חולשת המרחב הקיברנטי בישראל- האמנם מעצמת סייבר?

מנהיגיה של ישראל מתהדרים ביכולות סייבר רבות הכוללות התקפה, הגנה וריגול אך כבר בסוף שנות ה-90 גבר החשש לחולשות במרחב הסייבר, בעיקר במרחב האזרחי וברשת האינטרנט הממשלתית. רשתות ביטחוניות וצבאיות היו אז וגם כיום מוגנות מעט יותר מכיוון שהחיבור בין הרשת הארגונית הגדולה ולבין הרשת הארצית והעולמית היה מפוקח ולמעשה כמעט ולא קיים. כל מי ששירת בצה״ל חושש גם כיום להכניס אפילו למחשבו באישי התקן זיכרון נייד (Disk On Key)
שאינו מכיר מפני שזו הייתה הדרך הפשוטה היחידה להחדיר לרשת הצבאית נוזקה או רוגלה, חלק מהרשתות הביטחוניות פשוט אינן מחוברות לאינטרנט העולמי בצורה ישירה ופשוטה. יחד עם זאת,משרדי ממשלה, תחום התעופה, התחבורה היבשתית, הנמלים, תחום הרפואה ולמעשה כל מדינת ישראל מחוברים לרשת האינטרנט העולמית בצורה מוגבלת מאד. במידה ובעימות הצבאי הגדול הבא ישכילו אלו המתנגדים לישראל לחבל בתשתיות הרשת ובשאר שכבות המרחב הקיברנטי,הרשת היחידה שתישאר תהיה זו הצבאית אך חייהם של כל אזרחי ישראל יהיו בסכנה, לא רק בסכנה של אי נוחות אלא בסכנה ממשית של פגיעה בתשתיות וכאוס במשק.

מרחב הסייבר הוא מונחם מורכב ורחב. המטות המשולבים של ארצות הברית (U.S. Joint Chief of Staff) מגדירים את מרחב הסייבר כמרחב בתחום סביבת המידע אשר מורכב מרשת מידע על תשתית של אחסון מידע. מרחב הסייבר כולל את האינטרנט, טלקומוניקציה, מערכות מחשבים,מעבדים ומערכות שליטה. על אף ההגדרה הכוללנית, מרחב הסייבר מורכב למעשה מ-4 שכבות עיקריות; התשתית, השכבה הלוגית, שכבת המידע ושכבת המשתמשים.
התשתית היא השכבה הפיזית והיא כוללת את כל האלמנטים המוחשיים על מנת להוציא לפועל את הפרויקט העצום הידוע כ׳אינטרנט׳. התשתית הפיזית כוללת כבלים אופטיים תת ימיים,צמתים של כבלים, נקודות מפגש בין כבלים תת ימיים לכבלים יבשתיים, לווייני תקשורת, מגדלי שידור סלולריים, שרתים, מחשבים וכדומה. מכל אלו, הכבלים התת ימיים מעבירים כ-95% מכלל תקשורת הרשת העולמית. לוויינים, אשר רוב השימוש הנעשה בהם הוא לצורכי ביטחון ומחקר,מעבירים רק כ-5% מכלל התקשורת הגלובלית. עובדה זו מעצימה את מחיר הסיכון של הכבלים.
במידה והם ייפגעו יידרשו משאבים רבים וזמן רב יחסית לשקם אותם (אף על פי שהסבירות לפגיעה כלל-עולמית נמוכה עד לא קיימת בגלל שכל השחקנים בזירה הבינלאומית תלויים כיום במרחב הסייבר). פגיעה בלוויינים ככל הנראה אפשרית רק למעצמות על ולא לכל המדינות או ארגוני טרור.
השכבה הבאה, השכבה הלוגית, היא למעשה מערכת העצבים של מרחב הסייבר.

באחריותה לנתב את המידע משרת ללקוח לשרת באמצעות ניתוב מידע בפרוטוקולי רשת שונים (כגון TCP/IP, DNS וכו׳) ועל ידי שימוש בדפדפנים, תוכנות, אתרים וכל מה שמושתת על השכבה הפיזית. הפגיעות של שכבה זו קשורה בעיקר לגישה. מניפולציה של מידע וחסימת גישה או ניתוב מידע לא תקין יכולות לגרום לאתרים לא לתפקד ולפגוע ביכולת המשתמשים להשתמש באינטרנט כראוי. על שכבה זו מושתת שכבת המידע הכוללת את מה שרובנו מכירים; שפת תכנות לאינטרנט
וטקסט, תמונות, וידאו, אודיו, וכל סוג אחר של מידע השמור על בשכבה הפיזית ומנותב על-ידי השכבה הלוגית. השכבה הבאה והאחרונה, שכבת המשתמשים היא למעשה השכבה הכוללת את האינטראקציות בין המשתמשים. החולשה של שכבות אלו היא תעמולה, מידע שקרי או מניפולטיבי (Fake News) ושימוש לרעה בידי משתמשים אחרים.
מפת תשתיות האינטרנט העולמיות פתוחה לכלל הגולשים בעולם ולמעשה מדינת ישראל מחוברת, פיזית, לשאר העולם באמצעות כבלים תת ימיים באזור חיפה ובאזור תל אביב בשם Lev Submarine Cable, Tamares North, MedNautilus Submarine System. במידה ונקודות אלו ייפגעו,הכבלים עצמם בים התיכון ייפגעו או שנקודות החיבור לצמתים אחרים באזור הים התיכון ייפגעו,התקשורת האינטרנטית והסלולרית של ישראל ייפגעו מאד. למעשה, במרחב הסייבר ישראל היא
מעין מדינת אי משום שאינה יכולה להעביר או לסמוך על כבלים יבשתיים בשאר גבולותיה עם לבנון,סוריה, ירדן או מצרים. בריטניה, אי ממשי, מחוברת בצורה נרחבת הרבה יותר. בשנה האחרונה התפרסמה הידיעה כי צוללת רוסית אותרה מול חופי ישראל ובעניין זה צוללות רוסיות משוטטות גם באזור הים הבלטי, האוקיינוס האטלנטי הצפוני ובאוקיינוס השקט. חולשה נוספת של הכלים התת ימיים היא עצם העובדה שצוללת יכולה לחבור ולהאזין לכבלים תת ימיים וכך למעשה לרגל אחר
תעבורת הרשת. פגיעה בחוות שרתים בישראל (אשר מיקומן חשוף), ניתוב מידע וחסימת גישה,ואפילו Fake News באתרי תוכן מובילים וברשתות חברתיות בארץ ישפיעו גם כן על חווית המשתמש ולמעשה יפגעו באזרח הישראלי.
למעשה, מרחב הסייבר הישראלי אמנם מוגן מאד בשכבה הלוגית אך שיבוש השכבה הפיזית ושאר השכבות יכולות לפגוע במרחב הסייבר הישראלי. משרדי ממשלה, שירותי ביטחון פנים וחירום, שירותי רפואה ואפילו עסקים ומסחר, כל אלו לא יוכלו לספק שירות כנדרש ובכך יסכנו חיי אדם. כיום כמעט ואין אף נער ואפילו מבוגר אשר אינם מסתמכים על הטלפונים הסלולריים שלהם בחיי היומיום. במידה והתקשורת הסלולרית תיפגע גם כן (מגדלי השידור הסלולרי מחוברים לתשתיות קרקעיות) החיים בישראל יעברו, במקרה הטוב, להילוך איטי.

קרדיט : ד״ר לב טופור הוא עמית מחקר בכיר במרכז לחקר סייבר משפט ומדיניות באוניברסיטת חיפה