מצרים מגדילה את חלקה של התעשייה המקומית בייצור הנשק עבור צבאה
מצרים ממשיכה להתחמש באינטנסיביות רבה.
אמצעי לחימה תוצרת מצרית בלבד – זו התכנית לשלוש שנים הבאות של מצרים החותרת להשגת עצמאות וייצוא נשק מצרי לחו”ל.
ב- 25 בפברואר הודיע שר הביטחון מוחמד אל-אסר על תכנית לפיתוח ייצור נשק ותחמושת של החברות המזוהות עם המשרד, בהשקעה כוללת של כ -7.5 מיליארד לירות מצריות (479 מיליון דולר).
אסר הצהיר כי : “התכנית כוללת מודרניזציה ותוספת של 84 מפעלים וקווי ייצור. לאחר יישומה, מצרים לא תייבא עוד נשק ותחמושת משום מדינה . מצרים רוצה שהמצרים ייצרו כלי נשק משלהם והתכנית תמומש במשך שלוש שנים כדי לעמוד כראוי ביעד זה. ”
ב- 17 בפברואר חנך נשיא מצרים עבד אל פתאח א-סיסי את המפעל הצבאי “300” הפועל תחת חברת אבו זעבאל לתעשיות מתמחות, המייצרות תחמושת וטילים לרבות מערכות נשק מתקדמות ,טילים לטווח קצר ובינוני. הנשיא סיסי חנך מספר פרויקטים חדשים לייצור צבאי במפעלים הצבאיים של חברת בנחה לתעשיות אלקטרוניות (מפעל 144), חברת קאהא לתעשיות כימיות (מפעל 270) וחברת מכונות וציוד לוגיסטי חילואן (מפעל צבאי 999).
ב- 17 בפברואר סיסי בחן גם ייצור של משוריין מצרי, שכונה “סיני 200”. אסיסי אמר בהצהרתו ב -25 בפברואר, “זהו רכב משוריין יעיל מאוד העונה על צרכי הצבא המצרי. הוא מהיר וגמיש ויש לו יכולות חזקות למניעת סיכונים במהלך ביצוע המשימה. ”
מצרים פועלת בימים אלה לפיתוח ענף הנשק הן לייצור מקומי והן נשק לייצוא. בדצמבר 2018 אירגנה מצרים את תערוכת ההגנה הבינלאומית (IDEX), במהלכה הוצג המשוריין המצרי Temsah-3 (תנין) למשתתפים. הרכב מורכב מששה מושבים כך שהנהג, מפקד הרכב וארבעה חיילים יכולים לפעול מתוכו, מה שמקל על ביצוע פעולות סריקה ופשיטות על עמדות האויב.
בתערוכת IDEX 2018 הוצגו גם מל”טים שייוצרו על ידי ארגון התעשייה הערבי של הצבא המצרי, בניסיון להיכנס לשוק העולמי לייצור מל”טים, שם טורקיה תופסת תפקיד חשוב.
בדצמבר 2018 הכריזו כוחות חיל הים המצרי על הקורבטה הימית המצרית הראשונה, קורבט גווינד. צבא מצרים הצהיר אז כי הוא נועד לחזק את היכולות להשגת ביטחון ימי, הגנת גבולות ואינטרסים כלכליים בים סוף ובים התיכון.
EX 2018 הציג גם מל”טים שנעשו על ידי ארגון התעשייה הערבי של הצבא המצרי, בניסיון להיכנס לשוק העולמי לייצור מל”טים, שם טורקיה תופסת תפקיד חשוב.
בדצמבר 2018 הכריזו כוחות חיל הים המצרי על הנשק הימי המצרי הראשון, קורבט גווינד המצרי. צבא מצרים הצהיר אז כי הוא נועד לחזק את היכולות להשגת ביטחון ימי, הגנת גבולות ואינטרסים כלכליים בים סוף ובים התיכון.
ב- 19 בדצמבר, 2019, הצבא המצרי פרסם סרטון של מספר כלי נשק שיוצרו במפעלים המזוהים עם משרד הביטחון והייצור הצבאי, כמו טמסה 3 ורכבים ST-100 / ST-500, המשוריין Fahd-300 והאקדח המצרי המעודכן 13 מ”מ M-46.
