מדוע איראן חוזרת לרסס נפט במדבר?

הפרלמנט באיראן הורה למחלקת היערות האיראנית לקנות אמולסיית ביטומן בשיעור שנתי של 11% מהחומרים לכיסוי אדמה לצורך ייצוב קרקע, שמירה על לחות וטיוב הקרקע, ומניעת מדבור וסופות אבק.

מדוע יוצאת הנחייה כזו, למרות שמחלקת המחקר הפרלמנטרית באיראן קבעה שריסוס אמולסיה של ביטומן על אדמת המדבר גורמת לנזק בלתי הפיך של הסביבה?
מדוע המשטר פועל בניגוד גמור לחוות הדעת של 30 מומחים וחוקרים בתחומי המדבר, בטוניקה ואקולוגיה, אשר מאשימים את שירות היערות בהרס המערכת האקולוגית בשלושת האזורים בהם מתבצעות עבודות הריסוס עם ביטומן?
במקום להשיג את המטרה של מניעת המשך המדבור ותנועת הדיונות ומניעת עליית ענני האבק התקופתיים, מה שקורה בפועל הוא הרס האקולוגיה באזור, מות בעלי חיים וצמחיה.

תופעת המדבור הולכת ומתרחבת ומשפיעה על כ 140 מדינות בעולם, שכולן מנסות למצוא פתרונות, המתחלקים לשלושה סוגים עיקריים: ייצוב ביולוגי, ביומכני וביוכימי.
בחלק מהמדינות כמו בישראל, נעשו מאמצי ייעור ואיגום מי נגר ועידוד גידול והתפשטות צמחיה, בסין מתבצע פרויקט ענק של נטיעת עצים, באחת מדינות צפון אפריקה, באזור הסהרה נעשה ניסיון כושל של נטיעת עצים, היות והשבטים באזור נתנו לעדרי העיזים לאכול את העלים והשתמשו בענפים והגזעים של העצים הצעירים כחומר בערה.
בעולם משתמשים לייצוב קרקע במספר שיטות וחומרים, ובדרך כלל מדובר בחומרים מתכלים וביולוגיים אך לא בתוצרי תעשיית הנפט.

החזרת השיטה הזו מעוררת תהיות, גם כי במשך שנים כאשר שירות היערות עדיין רצה להשתמש בביטומן לייצוב קרקע ודיונות, משרד הנפט האיראני מנע את קבלת האישור והתקציב לרכישת ביטומן…
וכעת כאשר שירות היערות עצמו טוען לאחר מחקרים שביצע בעצמו והמחקר שבוצע במחלקת המחקר בפרלמנט, שאין להשתמש בריסוס ביטומן, עקב הנזק האקולוגי העצום לסביבה, הפרלמנט כופה את השימוש בשיטה שאבד עליה הכלח?

זה המקום לציין כי חלק מהניסויים הבין לאומיים בנושא ייצוב קרקע מדברית ודיונות נעשו באיראן, כולל ניסויים מוצלחים בתערובת תאית ופולימר, כך שידע וניסיון ישנם באיראן…

מדוע המשטר האיראני מחזיר שיטה לייצוב קרקע ע”י ריסוס ביטומן, שכבר עשורים אינה בשימוש בעולם?
האם זה כי ספק הביטומן וקבלן הביצוע, חברה בשם Raha Bitumen Company קשורה למי מאנשי שלומנו במשטר האייתוללות?

האזורים בהם מתבצעות העבודות הם: במחוז חוזיסטאן, במחוז אספהאן באזור כאשאן ומדבר מראנג’אב, ובאזור מחוז כרמאן.

מתעוררת ביקורת רבה באיראן על ביצוע העבודות וכן לתסיסה נוספת בחבל חוזיסטאן, ששם טוענים שבנוסף לאסון האקולוגי, נאמר כי שהממשלה מרססת זבל כדי שנוכל לנשום, אבל זה חסר תועלת… וכן אומרים בחוזיסטאן “אנחנו רגילים לאבק, אבל רק אנו החוזיסטאנים נוכל להילחם באבק…”
וכן טוענים כי המדבור נגרם היות והמשטר מטה מי נהרות וגורם מצד אחד למניעת הגעת מי הנהרות לחוזיסטאן והרס המערכת האקולוגית ובאותה נשימה מוסיפים שהטיית הנהרות גם גורמת לשיטפונות.

קרדיט:אביעד – ערוץ מבט למזרח התיכון מקבוצת נציב