שינויים בערב הסעודית‎ – חלק שלישי

חלק שלישי

הנקודה הישראלית

יוזמות שלום סעודיות

יחסי ערב הסעודית וישראל מתנהלים בכמה מישורים גלויים ונסתרים, כבר שנים ארוכות שערב הסעודית מנסה לקחת חלק פעיל בפתרון הסכסוך הערבי – ישראלי וכחלק ממנו להביא לפתרון הבעיה הפלסטינית.
כבר בשנת 1981 ניסח הנסיך יורש העצר בזמנו- פהד, יוזמת שלום בת שמונה סעיפים שנועדה לפתור את הסכסוך הערבי ישראלי. בין אם היוזמה באה למצב את מעמדו (כמו כל יורש עצר שמעלה יוזמות שונות) ובים אם להחזיר את מעמד ערב הסעודית כמובילה במדינות ערב ולהביא לאיחוי הקרע בעולם הערבי לאחר הסכם השלום עם מצרים, או לנסות להביא מבנה מסגרת מוסכם על העולם הערבי לתהליך מדיני מול ישראל, מבלי להביא למשבר פנים ערבי, כמו שקרה עם מצרים או שרצה לשפר את מעמדו כמלך לעתיד מול הממשל האמריקאי.

הסעיפים של יוזמת פהד היו:
1. נסיגה ישראלית מכל השטחים שנכבשו ב 1967, כולל בירושלים
2. פינוי כל ההתנחלויות שהוקמו מאז 1967
3. הבטחת חופש פולחן לכל הדתות בכל המקומות הקדושים
4. הדגשת זכויות העם הפלסטיני ומתן פיצוי למי שלא ירצה לשוב (לביתו)
5. עצמאות פלסטינית ביו”ש ועזה, עם פיקוח של האום למספר חודשים
6. הקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים
7. הכרזה שלכל המדינות באזור יש הזכות לחיות בשלום
8. ערבויות של האום (או כמה מדינות החברות באום) לביצוע התכנית

כמובן שהיוזמה שהובאה בפני הליגה הערבית נכשלה, בעיקר בגלל התנגדות נחרצת של סוריה, אבל לאחר מלחמת לבנון, כשהסורים והפלסטינים היו עסוקים בליקוק הפצעים ומעמדם היה בשפל, ובנוסף לאחר שהשכיל פהד לתאם עמדות מול רוב המדינות החברות בליגה הערבית, עברה יוזמת השלום בכינוס הליגה.
אך בעקבות לחצים של סוריה, לבנון והפלסטינים נוספו להצעה דרישות של סוריה לנסיגה ישראלית מכל רמת הגולן, עד לכינרת, של לבנון לנסיגה ישראלית מכל שטח מוחזק על ידה כול לחוות שבעה ושיובהר בצורה ברורה שלא יהיה שיקום פליטים פלסטינים בלבנון ושל הפלסטינים נסיגה מלאה לגבולות 67 ובירה במזרח ירושלים ולהסיר מהנוסח את ההכרה שלכל המדינות הזכות להתקיים בשלום… ובמקומה הוטל על האום לערוב לשלום המדינות באזור.
כמובן שגם בנוסח המקורי וגם בזה שהתקבל, לא הוזכרה נורמליזציה מול ישראל.

ישראל לא קיבלה את יוזמת פהד היות ולמרות שהייתה כאן התקדמות מהחלטות ועידת חרטום ב 67 לא קיימת ביוזמה האפשרות להכרה בישראל, זכותה להתקיים ונרמול היחסים בין מדינות ערב לישראל.

בשנת 2002 נולדה יוזמת שלום סעודית חדשה, של יורש עצר, הפעם הנסיך עבדאללה, ובכינוס הליגה הערבית בבירות, שממנו רוב מנהיגי המדינות נעדרו ושלחו במקומם משלחות שבראשם היו שרים ושהייתה אחד הכינוסים הסוערים ביותר, שעמד מספר פעמים בפני פיצוץ, שהתקבלה בתום הדיונים הסוערים היוזמה של המלך לעתיד עבדאללה, פה אחד ובכך הפכה היוזמה הסעודית ליוזמת השלום הערבית.
היות ורבות דובר ונכתב על יוזמה זו, אסכם בקצרה שיוזמה זו נועדה לסיים את הסכסוך הערבי – ישראלי ובתמורה לנסיגה ישראלית מיו”ש ועזה ורמת הגולן, הקמת מדינה פלסטינית ומציאת “פתרון צודק” לבעיית הפליטים, כל מדינות ערב ינרמלו את יחסיהן עם מדינת ישראל. את השאר תוכלו לקרוא לבד בפרסומים.

