איראן מחפשת אלטרנטיבה להכנסות במקום תעשיית הנפט

למהירי החלטה,בהזדמנות שטיחים פרסיים מקוריים, עבודת יד כמובן…

איראן איבדה את מעמדה העיקרי כיצואנית נפט מבלי לפתח חלופות.

אז, מה יכולה איראן לעשות כדי לפצות על אבדן ההכנסות בעודה מתרסקת תחת עול הסנקציות ? הפתרון “קסם” של הרפובליקה האסלאמית שמציע המנהיג העליון של איראן, חזרה לתפיסה של שנות החמישים,יצוא שטיחים עבודת יד כמובן,פיסטוקים ותבלין הזעפרן.

במילים אחרות, משמעות הדבר היא שאיראן איבדה את מעמדה המיוחס בשוק הנפט ליריבותיה מבלי ליצור חלופות כדיי לפצות על הפסדיה בייצוא סחורות תעשייתיות. איראן איבדה נכסים והזדמנויות יקרות במהלך השנים האחרונות והקריבה את האינטרסים של הדורות הנוכחיים והעתידיים שלה עבור אידאולוגיות הרסניות. בנוגע ליצוא שטיחים במקום נפט – זה בעיקר נובע עקב עצירת תיירות הפנים באיראן בגלל מגפת הקורונה,
תיירות הפנים באיראן שונה מתיירות פנים שאנו מדמיינים לעצמנו כשחושבים על נסיעה לחופשה בצפון, באילת או בים המלח,
תיירות הפנים באיראן לא נסמכת על תיירות הנופש, אלא על התיירות הדתית, העולה לרגל לאתרים הקדושים הרבים בכל רחבי איראן (ומידה פחותה משמעותית, גם אל עיראק וסוריה)
חלק גדול ממכירת השטיחים הפרסיים המסורתיים באזורים שונים, היא לקונים המגיעים לאתר קדוש זה או אחר.

לגבי יצוא זעפרן ופיסטוק – כידוע איראן היא ארץ המקור לעצי הפיסטוק שמגדלים במערב, והייתה יצואן עיקרי של פיסטוק, עד שארה”ב לקחה את הבכורה.
בשנים האחרונות יש ירידה ביבול הפיסטוק, עקב בצורות והזנחה רבת שנים בתשתיות הובלת מים והשקיה, הייתה תמותה של עצי פיסטוק רבים באזורים מוכי בצורת,
דבר שמשפיע כמובן על כמות היבול, בעיקר אם לוקחים בחשבון, שעצי הפיסטוק מגיעים לבגרות וכמות יבול מרבית בגיל 20 ומעלה…
ולסיום בנושא הזעפרן, מעבר ליצוא המסורתי של זעפרן מאיראן, יש מאמץ להרחיב את גידול הזעפרן באיראן, לא רק בזכות המחיר הגבוה לגרם, אלא כי הגידול עצמו אינו דורש כמעט השקיה, ופרט לזמן קטיף הפרחים ועיבודם, ולא נדרש כוח אדם גדול לעיבוד השדות.

המשטר עודד בחודש האחרון עסקים קטנים המייצרים בעבודת יד, שטיחים, בדים ובדים רקומים, עבודות עץ, תכשיטים ועוד לפתוח חנויות מכוונות ברשת, כדי למכור את התוצרת.
תוכלו אולי למצוא את חנויות האונליין החדשות, אבל משום מה אין אפשרות משלוח לישראל…

הערה : צריך כמות רבה של חוסר הבנה שורשי בתחום הכלכלה, אם לדבר רק בלשון המעטה, כדי  לחשוב שתעשיית השטיחים הפרסית יכולה להחליף את תעשיית הנפט מבחינת הכנסות ותמיכה בכל ארגוני הטרור המצורעים ברחבי העולם .

תעשיית השטיחים הפרסית , אם רק תצליח להתקרב להכנסות שהאיראנים מדמיינים התעשייה הסינית תקפוץ וממקומה ותחקה אותה עם עלות אפסית שתגרום לאיראנים למהר ולחפור באדמה בניסיון לגלות אוצרות מכניסות יותר. 

קרדיט : מאיר בר ואביעד מקבוצת נציב