שינויים בערב הסעודית – חלק שני
חלק שני
שינויים בכלכלה והרצון למצב את הממלכה כמובילה אזורית ועולמית בעולם המודרני
נוסף לשינויים החברתיים שהוזכרו, יש את השינויים הגדולים בתחומי הכלכלה שיביאו לשינוי פניה של ערב הסעודית ולא רק בפתיחת התיירות (רק בספטמבר 2019 הוצאו לראשונה ויזות תייר לאזרחי 49 מדינות) אלא מבחינה תעשייתית וכלכלית, ולהביא למצב בו הממלכה לא תהייה תלויה ביבוא של הכל כולל הכל ותעבור ליצור מקומי.
ערב הסעודית ראתה את שכניה במפרץ, איחוד נסיכויות המפרץ, מתכננים ומבצעים תכניות פיתוח שהביא וכך שהנסיכויות מהוות מוקד כלכלי עולמי, תעשייה מתקדמת לצד מכוני מחקר ושלוחות אוניברסיטאות מהמובילות בעולם, מוקד קישור מרכזי בתעופה עולמית ופריחה כלכלית של חברות מקומיות,
בערב הסעודית ראו וניתחו את השינוי אצל השכנות ואמרו “גם אנחנו רוצים”…
הכלכלה הסעודית עוברת שינוי תפיסתי מכלכלה ריכוזית מוכוונת רגולציה של המדינה, כאשר שני שליש מהעובדים מועסקים ע”י המדינה, כשתעשיית הנפט עומדת במרכזה וכמקור ההכנסה העיקרי, לכלכלה מודרנית המבוססת תעשייה מודרנית ומתקדמת במגוון תחומים, הגדלה משמעותית של מוסדות ההשכלה הגבוהה בממלכה תוך שת”פ עם אוניברסיטאות מהמובילות בעולם, הקמת מרכזי מחקר ופיתוח במגוון תחומים והבאת הממלכה לעצמאות של ייצור בתעשייה מקומית של צרכי הממלכה.
לשם השגת יעדים אלו, החלו תהליכים של תכנון ופיתוח תשתיות ובנוסף להקמת פרויקטים בכל רחבי הממלכה, תוכננה גם הקמת ערים חדשות שלפי התכנון יביאו את הממלכה לקדמת הבמה העולמית.
חזון 2030
השינויים המוזכרים לעיל נערכו לכלל התכנית המקיפה של יורש העצר מוחמד בן סלמן, או כמו שאוהבים לכנותו במערב MBS שמכונה חזון 2030 ופורסמה לראשונה באמצע 2016 ומשמשת למעשה תכנית המשך המשלימה ומקיפה יותר מהתכנית של אביו שגם היא עסקה בצורך של הממלכה להיגמל מהתלות בתעשיית הנפט.
אם התכנית הכלכלית של האב דיברה בעיקר על מעבר לתעשייה מתקדמת בנוסף לתעשיות הפטרוכימיות ועל יצירת תשתית של השכלה גבוהה ומחקר שיתמכו במעבר לתעשיות טכנולוגיות מתקדמות, חזון 2030 מדבר בנוסף לאלו, למעשה על הכל… אין כמעט דבר בחיי אזרחי הממלכה והאזרחים הזרים העובדים בה שלא מכוסה בצורה זו או אחרת בחזון של יורש העצר, מסמכי חזון 2030 השונים כוללים סעיפים רבים המגדירים יעדים ואת המתווים דרך למימושם, כולל את עידודו של המגזר הפרטי לקחת חלק במאמץ הלאומי והגדלת חלקו בתמ”ג מכ 40% לכ 65%, ושל העסקים הקטנים מכ 20% לשיעור של 35% מהתמ”ג, הורדת רמת האבטלה מ 11.6% ל 7%.
חלק מהחזון מדבר על פיתוח ענפי משק בתחומים שונים, כולל תעשייה מסורתית ומתקדמת, מכרות ותעשייה כבדה מצד אחד, כולל יעד לייצור מקומי של תעשיית נשק מכ 2% היום ליעד של 50% בייצור מקומי, ופיתוח השוק הפיננסי שיוכל להפוך למרכז פיננסי עולמי מצד שני. המשך הקמת מרכזי השכלה גבוהה כולל שת”פ בין לאומי ומכוני מחקר מקומי מתקדמים, פיתוח תיירות נופש ומיצוב הממלכה כמוקד משיכה עולמי לתיירות ימית, מדברית ואחרת, לא רק בעולם הערבי והמוסלמי.
כמו כן מדבר החזון על הקמת קרן הון ממשלתית,שתייעל את ניהול השקעות המדינה. לקרן יועברו חברות בבעלות המדינה, נכסי נדל”ן, וחברות שהמדינה תרכוש בעולם שיגוונו את תמהיל הכנסות המדינה.
הפיכת החזון למציאות מתרחשת בימים אלו עם הקמת תשתיות ופרויקטים רבים, אך אגע רק בשני מגה פרויקטים.