שת”פ מודיעיני ואחר – האם יש נורמליזציה נסתרת?
יחסים מאחורי הקלעים ושת”פ
מעבר ליוזמות השלום, השמועה אומרת שעקב הסכנה האיראנית המאיימת על ערב הסעודית ושאר מדינות המפרץ ובכלל על האיסלאם הסוני ועל מדינת ישראל כאחד, נוצרו שיתופי פעולה בתחומים שונים הקשורים במאבק האזורי בהתפשטות האיראנית.
בשמועות נאמר שמועבר מידע מודיעיני בין המדינות, שיש הסכמה שבשתיקה לטיסות בשמי הממלכה בדרך למשיות עלומות בשמי מדינות באזור.
נוסף לשמועות על מפגשים חשאיים של גורמים משתי המדינות, מתקיימים מפגשים בין גורמים רשמיים של המדינות בשולי ועידות וכנסים בין לאומיים.

יחסים גלויים

בנוסף לאמור על מפגשים גלויים בשולי ועידות וכנסים, רואים תחילת שינוי ויחסים גלויים של גורמים רשמיים ולא רשמיים, של מובילי דעה כולל במוסדות דתיים (כגון הליגה המוסלמית העולמית) והביקור של בלוגר ועיתונאים סעודים בארץ, של ראיונות עיתונאיים של גורמים רשמיים של סעודיה כולל מתוך בית המלוכה, שמדברים בגלוי ולציטוט על ישראל ויחסים עם ישראל ויותר מעניין שגורמי דת סעודיים החלו להתבטא בצורה חיובית על ישראל ואף לפנות אל ישראל בצורה גלויה בפרסומים, לדוגמא ברכת פסח שמח שאיחלו הליגה של העולם המוסלמי, שמרכזה במכה, בצורה גלויה בדף הטוויטר שלהם:

כבר כמה שנים שאזרחים זרים שבדרכונם נמצאת חותמת כניסה לישראל ובעבר לא אושרה להם הנפקת ויזה או כניסה לממלכה, יכולים להיכנס לערב הסעודית ללא בעיות, וגם ליהודים לא יעשו בעיות כשימצאו אצלם סידור תפילה בעברית, תפילין וטלית, שבעבר זו הייתה עילה לעיקוב וחקירה בשדה התעופה.
כמו כן כבר מספר שנים שישראלים בעלי דרכון זר יכולים להיכנס לערב הסעודית, ובנוסף נאמר לאחרונה שישראלים יוכלו לקבל ויזת עסקים לכניסה לממלכה, גם עם דרכון ישראלי.

יש לא מעט חברות ישראליות ואנשי עסקים ישראלים בקשרים עסקיים עם ערב הסעודית, בלא מעט תחומים, החל בתשתיות, מים, תקשורת, מחשוב ותוכנה ואף טכנולוגיות לתעשיית הנפט וכולל חברות שמכרו טכנולוגיות עיר חכמה לפרויקטים בממלכה כולל KAEC, חלק מהמכירות נעשות ישירות ודרך חברות מוחזקות או שותפויות בחו”ל וחלק דרך גורם מתווך.

