חג השבועות השחור של יהודי עיראק – הסיפור המצמרר של הפרהוד בעיראק

ויקיפדיה מתאר את הפרהוד כך :: 

פַרְהוּד (בערבית: الفرهود, בתרגום חופשי: “ביזה”, “שוד”;משמעות המושג בפועל: הפחדה ברוטלית כלפי נשלטים) הוא שמן של פרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, בירת עיראק, בחג השבועות ו’ בסיוון–ז’ בסיוון תש”א, 1–2 ביוני 1941. בפוגרום, שהיה על רקע אנטישמי, נרצחו לפחות 179 יהודים, 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים, ורכוש רב נבזז. מספר בני האדם שרכושם נבזז הגיע לכ-50,000 הנרצחים נקברו בקבר אחים בבגדאד. במהלך ההתערבות המאוחרת של הצבא לעצירת הפרעות נהרגו כמה עשרות, עד כמה מאות, מוסלמים ולא-יהודים אחרים.

האירועים שימשו כגורם מאיץ לצמיחתה של המחתרת הציונית בעיראק ולתהליך שבסופו של דבר הביא לעליית יהודי עיראק לארץ ישראל במבצע עזרא ונחמיה, עשור לאחר מכן.

הגלעד שעמד על קבר האחים של הנרצחים, אזור כראג’ אל-נהד’ה, בגדאד. הגלעד הוסר ובמקום עומד מגדל משרדים-קרדיט לתמונה-ויקיפדיה

בעיצומו של חג השבועות תש”א פרצו המוני מוסלמים חמושים מהמסגדים ופשטו על שכונות היהודים.

מאתיים הרוגים, מאות פצועים ואלפי בתי עסק הרוסים:

זהו סיפורו המצמרר של הפרהוד בעיראק.

המונח “פרהוד” הוא למעשה צירוף של שתי מילים בשפה הכורדית העתיקה שמשמעותן פחד (פיר) מפני אלימות כלפי חסרי ישע (הוד).

כך כונו אירועי הדמים, האלימות, הביזה, האונס והרצח שחוללו ערביי בגדד בשכניהם היהודים בחג השבועות תש”א
(2-1 ביוני 1941).

ביום הפרעות המוני המוסלמים פרצו מן המסגדים וגדשו את הרחובות כשבידיהם אלות, סכינים ונשק חם.

הם פרצו לבתי היהודים וחנויותיהם שסומנו מבעוד יום על-ידי אנשי צבא ומשטרה.

במקומות המקודשים הותקפו ונרצחו יהודים שעלו להתפלל.

המשורר עזרא מורד כתב:
“הַכּוּ! הַכּוּ בַּ”יְהוּד”! הַכּוּ לְלֹא הֶרֶף!
בָּאוּ יְמֵי פַרְהוּד הֶפְקֵר שֹׁד וָהֶרֶג!”
יְהוּדִיָּה כְּשֵׁרָה אוֹי לָהּ לַבּוּשָׁה
גּוֹיִים כִּבּוּ נֵרָהּ וּמַחֲצוּ רֹאשָׁהּ
יֶלֶד קַט נֶאֱנַח בִּקְרִיאַָה נוֹאֶשֶׁת
“הַצִּילוּ!” חִישׁ הָשְׁלַךְ כְּמוֹ חֵץ מִקֶּשֶׁת
כִּתּוֹת כִּתּוֹת יַחְדָיו עַל בְּנֵי עַמֵּנוּ
אָנְסוּ הָרְגוּ גַּם טַף שָׁפְכוּ אֶת דַּמֵנוּ סוֹף סוֹף לַמַּהֲפָּךְ יוֹרֵשׁ עֶצֶר בָֹעִיר
דַּמֵּנוּ רַק נִשְׁפָּךְ זָעַק מִכָּל קִיר
הַמֵּתִים קֻבְּרוּ אֱלֶי קֶבֶר אָחִים
וְהַזַּעַם נִנְצַר בִּלְבָבוֹת בּוֹכִים
יְחֶזְקֵאל אָז נִבָּא חֲיִי בְּדַָמַיִךְ
כִּי שׁוֹאַת אֵירוֹפָּה לֹא פָּסְחָה עָלַיִךְ!
אַךְ בַּלְבָבוֹת מֵאָז אֵש עַזָּה יוֹקֶדֶת
אָכֵן מַשּׁהוּ זָז עָרַג לַמּוֹלֶדֶת.

לאורך כל הפרעות, עמדו הכוחות הבריטים מנגד ובחרו לא לסייע ו/או לעצור את הטבח, האירועים שימשו כגורם מאיץ לצמיחתה של המחתרת הציונית בעיראק ולתהליך שבסופו של דבר הביא לעליית יהודי עיראק לארץ ישראל במבצע עזרא ונחמיה, עשור לאחר מכן.

הקדשה בפסל התפילה ברמת גן – קרדיט : ויקיפדיה

קרדיט : אביבית מקבוצת נציב