העיר הכלכלית של המלך עבדאללה – KAEC
כמאה קילומטר צפונית לעיר הנמל ג’דה, נוסדה בשנת 2005 עיר חדשה בהשקעה של מאות מליארדי דולרים עיר חדשה שבתכנון העיר נלקחו בחשבון הכיוונים העתידיים שהממלכה רואה בחזונה כמדינה מודרנית,העיר נמצאת עדיין בבנייה ופיתוח, בנוסף לנמל ימי גדול ומשוכלל ונמל תעופה בין לאומי, הוקמו ומוקמים עדיין מלונות, אוניברסיטאות מקומיות כמו האוניברסיטה למדע וטכנולוגיה על שם המלך עבדאללה ושוחות של אוניברסיטאות זרות (כגון של Columbia ושל Thunderbird) ומכוני מדע ומחקר, מפעלי תעשייה עתירת ידע ומסורתית, וכחלק משיתופי הפעולה הבין לאומיים שנועדו להקים תשתיות לפיתוח חדשנות טכנולוגית בממלכה, נחתם הסכם להקמת מסלול הניסוי של 35 ק”מ, הארוך בעולם לבדיקות ואישורים לטכנולוגית הייפרלופ – Hyperloop בין הרשות לערים כלכליות בסעודיה לחברת Virgin Hyperloop One בנוסף למתחם הניסויים, יוקם מרכז מחקר ופיתוח ומפעל לייצור הייפרלופ.
פרויקט זה הוא חלק ממימוש תכניות חזון 2030 לפיתוח המחקר וייצור מקומי ופיתוח שרשרת אספקה מקומית המיועדת ליצוא וכן פיתוח תשתיות התחבורה. במידה שתוקם מערכת הייפרלופ נסיעה מראיד לג’דה תתקצר מיותר מעשר שעות ל 76 דקות ואם יחליטו להקים קו בין ריאד לאבו דאבי, הנסיעה תתקצר מיותר משמונה וחצי שעות ל 48 דקות.
הקמת תשתיות כאלו יהוו חלק ממימוש החזון להפוך את סעודיה לשער בין שלוש יבשות.
כיום מחוברת KAEC למסילת הרכבת המהירה (עד 300 קמ”ש) המקשרת בין מכה למדינה ואילו תאי קרון הייפרלופ ינועו במהירות של עד 1080 קמ”ש.
העיר תוכננה כעיר שנועדה לשרת את התושבים ובנוסף לאזורי מגורים מסוגים שונים ומתחמי חינוך מודרניים לכל הגילאים, הוקמו בעיר תשתיות תחבורה עירונית המציעות שירותי אוטובוס יעילים,שירותי מוניות וגם שני סוגי שירותי נהיגה עצמית (Careem ו IDRIVE ), בית חולים, מרכז בריאות המשפחה, מוקדי שמירה ואבטחה, מרכזי ספורט במתחמים סגורים ופתוחים, משחקיות לילדים ומרכזי נוער, פאר מים, מרכזי נופש, מגרש גולף הכולל בית ספר, מרכז לימודים קולינריים, מסלול ספורט מוטורי ובנוסף גם מגרש קרטינג, מסעדות, מכוני ספא, סלוני טיפוח ויופי, מתחם בתי קולנוע כולל K-max 4D, מסעדות, מתחם הופעות וקונצרטים, חוף ים ציבורי ועוד.
כחלק מהחזון ויעדי פיתוח התיירות, נוסף לבתי המלון והשירותים שסביבם, הוקם לראשונה בחצי האי ערב אתר נופש של לוקסוס קמפניג מפואר (Glamping ) וכן הוקמו מרינה ומועדון יכטות ומרכז ספורט ימי.
מתחם הכנסים והתערוכות הגדול במזרח התיכון Bay X ישרת כנסים ותערוכות בין לאומיים ומקומיים.
במרכזי התעשייה המספקים את כל התשתיות והשירותים הלוגיסטיים הנדרשים, הוקמו מפעלים של חברות מקומיות ובין לאומיות שרוב התוצרת מיועדת ליצוא, דרך הנמל הימי. כחלק מחזון 2030 להפוך את הממלכה ממדינה מוטת יבוא למדינה מוטת יצוא, פותחו נהלים לטיפול במשקיעים וחברות זרות בהשראת המודל הוייטנאמי, כך שכל ההליכים מול הרשויות השונות של גורם החוץ, מטופלים ע”י גורם אחד – הרשות לערים כלכליות, הטיפול היעיל עם אפס בירוקרטיה הביא חברות בין לאומיות כגון חברת הפארמה פייזר או חברות המכוניות וולוו ורנו, להקים מפעלים באזורי התעשייה של העיר.
ניאום (Neom)
העיר החדשה המתוכננת – ניאום על שטח של 26.5 אלף קמ”ר (הגדול יותר משטח מדינת ישראל וכמעט השטח של בלגיה’ גדול פי 33 משטח העיר ניו יורק) בצפון מערב ערב הסעודית, לאורך רוב חוף ים סוף הסעודי וחוף הים האדום.