לאחרונה אישרה ערב הסעודית למטוסים מסחריים בדרכם אל ומישראל, לטוס במרחב האווירי של הממלכה. מטוסי חברת התעופה ההודית היו הראשונים לקבל אישור זה.
השמועה אומרת שבתאריך ה 32 למרץ 2020 מטוס ישראלי ראשון קיבל אישור לטוס בשמי הממלכה, טיסה LY087 של אל על לחילוץ ישראלים שנתקעו באוסטרליה עקב הפסקת טיסות נוסעים בכל העולם בגלל התפרצות מגפה עולמית של נגיף הקורונה, למרות שבדיקות נקודת הציון של דיווח מסלולי הטיסה הלוך (LY87) וחזור (LY88) מראות טיסה מעל קרן אפריקה והים האדום.
האם זה נכון? אני נוטה להאמין למה שנאמר ע”י הקברניט שאמר שטסו מעל הים האדום ושאמר שהיו צריכים לתכנן מסלול לא מוכר, התכוון רק לטיסה מעל האוקיינוס עד אוסטרליה. מצד שני ברשת ניתן למצוא נתיבי טיסה מעל עומאן, ערב הסעודית, ירדן ולישראל, אבל בו זמנית כמובן יש את נתיבי הטיסה שפורסמו (למרות שפענוח נקודות הציון משום מה מראה בכל הנקודות שאין מידע, בזמן שלטיסות אחרות בנתיב דומה, מתקבל מידע)

קיום מצוות החאג’ – עליה לרגל של ערביי ישראל

לערביי ישראל יש מכסה של 4,500 עולי הרגל למכה בתקופת החאג’ שנקבעת ע”י ערב הסעודית.
(מכסה זו מתוך סה”כ 2.5 מיליון עולי רגל בחאג’ היא יחסית גדולה למספר המוסלמים בישראל ביחס למכסה של מדינות אחרות, ובזה סעודיה למעשה מלפה לטובה את ערביי ישראל כבר שנים ארוכות.
את מצוות העומרה – העליה לרגל שלא בתקופת החאג’, עושים בשנים האחרונות כ 23 אלף מוסלמים מישראל)
במשך שנים רבות העליה לרגל למכה, עברה דרך ירדן שהייתה הלכה למעשה מאז שנת 1978 שבה הותר לראשונה לערביי ישראל לעלות לרגל למצוות החאג’ והעומרה, בעלת המונופול (אולי בהסכמת הליגה הערבית, אבל לא בהחלטה רשמית של סעודיה או ישראל וללא מסמך חוקי כלשהו) שרק דרכו יכלו ערביי ישראל להגיע למכה, החל מהצורך להוציא דרכון ירדני זמני, דרך חובת השימוש באוטובוסים ירדנים או חברת התעופה הירדנית (אחרי שהגעת לרדן באוטובוס) ואם כבר לטוס (לעיר ג’דה) אז רק לאחר שהות של לילה אחד לפחות במלון בירדן… וגם נוסעי האוטובוסים מצאו עצמם מחוייבים ללון לילה במלון ירדני בדרך כלל בגלל “תקלות” מסתוריות באוטובוס או “בעיות” במעבר הגבול.

רק בשנת 2018 התקבל אישור לטיסה לא ישירה (דרך ירדן) של חלק קטן מערביי ישראל מנמל התעופה בן גוריון לג’דה בערב הסעודית. וכדי להבהיר את הנקודה – האישור לא היה של ערב הסעודית, אלא של ירדן… שהסכימו להטיס נוסעים מישראל במטוסי Roial Wings חברת הבת של Roial Jordanian דבר שייקר מאוד את החבילה של אוטובוס+עלות דרכון זמני+מיסים והיטלים ירדנים+עלות שהייה במכה (+עלויות לינה והוצאות שונות “שנוחתות” בירדן על הנוסעים)
לקראת סוף 2018 התקבלה החלטה סעודית שקבעה שבעלי דרכון ירדני זמני, לא יוכלו להיכנס לממלכה וכתוצאה מכך מוסלמים ישראלים (וגם פלסטינים ממזרח ירושלים, מיו”ש ועזה לא יוכלו להיכנס)
הבעיה בסופו של דבר נפתרה וערביי ישראל יוכלו להמשיך לבצע את מצוות העליה לרגל.

האם בעתיד יוכלו עולי הרגל המוסלמים מישראל לטוס ישירות לערב הסעודית? קטונתי מלהתנבא, אבל השמועות מדברות על מגעים בין גורמי ממשל של שתי המדינות ולנו נותר רק לקוות שיום זה יגיע בקרוב.

קרידט: אביעד, קבוצת נציב, ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון