מומחה:לבנון בדרכה לקריסה כלכלית בלתי נמנעת וחישובי החיזבאללה

לאט לאט, אך בטוח, לבנון בדרכה לקריסה כלכלית בלתי נמנעת.

ממשלתו הטובעת של ראש הממשלה חסן דיאב ביקשה מקרן המטבע הבינלאומית לסייע במניעת המשבר או למנוע את המשבר. עם זאת, בעל בריתו של דיאב, החיזבאללה ,הרחיק את עצמו מראש הממשלה. אף על פי שהארגון רואה כי העצות של קרן המטבע הבינלאומיות בלבד היו מקובלות, החיזבאללה מתנגד לכל “אפוטרופסות קרן המטבע הבינלאומית” על כלכלת לבנון. אחד הפחדים של חיזבאללה – גם אם לא נאמר במפורש ככזה – הוא כי אמצעי הצנע שהוטלו על ידי קרן המטבע הבינלאומית יעוררו מחדש את תנועת המחאה שעבדה כל כך קשה כדי לפרוץ, ויעלו את המדינה לכאוס שיאיים על צמיחת החיזבאללה. החיזבאללה רוצה אפוא שלבנון תשיג את המינימום היחיד של יציבות ותנהל איזון זהיר בין שיתוק המדינה לשגשוג המדינה.

הפגיעות הכלכלית של לבנון
הפחדים של חיזבאללה אינם מבוססים לחלוטין. יחס החוב לתמ”ג של לבנון עלה על 150 אחוז והוא אחד הגבוהים בעולם. שווי המטבע הלאומי שלה – הלירה – צלל מ- 1500 לירות לבנוניות ל- 2600 לירות לבנוניות מול הדולר האמריקני. הבנקים מקציבים דולרים ומכניסים בקרות הון מחמירות יותר ויותר על משיכות המטבע האמריקני. דירוג האשראי הבינלאומי של לבנון נמצא בכיוון מטה, כאשר אי תשלום האירו-בונד שלה בסך 1.2 מיליארד דולר, מקרבת את דירוג האשראי של המדינה למצב של איגרות חוב זבל.

אם לשפוט על פי חוויות עבר, כמו במקרים של יוון ומצרים, בתנאים כאלה, קרן המטבע הבינלאומית עשויה לנקוט צעדים כואבים שישפיעו על אוכלוסיית לבנון – ובמיוחד המעמדות הסוציו-אקונומיות הנמוכות – כדי להניע את הכלכלה לקראת התאוששות. תרחיש סביר יכלול הפחתת גירעון החוב בתקציב, שתביא לעלייה במיסים, כולל העלאת המס ערך מוסף, קיצוץ במשכורות במגזר הציבורי וכן קיצוצים  בפנסיות ובתקציבי הרווחה. זה יגביר את הירידה בשיעורי התעסוקה ויעלה את רמות העוני של לבנון שממילא כבר מתדרדרות,ויביאו את לבנון למצב כלכלי קריטי.

במהלך השבוע האחרון של נובמבר 2019, עשרה אחוזים מהחברות הפסיקו את הפעילות באופן זמני או קבוע, שליש הפחית את שכר העובדים ב -40 אחוז, ויותר מ -160 אלף איבדו את מקום עבודתם והעמידו את שיעור האבטלה על 35 אחוזים. לדברי ראש הממשלה דיאב, 40 אחוז מאזרחי לבנון ימצאו את עצמם בקרוב מתחת לקו העוני. עלויות המחיה הבסיסיות, כמו מזון חיוני, עלו בחדות עקב ירידה גדולה בערך שער הלירה, בעיה שתחריף רק אם קרן המטבע הבינלאומית תחליט לא לסייע ולאפשר למטבע הלבנוני לצוף מחדש.

בנסיבות רגילות, הלבנונים עשויים להיות מוכנים לסבול קשיים נוספים בדרך להתאוששות כלכלית אך המדינה כבר מצויה במשבר ציבורי של אמון בממשל, ודיאב חסר את הלגיטימציה להטיל את משטר הצנע הדרוש על האוכלוסייה.

אין אף ערובה לכך שהצעדים הללו יעזרו אפילו אם המלצות קרן המטבע ייושמו.

ללבנון יש מעט דרכים להתאוששות. בהיעדר ענף ייצור, לבנון כבר מזמן תלויה בתיירות ובבנקאות לצורך הכנסות. אולם התיירות – בעיקר ממדינות המפרץ וגולים לבנוניים – התייבשה בגלל היעדר תשתית אמיתית לתיירות, חוסר יציבות פוליטית כרונית, מתחים עם המפרץ, ומגפת הנגיף הקורנה. גם מגזר הבנקאות בלבנון איבד את אמינותו, לאור הסנקציות של ארה”ב על מוסדות פיננסיים לבנונים המשתפים פעולה עם החיזבאללה.

