזציה איתה, אך לא את שניהם.

מה עם האירופאים? “האירופאים ימחו גם הם, כולל נשיא צרפת עמנואל מקרון וראש ממשלת בריטניה בוריס ג’ונסון ששלחו אזהרות חזקות לישראל, והם עשויים לשקול רעיונות צופים פני עתיד יותר, כמו איסור ייבוא סחורות מאזורים מסופחים, או השעיית הסכם הסחר של האיחוד האירופי,” אומרים מלי וגורדון. גם הכרה במדינה פלסטינית בגבולות לא מוגדרים אפשרית, אך בפועל קשה לראות אירופאים רבים נוקטים בצעדים אשר יענישו את ישראל באמת בגלל חילוקי הדעות הפנימיים בתוכם, המדיניות הפנימית והאינטרסים הרחבים שלהם ביחסים עם המדינה היהודית.

“עבור ארצות הברית עמדת טראמפ אינה במחלוקת, מכיוון שהסיפוח, על פי עמדת ממשלת ישראל, יתקיים רק בברכת וושינגטון”, אומרים המחברים.

אבל אם המועמד הדמוקרטי ג’ו ביידן יבחר לנשיא ארצות הברית בבחירות בנובמבר, “סביר להניח שביידן יגנה את המהלך החד-צדדי הישראלי, שהוא התנגד בתוקף, אך יחד עם זאת הבהיר כי תמיכתו הרחבה בישראל אינה מוגבלת. באופן דומה, מרבית הדמוקרטים בקונגרס, שכמעט כולם הביעו התנגדות ברורה לסיפוח, נוקטים עמדה דומה. התוצאה הסופית הצפויה תהיה ביקורת חריפה על ישראל, בשילוב עם האשמה של ההנהגה הפלסטינית בסירובה לנהל משא ומתן תחת תרחיש הסיפוח המוגבל.

עם זאת, המחברים צופים כי “בטווח הרחוק הסיפור יהיה שונה. גם אם הסיפוח לא ישנה דבר בשטח ביום הראשון, הוא ייצג נקודת מפנה מהותית. הסיפוח עשוי להיות המסמר האחרון בארון הקבורה של פתרון אמתי המבוסס על פתרון של שתי מדינות – על ההפך ממה שנתניהו מקווה לה, והיא מדינה פלסטינית מזויפת שמתקבלת את תכניתו של טראמפ (עסקת המאה). תכנית זו לעולם לא תעבוד – לא רק מכיוון שאי אפשר למעשה לבנות מדינה פלסטינית ברת קיימא, מחוברת, על שאר השטחים שנותרו, אלא גם מסיבות פוליטיות ופסיכולוגיות, כלומר האם מנהיג פלסטיני מסכים לשבת עם גורם שתפס רשמית את האדמה עליה הם אמורים לנהל משא ומתן? אכן, קהלים פלסטינים רבים איבדו את אמונם ברשות הפלסטינית, בשיחות עם ישראל, ובתיווך אמריקני, ולא יידרש להם הרבה כדי לעבור לחלוטין לכיוון אחר “.

הכותבים מזהירים: “הסימנים של העתיד לבוא ברורים בקרב בני נוער פלסטינים בשטחים הפלסטינים ובישראל ובפזורה. הפתרון של שתי המדינות נתפס כגרוע יותר מאשר לא מציאותי – הוא לא מושך. זה הפך להסדר לא מושך, שיקצר את חייהם של אלה שגרים בגדה המערבית. המערב והעזה מעל ישות צרה ומפורקת, שלילת מהם בירה אמיתית בירושלים, מבשרת את אי השוויון עבור אזרחי ישראל הפלסטינים, מעניקה לישראלים שליטה ביטחונית על ארצם, ומונעת אפילו ממספר קטן של פליטים לחזור לבתיהם לשעבר. עבור ההנהגה הפלסטינית הנוכחית, סיפוח יהפוך את המשימה קשה באמת להגן על פתרון שתי המדינות. זו משימה כמעט בלתי אפשרית. ” “עם הדמוגרפיה לצדם, הדור הבא של הפלסטינים צפוי לקחת את זה לצעד ההגיוני הבא: התרחקות מהסיכוי העגום והבלתי סביר של פתרון של שתי מדינות למאבק מעורר ההשראה למדינה דמוקרטית אחת עם מדיניות שוויון זכויות לכולם. במקום לפנות לארצות הברית או לאו”ם כדי לעזור להם לנהל משא ומתן עם ישראל, הם נוטים יותר לפנות לבית הדין הפלילי הבינלאומי בבקשה להגיש אישומים נגד כוחות הכיבוש ומנהיגיו.

החוקרים מסכמים כי “עם הזמן, לסיפוח עלולות להיות השפעות דומות על המדיניות האמריקנית. זה כבר גרם (עד כה) לסדקים במה שהיה בעבר תמיכה דו-מפלגתית (רפובליקנית ודמוקרטית) בישראל, ואפילו הדמוקרטים הפרו-ישראלים בקונגרס כבר מתחילים לסגת מתמיכתם הגורפת נוכח חוסר הפעולה של נתניהו. התמונה יכולה להשתנות עוד יותר, במיוחד כשחברי המפלגה הדמוקרטית נעשים צעירים יותר, מגוונים יותר ומתאימים לתנועות הרחבות יותר לשוויון זכויות כמו “חיי שחורים נחשבים”. סקרי דעת הקהל מראים ירידה בתמיכה בישראל בין נשים, מיעוטים, דור המילניום והליברלים, התומכים יותר ויותר בסנקציות כדי להעניש את ישראל על התרחבות ההתנחלויות, הפרות זכויות אדם או שימוש בכוח צבאי בעזה.

קרדיט: עמרם אלמליח מקבוצת נציב