בתוך כך, מצרים מתכננת לקייםאת תערוכת IDEX 2020 בדצמבר. משרד הביטחון והייצור הצבאי הודיעו כי יוצגו כלי נשק מצריים חדשים בתערוכה זו, וחשפה גם תכנית לייצור טנק M1A1 אברמס.
תכנית הממשלה המצרית לפתח את ענף הנשק כוללת ייצוא נשק מצרי למדינות אפריקה כדי להרחיב עוד יותר את ההשפעה המצרית ביבשת. בהקשר זה, אורגנה תערוכת נשק ומוצרים צבאיים בנוכחות חברות תעשיות צבאיות מצריות בדצמבר 2019 בהשתתפות שרי ביטחון, רמטכ”לים ומומחים צבאיים של מדינות אפריקה.
ב -19 בפברואר הודיעה מצרים על הסכם שיתוף פעולה עם שר ההגנה של סנגל, סידיקי קבה, במהלך ביקורו בקהיר ,לאספקת ציוד צבאי, נשק ותחמושת לסנגל.
יחיא אל-קדוואני, חבר וועדת הביטחון הלאומי בפרלמנט המצרי אמר כי “המדינה מבקשת להשיג יכולות ייצור עצמאיות בתחום הנשק שכן כיום עליה לייבא כמויות גדולות של אמצעי לחימה כדי לבנות צבא המסוגל להתמודד עם ארגוני הטרור “.
קדוואני אמר עוד כי “הצעת תכנית לייצור נשק באופן עצמאי היא חלק מהאתגרים העומדים בפני מצרים, ובמיוחד איומים טורקיים לבנות בסיסים צבאיים בלוב.”
הוא ציין כי “השוק האפריקאי מוכן ליהנות מהנשק המצרי, שכן קהיר מעוניינת להיות נוכחת באפריקה פוליטית ובאמצעות שיתוף פעולה צבאי. מדינות אפריקה זקוקות לנשק מצרי בגלל איכותן הטובה ומחירן הנמוך ומכיוון שהן מתאימות לאופי העם האפריקני והגיאוגרפיה של אפריקה. ”
עוזר שר הפנים לשעבר, אלוף מוחמד נור א-דין, אמר כי “מצרים זקוקה לתכנית לייצור נשק בתעשייה המקומית, לאור מדיניותה לפיתוח יכולות הצבא המצרי ולספק לו כלי נשק וציוד. ”
והוסיך כי “כלי הנשק המיוצרים במצרים תואמים את צרכי המשטרה והצבא בפעולותיהם. הרכבים המשוריינים המצריים מתאימים לגיאוגרפיה המדברית של אזורי הפעילות בחצי האי סיני ועומדים בדרישות כוחות הביטחון שאולי לא יהיו זמינים בכלי נשק מיובאים “.
נור אלדין הוסיף כי “פיתוח ייצור הנשק במצרים יוסיף מקור להכנסה לאומית באמצעות יצוא למדינות שכנות, בין אם הן ערביות או אפריקניות.”
וציין כי “התכנית לייצור נשק תועיל למדינות אפריקה העומדות בפני מחסור בכלי נשק בגלל המחירים הגבוהים של כלי הנשק שיובאו מהמערב. הנשק המצרי יענה על צורכיהם ויענה על נסיבותיהם, בהתחשב באתגרים באפריקה להתעמת עם קבוצות טרור קיצוניות. ”
הוא אמר כי “מימון היה [בעבר] המכשול העיקרי שעומד בפני התכנית המצרית לייצור נשק. אבל כיום יש למדינה רצון פוליטי ברור להפנות את המימון הנדרש לצבא ולייצור אמצעי לחימה, במיוחד לאור איום הטרור הפנימי והחיצוני וה [משברים] אצל השכנים. ”
נור אלדין סיכם כי “ההישג הגדול ביותר בתכנית לפיתוח נשק מצרי היה פתיחת המפעל הצבאי 300 לייצור תחמושת. כאשר אימנו כוחות [חמושים] סבלנו מחוסר בתחמושת, שהגביל את היקף האימונים. אבל ייצור תחמושת מקומית יבטיח כמויות גדולות של מוצרים ויגביר את אימון הכוחות עם התחמושת הדרושה. ”
קרדיט:מאיר בר מקבוצת נציב