חשבון החיזבאללה
החיזבאללה מודע היטב לגורמים אלה, לרבות חוסר הפופולריות של דיאב, לאחר שהציגו את מועמדותו , יחד עם בני בריתם- אמל והתנועה הפטריוטית החופשית , לראש ממשלה בפני ציבור לבנוני לא מוכן בינואר. ממשלה כזאת המטילה אמצעים מגבילים, ובמיוחד משפיעה על פעולות עניי החברה, עשויה לשכפל את התנאים שגרמו להפגנות בלבנון ב -17 באוקטובר, ולהצית מחדש את ההתקוממות ההולכת וגוברת בקנה מידה אדיר. ההתקוממות האזרחית תביא לשיתוק מחודש, שעלול להוביל ,ככל הנראה, לכאוס ואלימות.

חיזבאללה, בינתיים, נואש בשאיפתו ליציבות והדבר האחרון שהוא צריך זה כאוס או שיתוק בבית. הארגון ניצב כיום במצב עדין מאוד, בשל מספר גורמים אזוריים ובינלאומיים. הסנקציות האמריקניות על חיזבאללה ופטרונה איראן הגבילו חלק מהמימון של הארגון, והתקיפה שהרגה את מפקד כוח קודס לשעבר קאסם סולימאני ,בתחילת השנה, העמידה את טהראן בעמדה דפנסיבית . מדינות נוספות – כולל מדינות אמריקה הלטינית ובריטניה – עוקבות אחר ההובלה האמריקאית בפעילות נגד החיזבאללה ומגבילות את פעילותו. החיזבאללה שקוע עמוק בביצה הסורית , מצב שלא ישתנה בקרוב, כפי שמעידים התקיפות הטורקיות האחרונות באידליב והיא פרושה בדלילות ברחבי האזור, במיוחד בתימן ועיראק.

לאמיתו של דבר, החשש הזה כי השיתוק שנגרם בעקבות ההתקוממות ב -17 באוקטובר יזרז את התמוטטות הכלכלה וזרע כאוס ,הוא זה שהניע את ההתנגדות הקולנית של חיזבאללה לתנועת המחאה. זו הסיבה שלמרות שהיא טענה שהיא מפלגתם של המעמדות הנמוכים, מזכ”ל מזכ”ל חסן נסראללה סירב לתמוך בהפגנות, ואסר על חסידיו להצטרף אליהם. “אם התומכים שלנו יצאו לרחובות, הם לא יעזבו, וזה יימשך חודשים ושנים,” אמר.

זו גם הסיבה שכשההפגנות לא התפוגגו, החיזבאללה סירב להצטרף למרד מכיוון שהוא רצה שההפגנות ייעלמו במהירות. כאשר המפגינים לא עשו זאת ,בעקשנות, החל החיזבאללה להתייחס אליהם כאל איום על מעמדם במערכת הפוליטית בלבנון. החיזבאללה החליף בין תעמולה, הטרדה ואפילו אלימות – למרות שבסך הכל המפגינים לא כיוונו נגד החיזבאללה, לא היוו סיכון ,אפילו קטן,לבסיס התמיכה שלו או לקראו לפרק את החיזבאללה מנשק.

כשזה נכשל, החיזבאללה בחר לקדם את הקמת הממשלה, להפיל כמה דרישות קריטיות , כולל החזרתו של סעד חרירי לראשות הממשלה, וסירובו לממשלה טכנוקרטית גרידא. לאחר המאבק הקשה הזה להקים ממשלה, החיזבאללה פשוט לא מוכן להסתכן ולנקוט בכל פעולה שעלולה לפגוע בפעילות הממשלה או להוביל להתפטרותה הכפויה.

חיזבאללה לא רוצה לראות לבנון משגשגת. תוצאה כזו עשויה ליצור מתחרים אמיתיים ,למדינתה בתוך מדינה, ומערכת התמיכה החברתית  שדרכה היא מושכת אליה שיעים רבים בלבנון. יחד עם זאת היא מעוניינת להימנע משיתוק מוחלט, כיוון שהם מבינים שבכך הם עשויים לזרז את התמוטטותה הכלכלית של המדינה ולהובילה לחוסר יציבות נרחבת, מה שיקשה או יהפוך את צמיחת החיזבאללה. לפיכך, החיזבאללה ממשיך לצעוד בלוליניות על חבל פוליטי דק במטרה לשמור על היציבות בכל מחיר.

קרדיט:דויד דאוד – מומחה לנושאי לבנון והחיזבאללה באירגון (United Against Nuclear Iran (UANI.