העלות המשוערת של הקמת המגה עיר היא מעל 500 מיליארד דולר ואמורה להיות עיר חכמה ואקולוגית, המתוכננת ככזו מראש שילוב של עיר מדע ואקדמיה, נופש ותיירות בין לאומית, תעשייה מתקדמת ומרכז פיננסי, מעין שילוב של דובאי, עמק הסיליקון ואיי סיישל…
החלק של פיתוח תעשיית התיירות של העיר החדשה מהווה נדבך חשוב מהתכנית הכוללת של הממלכה להגיע ל 100 מליון תיירים בשנה, רק להשוואה כיום מבקרים במדינה כ 15 מליון תיירים, מיעוט קטן תיירות נופש, חלק קטן הם אנשי עסקים, ורוב הנכנסים לממלכה מגיעים לתיירות העליה לרגל.
נכון לשנת 2018 רק כ 3% מהתמ”ג מקורו בתיירות (בהשוואה לצרפת עם 93 מיליון תיירים ו 9.5% מהתמ”ג) שבמסגרת הפרויקט יפותחו כ 200 ק”מ של קו חוף בים האדום ובים סוף, יוקמו בתי מלון ומועדוני צלילה ויפותחו כ 90 איים מול החופים. נוסף על התיירות הימית תפותח גם התיירות המדברית כולל פיתוח ואישור כניסה לאזור ג’בל אל-לוז שלפי הסעודים הוא הר סיני שעליו ניתנו לוחות הברית למשה ושעד לאחרונה היה סגור וגם לחוקרים ניתנו אישורי מעבר ספורים, ופיתוח תיירות אל העיר הנבטית הגדולה בערב הסעודית – מאדאין סלאח, הנמצאת בצפון חבל חיג’אז, דרומית לגבולות העיר החדשה ניאום.
כדי להבין את גודל הפרויקט ועד כמה יורש העצר בונה על העיר החדשה כאחד מהחלקים המשמעותיים להגשמת חזון 2030 שלו, צריך לקרוא את המסמכים של תכניות העיר בתחומים שונים, “בסך הכל” כמות מסמכי התכנון מסתכמת במעל 2,300 עמודים.
אולי חלק מהכתוב במסמכים אלו נראה כנלקח ממדע בדיוני, כגון שהתחבורה הציבורית בעיר תסתמך על שירות מוניות מעופפות, או מפעלי תעשייה עם פסי ייצור רובוטיים, אבל צריך לזכור מספר דברים,
האחד שליורד העצר מוחמד בן סלמן יש חזון ואת הרצון העז להגשימו, השני שלמרות המשבר בהכנסות הנפט, לערב הסעודית יש עדיין סכומי עתק שחלקם אמנם מיועדים לכסות את הגירעון התקציבי, אבל בחלקם מיועדים לתוכניות הפיתוח של חזון 2030, והדבר השלישי – שהממלכה כבר הוכיחה בעבר שכאשר היא רוצה להקים פרויקט, גדול, יקר ומורכב ככל שיהיה – הם עושים כל מה שצריך כדי לבצע, ראו את הפרויקטים להקמת מערכת הרכבות, או את פרויקט KAEC.
חלק מתכנית ניאום כולל גם שותפות עם ירדן ומצרים בחלק מהמיזמים, ואף הוקמה קרן של 10 מיליארד דולר, המשותפת למצרים וסעודיה למימון הקמת אזור תעשייה בחצי האי סיני, שיחובר בגשר מעל ים סוף דרך האי סנפיר הנמצא במיצרי טיראן.
כמו בעיר KAEC גם בניאום התכנון למשוך חברות בין לאומיות ואותה שיטת נקודת מגע אחת של הרשות לערים כלכליות, שתמנע בעיות בירוקרטיה. על פי התכניות לאזורי התעשייה יוקמו גם תעשיות כבדות, כחלק מהחזון להגיע ל 50% יצור עצמי של הנשק ואמצעי הלחימה המיובאים כיום, מספנות, מפעלי פארמה, מפעלי רכב, מפעלי אירו-ספייס, אזור קלין-טק והייטק ועוד.
לכל אזורי התעשייה ומרכזי התעסוקה השונים יוקמו כל התשתיות הנדרשות במסגרת החזון הכללי לעיר, כעיר חכמה וירוקה המספקת את כל צרכי האנרגיה בעיר מאנרגיה מתחדשת.
היות ויורש העצר מבין שלמרות כל התכניות והגידול בהשכלה הגבוהה ועידוד יציאה לעבודה, הממלכה לא תוכל להסתמך רק על כח עבודה מקומי וכמו שהיום יש עובדים זרים רבים מאוד, בעתיד במיוחד כשיש צורך בכוח עבודה מקצועי ומיומן, יהיה צורך בעובדים זרים ולכן לראשונה יהיה ניתן להוציא “גרין קארד” למומחים ואנשי עסקים (וכן לגבות מהם מאות מיליוני דולרים במסים שכיום יש בעיות בגביית המסים)
קרידט: אביעד, קבוצת נציב, ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון