ההחלטות הקשות של אל-קזמי. האם איראן תאבד את ההגמוניה שלה על עיראק?
ההשפעה האיראנית על עיראק נפגעה קשות לאחר הריגתם של סולימאני ואלמוהנדיס.
במוצאי שבת שעברה נהרג מפגין בעיר הנמל -בצרה, בדרום עיראק, על ידי חמושים מתנועת “נקמת האל” האסלאמית, שפתחו באש לעבר קבוצת מפגינים, שהתקהלה מול מטה התנועה, שהואשמה בשחיתות, הברחת נפט, ושליטה במשרות במחוז.
זו לא הייתה הפעם הראשונה שמפגינים בבצרה נהרגים על ידי מיליציה מפלגתית, אך זו הייתה הפעם הראשונה שהמבצעים נעצרו, ועם תשומת לב ישירה וקיום הבטחה של ראש הממשלה העיראקי החדש, מוסטפא אל-קאזמי.
אל-קזימי אמר בציוץ, “הבטחנו כי המעורבים בדם של העיראקים יבואו על עונשם כדי לעורר אימון והשראה בממשלה החדשה.”
“הינחתי, עם שחר היום, להעמיד לדין את המעורבים בתקיפת המפגינים בבצרה, וכוחות הביטחון ביצעו את מעצרם לאחר הוצאת צווי שיפוט, בזכות מערכת המשפט ההוגנת ושירותי הביטחון העיראקים . הבטחנו כי המעורבים בשפעכת דם של העיראקים יבואו על עונשם ואנו מקיימים את ההבטחה. מחאה שלווה היא חובה אזרחית.
وجّهتُ، فجر اليوم، بملاحقة المتورطين بمهاجمة المتظاهرين في البصرة، ونفذت القوات الامنية عملية اعتقالهم بعد صدور مذكرات قضائية، شكرا للقضاء العادل والاجهزة الامنية البطلة.
وعدنا بأن المتورطين بدم العراقيين لن يناموا ليلهم، نحن نفي بالوعد.
سلمية الاحتجاج واجب يشترك به الجميع.— Mustafa Al-Kadhimi مصطفى الكاظمي (@MAKadhimi) May 11, 2020
אתר בלומברג האמריקני פרסם מאמר בו נאמר כי “איראן מאבדת את אחיזתה בעיראק” וכי “עמדתה של איראן נחלשה בעיראק מאז מותו של סולימאני”, וציטט חוקר במכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב, מייקל נייטס באומרו “כשסולימאני נהרג, איראן הגיבה יתר על המידה, מאז מותו, מעמדה של איראן בעיראק נחלש יותר והיא איבדה שליטה. “
העיתונאי העיראקי המומחה בפוליטיקה האיראנית, מוסטפא נאסר, מסכים עם השקפה זו, ומדגיש כי “שקיעת ההשפעה האיראנית בעיראק קשורה לשינוי הסמכות האחראית על תיק עיראק בממשל האיראני.”
נאסר אמר, “המדיניות האיראנית כלפי עיראק התמקדה בשליטה בכל חלקי המדינה העיראקית, וגם בהוצאת עיראק לחלוטין ממעגל ההשפעה האמריקני.”
הוא מוסיף כי “קבלת שירות הביטחון הלאומי האיראני את הטיפול בתיק העיראקי ,לאחר הריגתו של סולימאני והשפעתם השלילית של משמרות המהפכה תרמו לשינוי מדיניות זו.”
לטענת מוסטפא, “המנגנון לביטחון לאומי שהוביל עלי שמח’אני נמצא קרוב לרפורמיסטים האיראניים ורחוק מהמנטליות הדומיננטית של משמר המהפכה האיראני.”
לדברי מוסטפא, “עירק עדיין נתונה להשפעה האיראנית בצורה משמעותית מאוד, כלכלית ופוליטית, אך עם סוג של נסיגה מתכניות איראן לשלוט לחלוטין במנגנון קבלת החלטות בעיראק.”
מוסטפא סבור כי “איראן נסוגה מהתמיכה במיליציות חמושות ששלטו בסביבת התקשורת והעיתונות והשפיעו על חופש הביטוי ושלטו בחלק גדול מההחלטה הפוליטית.”
העיתונאי העיראקי באסם חמזה אומר, “חולשת התפקיד האיראני אינה תוצאה של גורם אחד, אלא של גורמים רבים, כולל הרג סולימאני, ההפגנות הגדולות שסחפו את עיראק כמו גם הסנקציות האמריקניות נגד איראן.”
“יש סוג של קונצנזוס איראני-אמריקני על עיראק, בדומה למצב שהיה לפני ממשלת עבדול-מהדי”, הוסיף חמזה.
מיד לאחר קבלת ראשות הממשלה, אל-קזמי פגש את שגרירי אמריקה ואיראן, הוציא מספר החלטות לפצות את קרבנות ההפגנות ולחקור את האלימות שליוותה אותן, וכן ביצע שינויים פרסונליים במערכת הביטחון העיראקית.
קרדיט:עמרם אלמליח מקבוצת נציב